מתי היא תשים לב.. פרק 24 חלק ד' 2 (פרק חדש!!)
** שמתי לב שנמחק לי הסוף בסיפור אז אני ממשיכה אותו עכשיו**
מקווה שתקראו ותהנו :-*
נקודת מבט הדר-
אמא לא ענה למה שטימור אמרה, טיפה הרגשתי מובכת, מושפלת, מאוכזבת…
"אני..אני שניה באה" אמרתי לתומר והוא הנהן, התקדמתי לחדר של אמא בצעדים שקטים, אני לא יודעת כבר למה אני מצפה.. אני באה בשבילה, לטובתה, למענה ואני מקבלת סטירה אחת ענקית.
"איך את מרגישה?" שאלתי לאחר כמה שניות שנעמדתי ליד הדלת ואמא הבחינה בי ולא דיברה.
"נזכרת בי שוב? מה קרה?" שאלה בזלזול. רציתי לקחת את הרגליים שלי וללכת..
"תפסיקי לחשוב שכולם נגדך.. אני באתי אתמול לפנות בוקר כי אבא התקשר שאת לא מרגישה טוב, וישנת אז החלטתי לבוא היום, ושתדעי נשארתי אצלך עד 2 לפנות בוקר" אמרתי ואמא מחאה כפיים. מה נסגר איתה? מה הולך איתה?
"מרגש.. איפה למדת את זה הדר? בצבא? או בקמפיינים שדחית?" צחקה.
"יחסית למישהי חולה את לא נראת כך" אמרתי בעצב ואמא מחאה שוב כפיים.
"את הילדה היחידה שלי! עד שהכל הסתדר לנו בחיים את באה והורסת, והנה עזבת אותנו והכל הסתדר! חזרת הכל התקלקל!" אמרה בכעס. ךא הץייחסתי כי אמא נוטה לשגעונות כאלה, עוד מגיל צעיר שאני חיה כאן. המשכתי לעמוד בדלת ולקחתי נשימה עמוקה לפני שאני עומדת להתפוצץ עליה, "אם את צריכה משהו.. אני בסלון" אמרתי.
"לא צריכה ממך כלום" אמרה, כמו ילדה קטנה ה' ישמור.
"בסדר.. את לא צריכה.." אמרתי ויצאתי מהחדר. התהלכתי במסדרון ונעמדתי ליד החדר של טימור, ראיתי אותה ואת תומר משחקים. משחק קלפים, איזה חמוד הוא, עכשיו אני בטוחה שאני רוצה שהוא יהיה אב ילדיי.
הלכתי למטבח והתקשרתי אל אבא, שכמובן לא ענה וביקש ממני לרשום באסמס.
-'בשביל מה קראת לי לבוא אל אמא.. היא גם ככה לא רוצה שאני אהיה כאן'
'תישארי שם. אני כבר אדבר איתה' רשם לי אבא בחזרה.
נכנסתי לחדר של טימור ששגעה את תומר, "הדר הדר תקחי אותי לטייל, משעמם לי לבד כאן" אמרה טימור והסתכלה עליי בחיוך, כאילו אני אחותה הגדולה.. והיא בול מכירה אותי יום.
"בובי לא נראה לי שאמא תסכים.." אמרתי וטימור הנידה את ראשה לשלילה ורצה מהחדר.
"שיגעה אותך?" שאלתי את תומר בחיוך, הוא צחק ואמר "אף אחד לא משגע אותי כמו שאת!" ונשק לשפתיי. "אני אוהבת אותך" אמרתי והאיפון שלי בדיוק צלצל, זאת היתה הודעה.
'עזבי את אמא שלך היא בקריזה.. קחי את טימור לסבתא בצפון' רשם.
טימור נכנסה לחדר וקפצה עליי ועל תומר בחיבוק ואמרה "אף פעם לא ראיתי סוסים!! תודה הדר ותומר!" אמרה באושר, תומר חייך ואני חייכתי חיוך מאולץ ואמרתי "בואי נצא".
נכנסנו למכונית אחרי שארגנתי לטימור בקבוק מים ותפוח לדרך. היא חגרה את עצמה מאחורה ואני נכנסתי למושב ליד הנהג ותומר נהג במקומי.
"הדר לא אמרת לי מה את נחשבת בשביל רותי" אמרה טימור, הנחתי את ידי על יריכו של תומר והבטתי בו. לא ידעתי מה להגיד..
"אני הבת שלה" אמרתי וטימור אמרה "היא אף פעם לא אמרה לי שיש לה בת, אז את אחותי?" שאלה , הסתובבתי אליה והנהנתי. ברור שאמא לא תזכיר שאני הבת שלה.
הכל בגלל הקמפיין הזה! מה לעשות שאורי אוהב אותי ולא מרשה לי להיכנס לקמפיין שדורש ממני להרזות עוד 2 קילו, לא בא בחשבון, ככה אורי אומר.
המשכנו בנסיעה וטימור נרדמה באיזה שהוא שלב. "אני אוהבת אותך הכי בעולם" אמרתי לתומר ונישקתי את שפתיו. חזרתי להישען על מושבי והבטתי בה, היא באמת מיוחדת. איך אפשר לעזוב ילדה כזאת?. הגענו סוף סוף לחווה של סבתא, היא לא גרה בצפון ממש.. היא גרה טיפה אחרי המרכז אז הנסיעה קצרה. "עכשיו אתה תוכל לרכב איתי על סוס" אמרתי בחיוך. ותומר צחק ויצא מהמכונית, יצאתי אחריו והבטתי בו מעיר אותה, הילדה פינוקי כי היא לא רצתה לצאת מהאוטו עד שתומר ירים אותה לבפנים. צחקתי והבטתי בתומר מרים אותה על ידיו, היא כ"כ קטנה והוא ענקי. סבתא הציצה מהחלון ויצאה אל עברנו, "זאת סבתא שלי" אמרתי והתקדמנו אליה, חיבקתי אותה חזק, "סבתא זה תומר, זה שסיפרץי לך עליו" אמרתי ותומר כמובן היה חייב להרשים את סבתא שלי ולקח את כף ידה ונשק לה בגב כף היד. היא חייכה ואמרה "נעים לי מאוד" ודגדגה את טימור שהיתה על ידיה. "טימור את מכירה את סבתא?" שאלתי וטימור הנהנה והניחה את ראשה על כתפו של תומר, לקחה לי את תומר!! "את לוקחת לי את חבר שלי?" שאלתי את טימור והיא חייכה חיוך קטן. "היא כנראה עייפה מהנסיעה" אמרה סבתא והרימה את טימור. "סבתא אני רוצה לרכב על סוס" אמרה טימור , "אני אכין אוכל והדר ותומר יקחו אותך לרכב על הסוס" אמרה סבתא, עסקה סגרה זאת.
עלינו על הסוסים, אני על הסוס וטימור יושבת איתי ביחד, היא מלפניי, ככה היא מוגנת. תומר עלה על הסוס השני ואחרי שעשינו 'חימום' החלטנו לרכב בשטח הפתוח. התחלנו לרכב והצטלמנו כמובן הרבה. טימור התלהבה ממש, מזל שתומר ידע לרכב ככה הוא הציל אותי מידי פעם ולקח את טימור והשתגע איתה. חזרנו לחווה והכנסנו את הסוסים, טימור הלכה לפנינו לבית של סבתא. אמי ותומר נשארנו ביחד ליד הבקתה מעץ וחיבקתי אותו, פשוט חיבקתי. הוא חיבק אותי בחזרה ולחש לאוזני "היה לי מדהים איתך" ונשק לאוזני, זה גרם לי לרחף באוויר. "אני אוהבת אותך הכי בעולם" אמרתי והרמתי את ראשי ועיניי ועיניו נתפסו ולא עזבו. קירבתי את שפתיי אליו ונישקתי, ידיו היו על מותני קירבו אותי עד מאוד אליו. הנחתי את ידיי על צווארו ופתחתי את פי מעט, לשונו נכנסה אל פי, כמו תמיד והשאירה בי תחושה נעימה בפה, הכנסתי את לשוני אל פיו והעמקנו את הנשיקה, הנשיקה הכי רומנטית שיש.. אנחנו מתנשקים והנוף שלנו זה שדה ירוק וסוסים יפים.
"הדר ותומר מתנשקים" צחקה טימור ולא נתנו לזה להפריע לנו. המשכנו להתנשק ועינינו היו עצומות כל הזמן, שמעתי את סבתא צוחקת ומצלמת אותנו. ממש סבתא למופת חחחח,
התנתקתי מהנשיקה באיטיות ובעדינות ופקחתי את עיניי, הבטתי בסבתא ובטימור מסתכלים עלינו, הנחתי את ראשי על החזה השרירי של תומר והפנתי את ראשי שאני אראה את סבתא ואת טימור
תומר כרך את ידיו סביב כתפיי וחיבק חזק. "אתם מזכירים לי את סבא ואותי כשהיינו צעירים" אמרה סבתא בחיוך ובהתה בנקודה שכנראה הזכירה לה את העבר.
"סבתא אין לי חיים בלעדיו, מה היתי עושה בלעדיו!" אמרתי וחיבקתי אותו חזק, הוא נשק לראשי וזה העלב בי חיוך. "הוא המפקד שלי בבסיס, את לא יודעת איך הוא מתעלל בי.. הוא נתן לי לנקות כל היום ולעשות שמירות כל היום והכריח אותי לאכול" אמרתי וסבתא חייכה ואמרה "תמשיך להכריח אותה לאכול זה טוב" וסימנה לנו להיכנס לבית. נכנסנו לבית וישבנו לאכול, סיימנו לאכול ותכננתי שנלך לחדר, נירגע מהכל, הרבה זמן לא הינו ביחד.
"אנחנו הולכים לנוח, סבתוש האוכל היה טעים" אמרתי ותומר חייך ואמר "כן האוכל היה מאוד טעים" וחיבק אותי. "רוצים אני אספר לכם סיפור?" שאלה טימור וסבתא מיד אמרה "לא מאמי, הם עייפים בואי נלך לשכנים יש להם ילדה בגיל שלך" אמרה סבתא, זה מושב כזה יפה.
סבתא וטימור יצאו והמשכנו לחדר שלי כשאני באה לכן. תומר נשכב במיטה ונשכבתי לידו, פנינו היו צמודות ונישקתי את שפתיו, הוא חייך ושם את ידיו על מותני ומשך אותי בתנופה אחת עליו, היתי מעל גופו. הנחתי את ידי קרוב לחזה שיתן לי תמיכה על גופו. נישקתי את שפתיו שוב, השפתיים שלו ממכרות דאמ.. "אני אוהב אותך" אמר תומר והניח את ידיו מותניי וליטף הלוך ושוב עד שידיו היו על ישבני, התחלתי במלאכה ופתחתי מעט את חולצתו תומר עזר לי ופשט את חולצתו, הוא הניח את ידיו על מותני ונגע במותניי החשופות והחל להרים את החולצה עד שנפשטהממני, התהפכנו כשתומר מעליי ואני מרותקת תחתיו ותחת הקסם שלו. הוא נישק את צווארי וידיו טיילו על בטני החשופה גרמו לי לצמרמורת. הוא הוריד את ידיו עד שהגיע את מכנס השחור שלי והחל להוריד אותו. זה התגלגל לזה שנשארנו שנינו בהלבשנה תחתונה.
"הדר.. לי יש חיים בלעדייך… אבל הם לא שווים כלןם אם את לא לצידי, הרי מה הטעם בחיים אם אין מישהי שתאהב אותי כמוך ואני אוהב אותה?" אמר וגרם לי להתרגש. "אתה לא יודע כמה פרפרים עפים לי בבטן מהמשפט הזה שאמרת לי" אמרתי בחיוך ותומר חייך וחזר לנשק את שפתיי, הוא היה מעליי ומשם הכל המשיך……… (הם שכבו למי שלא הבין)
"אני אוהב אותך ורק אותך" אמר תומר ונשק לכתפי, הינו מחובקים מתחת לשמיכה, לבושים בבגדים כי טימור מסוגלת להיכנס.
הסתובבתי אל פניו וחייכתי. הוא ליטף את פניי והסיט את שיערי המבולגן, "לקחת את הכדור שלך?" שאל תומר, הנהנתי בראשי והבטתי בטלוויזיה שהיתה דלוקה על ערוץ 2, טמנתי את ראשי בחזה השרירי של תומר שהיה מכוסה בחולצה מעצבנת שמנעה ממני להריח את ריח גופו ולהרגיש ישירות את החזה שלו. עצמתי את עיניי ונשארתי קרובה אל תומר שחיבק אותי ולא שחרר.
נקודת מבט תומר-
הסתכלתי על הטלוויזיה וליטפתי את שיערה של הדר ביחד אחת וביד השניה אספתי אותה לחיבוק חזק ולא עזבתי את גופה לשניה. דפיקה נשמעה על הדלת, אפשרתי להם להיכנס, הדלת גם היתה חצי פתוחה בשביל שלא יחשבו שחטפתי את הדר. טימור הציצה מעט ונכנסה בשקט והניחה את ידה על שפתיה ואמרה "הדר ישנה" ועלתה בשקט על המיטה. שיערה היה מפוזר על גבה באופן מושלם. עיניה הראו אושר אמיתי. סימנתי לה שהיא יכולה לביות לידינו, היא נשכבה על המיטה ליד הדר, העברתי לה לערוץ הילדים והבטתי בה, "מה עשית עם סבתא?" שאלתי וטימור חייכה ואמרה "הלכנו לשכנה ושיחקתי עם הבת שלה, יש לה בת בגיל שלי" אמרה והביטה בי. "את עייפה?" שאלתי והיא הנידה את ראשה לשלילה. נשקתי לראשה של הדר ונרדמתי גם אני.
התעוררתי אחרי כמה זמן ששמעתי את הדר מדברת בטלפון, הסתכלתי עליה וזה היה האיפון שלי, הבטתי וראיתי את טימור ישנה.
חיבקתי את הדר ולא שחררתי, היא דיברה נראה לי עם נועם כי שמעתי אותה אומרת את השם.
"את נהנת?" שאלה הדר.
"כיף לך.. ובן כמה הוא?" שאלה, מה בן כמה הוא? בן כמה מי?!
"טוב אז נועמי תהני, תיזהרו ואני אגיד לתומר שהתקשרת" אמרה הדר וסיימה בטלפון.
"בן כמה מי?" שאלתי והדר חייכה ואמרה "בוקר טוב ישנון שלי.. ונועם נסעה עם חברה שלה ואשתו של אבא שלך ליפו לאכול באיזה מקום, עם חומוס ועל האש " אמרה, אה יפה.. רגע מה? אשתו של אבא?! מה?.
"עם אשתו של אבא שלי?" שאלתי בבלבול.
"כן נועם אמרה שהיא ממש נהייתה נחמדה אליה" אמרה הדר והביטה בי, אני מקווה שזה לא חלום והכל הסתדר.
"ומי זה בן כמה הוא?" שאלתי בשביל לוודא.
"עם אחיין שלה" אמרה וחייכה חיוך קטן.
"קח דבר איתה" אמרה בחיוך והושיטה לי את האיפון שלי.
הקלדתי לנועם בשביל שתוכל לרשום הכל ולא להחסיר בגלל שאשתו של אבא שלי שם.
-'חיים יפים שלי.. את עם אשתו של אבא? הכל בסדר?' רשמתי
'כן.. היא נחמדה אליי לשם שינוי' רשמה
-'אם קורה משהו תגידי לי.. אני מקווה שהכל יסתדר ותהני' רשמתי
'היא דיברה איתי ואמרה שהיא מצטערת שהיא פחדה שאני אקח לה את אבא והיא התנהגה אליי ממש יפה יומיים ברציפות!!חחחחחח' רשמה נועם.
-'שמח בשבילך, אז כשאני אגיע לבית כבא נדבר' רשמתי לה
'כןן וקניתי בגדים איתה ביחד! נראה לי היא חולה חחחחח' רשמה
-'יש מצב חחחחח' רשמתי וסיימנו לדבר
"איך אני אוהב אותך!" אמרתי באושר ונישקתי אותה מלא נשיקות קטנות בשפתיים, היא צחקה וקמה מהמיטה וברחה מחוץ לחדר, חייכתי לעצמי וקמתי מהמיטנ, סגרתי את הטלוויזיה וכיסיתי את טימור וסגרתי את הדלת. יצאתי מהחדר וקלטתי את הדר מתחבאת לי, עשיתי את עצמי לא יודע ובשניה תפסתי אותה והרמתי אותה על ידיי כמו כלה, היא צחקה וניסתה להשתחרר מידי.
"בואו לכאן" אמרה בשמחה סבתא שלה, הרגשתי טיפה לא נעים, אבל סבתא שלה מדהמה.
התיישבתי בספה ליד סבתא שלה והושבתי את הדר עליי, היא הניחה את רגליה על הספה ונשענה עם הצד של גופה על החזה שלי וראשה הונח על הכתף שלי.
"טימור הציקה לכם?" שאלה סבתא שלה, "בכלל לא.. היא ישנה עכשיו" אמרה הדר וסבתא שלה חייכה. הדר החזיקה בכף ידי וכרכה אותה סביב גופה הקטן
תגובות (10)
תרגישי טוב ואת כותבת מושלםםםםםםם
פליז פליז פליז פליז תעלי עכשיו עוד פרקקקקקקק
תמשיכי זה מושלם *^*
שונאת את אמא שלה :P
ותמשיכי את כמה פעמים!
מושלםםםם תמשיכיי
תרגישי טוב <3
מושלם!! תמשיכי!
יאאאאאא מושלםםם
פרק מושלם כמו תמיד :)
ותרגישי טוב ♥
תמשיכי ממש מושלם !! אני חולה על הסיפור שלך :)
יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
תרגישיי טוווב ! ❤
ותמשיכיייי דחווופ את השלמווות הזאאאת ! D:
תרגישי טוב =)
ואוו פרק יפה את חייבת להמשיך מהר
כול כך יתגעגעתי לסיפור הזה מחכה להמשך…
אוהבת שרית