מה קרה לפי דעתכם?? ומקווה שהפרק היה בסדר ולא בוטה מידי:-*
אוהבתתצתתתת ורוצה תגובוותת על מה שאתן רוצות שיקרה, ועל מה אתן חושבות שמאיה אמרה??
שבתתתת שלוםםםםם, אני אשמח לתגובות בונות :-*
וניסיתי לעשות פרק ארוך וזה מהפלאפון וזה נראה ארוך :*
מקווה שלא שיעממתי אצכןן

מתי היא תשים לב.. פרק 23 חלק ד' יי

15/06/2013 2352 צפיות 8 תגובות
מה קרה לפי דעתכם?? ומקווה שהפרק היה בסדר ולא בוטה מידי:-*
אוהבתתצתתתת ורוצה תגובוותת על מה שאתן רוצות שיקרה, ועל מה אתן חושבות שמאיה אמרה??
שבתתתת שלוםםםםם, אני אשמח לתגובות בונות :-*
וניסיתי לעשות פרק ארוך וזה מהפלאפון וזה נראה ארוך :*
מקווה שלא שיעממתי אצכןן

נקודת מבט תומר-
ראיתי מרחוק את הדר ואת מאור מחובקים, זה מתחיל לעצבן טיפה. אני מקנא? אבל אני לא מקנא כ"כ כי זה מאור.. יש לו חברה וגם הוא והדר ידידים, 'אחים' היא קוראת לעצמם ככה..
"מאור! הדר! בואו רגע" צעקתי להם וסימנתי להם לבוא שיכירו לחיילים החדשים את האזור, הדר החזיקה במאור ביד ולא נתנה לו ללכת , מה יש?. המשכתי להסתכל והתעלמתי מהחיילים החדשים. אחרי 2 דקות של ויכוחים בין שניהם, הדר הגיעה אחרי מאור שמשך בידה שתבוא אחריו.
הדר הסתובבה ולא הסתכלה אל כיווננו, "אל תתיחס אליה, היא נסערת" אמר מאור והתעלמתי מההצגות של הדר, "טוב אז הגיעו 2 חיילים חדשים, הם ייכנסו בחדר איתך ועם דניאל כי עזבו מאצלכם" אמרתי ומאור הנהן ואמר "אני מאור" והציג את עצמו בפניי החיילים
"אני לירון" אמר החייל ה1, "אני אור" אמר החייל השני. "אז מכאן" אמר מאור והם הלכו.
"את חיה?" שאלתי את הדר כשראיתי שהיא מסתירה את פניה ומתיישבת על החומה הנמוכה כשראשה מורכן. "יש לך פרוטקציות כאן נכון?" אמרה בקול חלש, "בערך" אמרתי ולא הבנתי את השאלה, "תעיף אותי מכאן.." אמרה והסתכלה עליי, עינייה נצצו מדמעות שזלגן על פניה, שובל דמעות מלוחות ולחות עשו את דרכן מעה ללחיה. ניגבתי את דמעותיה עם אצבעותי והתיישבתי מולה. "ככה את רוצה לעזוב אותי?" שאלתי והיא לא ענתה, רק התייפחה בשקט. "לא.. בבקשה.. אני לא רוצה להיות כאן.." אמרה ולא הבנתי מה העניין.. "מישהו פגע בך? עשה לך משהו? רבת עם הבנות?" שאלתי והיא הנידה את ראשה לשלילה ואמרה "לא.. כאילו כן אבל לא עכשיו.." מתוסבכת.. "בואי" אמרתי ועזרתי לה לקום, הלכנו אל החדר שלה והיא סגרה את הדלת והתיישבה במיטתה, התיישבתי על ברכיי על הריצפה שראשי היה מול ראשה, היינו באותו גובה עיניים. "ספרי לי מה קרה" אמרתי וניגבתי את דמעותיה שנספגו בעורה הרך והחלק. "איך קוראים ל2 החיילים שבאו?" אמרה, "נראה לי לירון ואור" אמרתי, היא חיבקה אותי ולא דיברה, היא הניחה את ראשה בשקע של צווארי ונשמה, נשמה נשימות כבדות ועמוקות. "רוצה לספר לי?" שאלתי והיא לא ענתה, חיבקתי אותה ממותניה ונתתי לה להירגע, למרות כל הכאבים ברגליים כשנעמדתי על הברכיים.. היה שקט בנינו כמה דקות, הזמן עבר וחיבקתי את הדר בידיי ולא שחררתי. "שלא יכאבו לך הברכיים" לחשה הדר ושחררה את החיבוק ממני, "את רוצה לשתות משהו?" שאלתי והיא הנידה את ראשה לשלילה. "בוא" אמרה וסימנה לי לשכב לידה. נשכבתי במיטה הקטנה והלא נוחה הזאת והדר נשכבה לידי והניחה את ראשה על החזה שלי ואת ידה הניחה בתוך ידי הנגדית.

נקודת מבט הדר-
נשכבנו במיטה ותומר ליטף את זרועי הלוך ושוב, עצמתי את עיניי ולא רציתי להאמין שאור כאן! אחרי כל הסבל שהוא עשה לי.. כל ה'אהבה' וה'שנאה' בו זמנית.. אני מפחדת שעכשיו כשהוא כאן הוא שוב יזכיר לי את העבר.. תמיד המילה הזאת שלו 'בלונדה' בלונדיניות סתומות, בגללו אני צובעת את השיער לשחור! בגללו!.
רעש מחוץ לחדרים הפריע לשקט שלנו, וגם טקטוק הדלת הפריע
"הדר.. אווה.. אפשר להיכנס?" שאל הקול של מאור, אין לי כוח עכשיו..
"עם מי אתה?" שאלתי בקול עייף, "עם ה2 חיילים החדשים" אמר.
"אני לא יכולה עכשיו, אני מתקלחת" חירטטתי לו משהו.. ידו הגדולה של תומר ליטפה את זרועי באיטיות וברכות.. גורמת לי לשכוח למה אני נסערת כ"כ.
"הדרי.. הדר" אמר תומר בקולו הרך ונשק לראשי שהיה מתחת לסנטרו. "זה בגלל החיילים החדשים?" שאל, מה.. מאיפה הוא יודע?. "ולמה אתה חושב ככה?" התחכמתי איתו. "כי היית בסדר לפניי שהם באו, וכשראית אותם נכנסת ללחץ לא מוסבר והנה עכשיו כשהם רצו להיכנס לא נתת להם.. מה קרה.. ספרי לי" אמר בקולו הגברי, לא רציתי לדבר. רציתי לשכוח מהמגעיל הזה! "אנחנו נהיה ביחד באימונים עם ה2 חיילים האלה?" שאלתי ותומר המהם בקולו לאישור.
יופי.. עכשיו אני אראה אותו.. "כשהיתי בכיתה ט' אז אור, החייל הזה מכאן.. הוא למד איתי בכיתה והמורה תמיד היתה שמה אותו ללמוד איתי ו.." אמרתי והפסקתי כשראיתי את תומר צוחק, "בגלל זה?. הוא היה ה'חונך?' שלך?" שאל. "לא.. אני היתי חכמה, חוץ מזה בכיתה ט' עוד לא התקלקלתי" אמרתי בחיוך ותומר צחק והמשכתי לספר. "אז הוא תמיד היה מתנהג אליי מגעיל והיה את הקטע של הסטיגמה 'בלונדיניות סתומות' וכל היום.. כל היום לשמוע את זה, זה די עצבן אותי.. אז הינו בסוג של ריב לא מוגד.. בבית ספר אנחנו בקטע של הצחוקחם אחד על השני ואחרי זה בבית בערב הוא היה שולח לי 'אני אוהב אותך.. מצטער' וכל מיני שטויות שלו.. אני חשבתי שנפטרתי ממנו" אמרתי בצחקוק קל. "בגלל זה את צובעת את השיער?" שאל תומר והסיט את הפוני מפניי.
"כן.. אבל אני אוהבת את הצבע הזה.. אני לא כועסת על אור כי בזכותו אני לא מתייחסת לכל דבר שטותי וזה גם נתן לי את הכוח להוכיח שאני כן חכמה וכן יכולה להצליח" אמרתי ותומר נאנח ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה, פשוט הצמיד את שפתיו אל שפתיי ולא זז..
"איך אתה מרגיש?" שאלתי, שכחתי מזה שהוא לא מרגיש טוב
"כשאני איתך אני כבר מרגיש יותר טוב" אמר בחיוך וחיבק אותי, נשארתי בתוך חיבוקו, ראשי על החזה השרירי שלו וידיו עוטפות אותי.. "בואי נצא לבחוץ?" שאל תומר ואמרתי "לא בא לי לראות אותו, ועכשיו אני מרגישה כמו ילדה קטנה שבוכה מכל דבר". "את תהיי חייבת לראות אותו מתישהו.. בואי נצא ביחד ותתנהגי אליו יפה, ואני אוהב ילדות קטנות" אמר ונישק את הלחי שלי.
"זה מפריע לך שאני נמצאת עם מאור או עם אביב?" שאלתי ותומר נאנח ואמר "בואי נצא" ושם את ידו על כתפיי ויצאנו מהחדר.

נקודת מבט מאןר-
ישבתי עם החיילים החדשים בחדר 4, עם ליאם ומעיין שחא בזבזו זמן והתחילו עם החיילים החדשים. ראיתי את הדר ותומר חולפים על פני החדר, "מאורי אתה רוצה לבוא איתנו?" שאלה הדר . "לעשן?" שאלתי, אני חייב סיגריה לפרוק את כל היום הזה, "כן" אמרה ובאתי לצאת מהחדר ולירון החייל החדש אמר "אחי אני חייב גם סיגריה איפה אפשר לעשן?" אמר והדר הסתכלה לתוך החדר ומיד הסתכלה לצד השני, "בכיף בוא" אמרתי ולירון הזה בא אחריי . "אני חייב סיגריה גבר, אני בא גם" אמר ויצאנו שלושתינו למקום שאפשר לעשן בו.
עשינו הליכה שקטה כזאת, שמעו רק את הרעש של הנעליים.
"אז איך קוראים לך?" שאל לירון החייל החדש. "הדר" אמרה בקול שקט והתיישבנו בספסל והתחלנו לעשן. הדר לא עישנה, היא רק ישבה ליד תומר, נראה לי היא לא תכננה ש2 החיילים החדשים יבואו.
"אז הדר אמרת קוראים לך? אני אור" אמר אור בחיוך והביט בהדר. הדר חייכה חיות מזויף וראיתי את ידה של הדר צובטת את תומר בשקט בלי שאף אחד ישים לב.
"אני הולכת" אמרה הדר וקמה מהספסל. "חכי אני יבוא איתך" אמר תומר והושיב אותה בחזרה בספסל לידו. המשכנו לעשן כמו מסוממים ושיחקתי בשיערה השחור והארוך של הדר שאסוף בקוקו. "ראיתי אותך בקטלוג של שמלות כלה האלה" אמר לירון, "מחפש שמלות כלה בזמנך הפנוי?" אמרה הדר בחיוך. "שיט.. גילית.." אמר בחיוך.
"אותך אני אראה עוד מעט" אמרתי להדר, "ואותך בשמירה בערב" אמרתי לתומר, "ואתם.. אני בחדר" אמרתי ללירון ולאור וכיביתי את הסיגריה
לירון בא איתי ביחד והמשכנו לחדרים.

נקודת מבט כללית-
תומר הדליק עוד סיגריה והניח את ידו על כתפה של הדר, הוא הוציא את העשן מפיו ואמר "אתם מכירים?" והצביע על הדר. "תקופת התיכון לא?" אמרה הדר ולא הסתכלה על אור. "כן.. התקופה היפה שבתיכון" צחק. "אז אתם ביחד? מה עם כריס?" שאל אור ולקח שאיפה מהסיגריה. "יש לו קטע כזה להתערב בדברים שלא שלו" אמרה הדר אל תומר ואור צחק. "בייב, דברי יפה" אמר תומר. "נפרדנו ממזמן" אמרה ושיחקה במצית, מדמיינת אותה נשרפת לאט לאט לאט.. "את עדיין מדגמנת?" שאל אור, "מידי פעם" אמרה והסתכלה עליו, "לא רואים אותך כמעט בראשון.. עברת דירה או משהו?" שאל, "כן" אמרה, "טוב.. היה נחמד לדבר איתך..אני הולך" אמר אור והלך.
"מציק מציק מציק מציק!" אמרה הדר והזיזה את הפוני אחורנית. "בואי לאכול קטנטונת.. שלא תחשבי שלא ראיתי שלא אכלת היום" אמר תומר וכיבה את הסיגריה. הם הלכו לכיוון החדר של תומר והתיישבו בספה שבחדרו. "יש מצב שהמפקד של הגדוד השני עובר לכאן" אמר תומר. "אז אני לא יוכל לישון איתך יותר?" שאלה הדר ועשתה פאפי פייס. "עד שהוא יעבור לכאן זה עוד שבוע.. ואני מקווה שעד אז הוא יתחרט" אמר תומר.

נקודת מבט תומר-
הדר ישבה בספה ואני בינתיים הכנתי לה לאכול, היא התעסקה באיפון שלה והגשתי לה את האוכל. היא לא נגעה באוכל היא רק קיטרה "אני לא רעבה" והחזיקה בפיה כשראתה שבאתי להכניס לה אוכל לפה, "תאכלי זה בריא" אמרתי והיא הנידה את ראשה לשלילה. "הדר!" כעסתי והיא התחילה לאכול, בהתחלה רק את המלפפון אבל אחרי זה גם את החביתה, היא אפילו לא סיימה את זה.. "הכל" אמרתי והדר נאנחה והמשיכה לאכול. "תומר אני טיפה מתביישת לספר לך אבל.. לא משנה אני ישאל את אווה או את מאיה.. היה טעים ביי" אמרה וקמה מהספה, תפסתי מהר בידה לפני שנעלמה מהחדר. "שבי" אמרתי והיא ישבה בצעדים איטים על הספה. "דבר ראשון, נשאר עוד אוכל בצלחת, דבר שני מה את מתביישת לספר לי?.. ודבר שלישי את לא יוצאת מכאן" אמרתי והדר חייכה חיוך ביישני ואמרה "אני מתביישת.." אמרה, "אני ואת זוג אני חושב שאת לא צריכה להתבייש ממני" אמרתי והיא סובבה את ראשה לצד השני וישבה ישיבה מזרחית. "לא.. אני לא יודעת איך לספר לך את זה.." אמרה, מה היא רוצה לספר? "ספרי" אמרתי והדר גירדה בראשה זה אומר שהיא ממש ממש לא יודעת מה לעשות. "אני צריכה לקנות גלולות הריון, אם אתה לא רוצה להיות אבא צעיר" אמרה וקברה את ראשה בין שתי ידיה, "ומתי החבילה נגמרת?" שאלתי וליטפתי את ראשה. היא הרימה את ראשה ואמרה "עוד 2 כדורים". "בואי" אמרתי והושבתי אותה על רגליי, גבה נשען על בטני ורגליה הונחו על רגליי. כרכתי את ידיי סביב בטנה וליטפתי את בטנה החשופה. "אני אקנה לך מחר טוב?" אמרתי והדר צחקה ואמרה "אתה מביך אותי" וצחקתי צחוק קטן ובמשכתי ללטף את בטנה הרכה והחמה. "אני שמח שסיפרת לי.. אני חושב שזה משהו שאמור להיות פתוח בנינו, אם אנחנו מספיק בוגרים בשביל לקיים יחסי מין אני חושב שאנחנו מספיק בוגרים לדבר על אמצעי מניעה, אני לא רוצה להיות אבא בגיל צעיר" אמרתי והדר שתקה והניחה את ידה על ידי שהונחה על המותן שלה. "תראה איזה בטן יש לי" אמרה הדר וחייכה חיוך קטן. "הבטן הקטנה הזאת שאני שרוף עליה!" אמרתי ונשקתי ללחי שלה. "אני משמינה מהר מידי" אמרה בפיהוק קטן, "אני לא חושב ככה" אמרתי והדר צחקה.

נקודת מבט אווה-
אחרי שנפגשתי עם דניאל בסתדר הלכתי לחדר שלי עם הדר והיא לא היתה, היא בטח בחדר של תומר.. אני אלך לשם.. דפקתי על הדלת ותומר צעק מבפנים, "מי זה?" ועניתי בחזרה "אווה" ותומר אמר "כנסי". נכנסתי לחדר וראיתי את הדר ותומר על הספה. סגרתי מאחוריי את הדלת והתיישבתיי על הכיסא שהיה בצד, הסתכלתי על הדר שחייכה אליי, היא ישבה על תומר וגבה נתמך בבטנו, ידיו של תומר נכרכו סביב גופה והרגליים של שניהם היו סבוכות אחת בשניה. "תומר תסגור את האוזניים" אמרה הדר ומיד אמרתי "לא, לא משנה, לא אכפת לי ממנו" אמרתי והדר בכל זאת העבירה את ידיה אחורנית והניחה את ידיה על אוזניו של תומר ואמרה "דברי". "אממ בוא נגיד שאני ודניאל סוג של ביחד.. ואני רוצה את החדר לעצמי" , "ידעתי את זה!" אמרה הדר ומחאה כפיים, ידיה ירדו מאוזניו של תומר. "מה?איך ידעת?" שאלתי והדר צחקה ואמרה "כשאתם מנסים להיפגש בסתדר אל תהיו שקופים.." אמרה בחיוך. "מה.. מה איתכם?" ניסיתי לצאת מהפאדיחה. "אנחנו בסדר, נראה לי" אמרה בחיוך . "טוב אז אני בחדר, ביי תהני לישון עם תומר" אמרתי ויצאתי מהחדר. אני ודניאל החלטנו לספר רק להדר וזהו..

נקודת מבט הדר-
"אני מוזמנת לישון איתך?" שאלתי בחיוך. "בכל זמן ובכל רגע נתון" אמר והעלה על פניי חיוך. "תומר הגלולות משמינות אותי" אמרתי ותומר צחק ואמר "את עם ובלי הגלולות רזה ויפה". חייכתי חיוך קטן וקראתי את ההודעה שעדן הבת של אורי שלחה לי.
"תקרא" אמרתי בצחקוק קל והתחלתי לקרוא בלב מה שעדן רשמה.
-פשושה קטנה- (זה השם שלה בטלפון)
את לא מבינה מה היה בארוחה!! חברה של ליאור באה ואבא ואמא התחילו עם ה'שיחת מתבגר' ואני צחקתי על השיחה שהם עושים להם עם הקטע של האמצעי מניעה כמו שעשו לך ולליאור בגיל16 בערך.. ואז הוא נפל עליי! הוא אמר שעד גיל 18 הוא לא מרשה לי לצאת עם אף גבר וסטח שלא להיכנס למיטה עם מישהו! מה נראה לו!! ועוד הוא אמר שהוא מחייב אותי לקחת גלולות הריון כשאני אהיה בגיל 18 והוא לא מרשה חי להפסיק איתם גם אם זה משמין! באאא לייייי לעוףףףף מכאןןןן!!!!!
Xx
"אמרתי לך שזה משמין!!" אמרתי בצחקוק קל והקלדתי לעדן בחזרה
-כשזה יגיע זה יגיע.. ומה את עושה ערה פשושה לכי לישון כבר 10- רשמתי וקיבלתי ממנה הודעה
-זה מוקדם עדיין.. ואני זוכרת טוב מאוד איך את התעצבנת שהוא בדק שאת לוקחת את הכדור כל בוקר, ואני זוכרת איך התעצבנת שהוא אמר לך בלי דיאטה, ואניי זוכרת שהתעצבנת שהגלולות משמינות אז בייב אני זוכרת הכל חחחחח-
"שתיכן בכייניות" אמר תומר, "לא.. ממש לא.. חוץ מזה תתחיל לדאוג יש לך אחות בת 15 עוד מעט" וצחקתי צחוק קטן. "שום דבר.. שקט.." אמר בקול עצבני, הסתובבתי עם כל גופי ובטני הונחה על גופו, פנינו היו קרובים. "אתה יפה יותר בלי חולצה.." אמרתי בחיוךמשובב והורדתי את חולצתו, הוא צחק ואמר "הפעם את לא בורחת לי?". הורדתי את חולצתי ואת גופיית הבסיס שיש עליי. "לא בורחת" אמרתי וקמתי מהספה הקטנה והלא נוחה. הוא נעמד אחרי והוריד את הגופיית בסיס שלו ונעמד מולי, הוא נישק את שפתי וגופו נצמד אל גופי, הוא הניח את ידו על מותני והעלה וירד עם ידיו הלוך ושוב על מותני, הידים שלו החליקו אל החוגרה של מכנסיי ובשנייה המכנסים הופשלו ממני ונשארתי בתחתונים ובחזיה מולו, הוא בחן אותי וחזר לנשק אותי, בלי היסוס גם מכנסיו היו על הריצפה. נשארנו בבגדים תחתונים והתהלכנו תוך כדיי הנשיקה למיטה, גופו נפל על המיטנ ברכות וגופי עלה מעל גופו, המשכנו להתנשק וידיו הונחו על ישבני, "יש לך את הגוף הכי יפה שראיתי אי פעם, יש לך את הפרצוף הכי יפה שראיתי אי פעם, יש לך את האישיות הכי יפה שראיתי אי פעם, את מדהימה" אמר וחזר לנשק אותי, ידיו עלו במעלה גבי והעבירו בי צמרמורת נעימה, נישקתי את צווארו ובשניה החזיה ירדה ממני והושלכה על הריצפה, השארתי לו היקי קטן על הצוואר שיזכור שהוא רק שלי.. התהפכנו ומשם זה קרה…
הלילה הכי מאושר בחיי… הלילה הכי מדהים והכי כיפי שיכולתי לתאר..
תומר עמד בחלון ועישן סיגריה, הוא היה לבוש בתחתוני בוקסר של קלווין קליין והביט בי. הוא חייך אליי, גופי היה עטוף בשמיכת הפוך הלבנה והסתיר את גופי הערום. הרמתי בזהירות את התחתונים הברזילאים השחורים מתחרה מהריצפה ולבשתי לגופי מתחת לשמיכה שתומר יקנא טיפה. חיפשתי את החזיה ולא מצאתי.. "תומר איפה החזיה שלי?" שאלתי וניסיתי לחפש מתחת למיטה אוליי ולא מצאתי.. תומר צחק וסיים לעשן את הסיגריה, "בובי" אמר והתיישב לידי וחיבק אותי. "תדאג לי לחזיה עכשיו" אמרתי והתרחקתי ממנו. "מחר בבוקר נחפש" אמר ונשק לשפתיי. "לא ולא.." אמרתי ותומר צחק והושיט לי חולצת טריקו שחורה שלו, לבשתי והוצאתי את השמיכה מגופי, ועכשיו גופי הוסתר ע"י החולצה השחורה וההרחבה והארוכה שכיסתה חצי מהיריכיים שלי. הסתכלתי בשעון. השעה 1 לפנות בוקר. "אין לך איזה שמירה ללכת אליה?" שאלתי כשנזכרתי שהוא בשמירה היום. "אני מעדיף להיות איתך" אמר ונשק לשפתיי, "כפיות" אמרתי ונשכבתי על הצד ותומר צחק ונשכב לידי ובטנו נצמדה אל גבי וידו עטפה את גופי. "למה קוראים לזה כפיות?" אמרתי בצחקוק קל. "כי את קטנה כמו כפית" אמר ונשק לשקע שבין צווארי לכתף. "מחר בבוקר אתה מביא לי בגדים, ובגדים תחתוניים ואת הפן שלי ואת האיפור מהחדר שלי ואת הקרמים שלי" אמרתי ותומר צחק ונשימותיו היו על צווארי ועוררו בי צמרמורת קלה. "אני אביא, מבטיח.. ומה זה בגדים תחתוניים?" שאל בכוונה, "בגדים ששמיםמתחת לבגדים הרגילים" התחכמתי. "לא הבנתי.." אמר בכוונה. "אז תבין לבד" אמרתי והחזקתי את ידו של תומר שהונחה על מותניי וליטפה את בטני מתחת לחולצה, השמיכה כיסתה אותנו. "גופיה להביא לך?" שאל, "גם וגם מה ששמים מתחת לגופיה" אמרתי , אני אוהבת את ההתחכמויות האלה בנינו. "עוד גופיה?" שאל והרגשתי את חיוכו מרוח על צווארי. "חזיה ותחתונים" אמרתי בקול חלש. "מה אמרת? תגידי בקול יותר" אמר. "חזיה ותחתונים" אמרתי ותומר צחק ואמר "איזה צבע?" . "לילה טוב" אמרתי ותומר צחק ואמר "לפחות אני יכול לבחור איזה תחתונים וחזיה תשימי?" שאל בהתחכמות. "לילה.." אמרתי ועצמתי את עיניי.
"לילה טוב אהובה" אמר ושקעתי בשינה.

נקודת מבט תומר-
התעוררתי בבוקר מחובק עם הדר, הצמדתי את אפי אל שיערנ והרחתי את הריח שלה, נישקתי את צווארה נשיקה קטנה ועלה בי חיוך. הסנפתי את צווארה הריחני. נשארתי ככה 5 דקות עד שהיא זזה מעט וגבה נגלה אליי, העברתי את אצבעותיי על החולצה השחורה שלי שהיא לבשה והרגשתי שהיא בלי חזיה ונזכרתי שהיא ביקשה שאני אביא לה כח מיני דברים מהחדר. נשקתי לגבה בדיוק במקום שהסוגר של החזיה שלה אמור להיות. כיסיתי אותה וקמתי למקלחת. שטפתי פנים וצחצחתי שיניים ונכנסתי להתקלח, שטפתי את גופי ונשארתי מתחת לזרם של המים הרבה זמן. האדים מילאו את המקלחת, יצאתי מהזרם של המים וניגבתי את גופי ואת שיערי ושמתי מכנס אדידס קצר ויצאתי מהמקלחת. הדר עדיין ישנה, ארגנתי טיפה את החדר והבחנתי שהיא מביטה בי, "בוקר טוב" אמרתי בחיוך והדר צחקה ואמרה "בוקר טוב" ושפשפה את פנייה. שמתי חולצה והתחלתי את הבוקר עם הנחת תפילין, אחרי כמה דקות הדר נרדמה שוב.
סיימתי להניח תפילין ויצאתי לחדר שלה, היו חיילים בחוץ מתחת לשמש מתחילים את היום עם סיגריה והיו כאלה שהלכו לכיוון החדר אוכל. נכנסתי לחדר של אווה, היא ודניאל ישנו מחובקים במיטה של אווה. לקחתי קופסא שהיתה להדר בארון והבאתי לה רק את הדבר הזה סומק, היא לא צריכה מסקרה כי גם ככה יש לה ריסים עבים וארוכים. אילייניר לא צריכה.. שמתי לה את הקרם גוף הזה שהיא רצתה בריח וניל פצ'ולי, שמתי לה מדים וגופיית בסיס לבנה, הכנסתי לה גם בושם בלאק אקסס ועוד שטויות שהיא רצתה, את הפן שמתי והגעתי לשלב האהוב עלי! המקום של התחתונים והחזיות שלה.
יש יותר מידי לא ידעתי מה לבחור בסוף לקחתי חזיה שחורה ומעוטרת בתחרה מעליה ותחתונים שחורים גם הם מתחרה, יאבאבא, אני לא יכול! זה כמו לתת לילד להיכנס לחנות צעצועים…

נקודת מבט הדר-
התעוררתי ותומר לא היה, צחצחתי שיניים ואספץי את שיערי לקוקו גבוה ושטפתי פנים. התיישבתי במיטה מחכה שהוא יבוא! הוא נכנב לחדר עם קופסא מלאה בדברים. נכנסתי למקלחת והתקלחתי הרבה זמן! חפפתי את שיערי עם השמפו הריחני שהוא הביא לי מהחדר שלי. התנגבתי ולבשתי את החזיה השחורה שהוא הביא חי עם תחרה ואת התחתונים השחורים עם תחרה כמובן… מה חשבתי לעצמי שנתתי לו! שמתי חולצת טריקו לבנה של תומר ויצאתי לחדר, הוא הביט בי יהתקרב אליי וישב לידי, סירקתי את שיערי הארוך ווהנחתי את רגלי על רגלו של תומר ומרחתי באיטיות את הקרם הריחני, הוא הביט בי ואמרתי "תנקה את הריר" וצחקתי, הוא צחק ואמר "אפשר למרוח לך קרם?" והנהנתי, הוא שם קרם על ידיו ומרח את רגליי באיטיות ובנעימות. הוא סיים למרוח את רגליי בקרם ושמתי בידים לעצמי. "רוצה אני אשים לך בגב קרם?" שאל. "בתנאי שתעשה לי מסאג'" אמרתי בחיוך, עלה על פניו חיוך כמו של ילד קטן. הורדתי את החולצה באיטיות והחזה שלי נגלה אל פניו. "רק בגב!" אמרתי ונשכבתי על הבטן שלא בדיוק היה לי נוח.. הוא ישב על ישבני ומרח את גבי בנעימות ועשה חי מסאגים נעימים. דפקו על הדלת, זאת מאיה אוח! "תומר זה דחוף!" אמרה מאיה. תומר נאנח והשאיר לי שובל מהשיקות המתוקות על הגב, הוא יצא מהחדר ובינתיים אני התלבשתי במדים וסידרתי את שיערי בקרם. לא היה לי כוח לעשות פן.
תומר נכנס לחדר ונראה מתוסכל. "מאמי מה קרה?" שאלתי.


תגובות (8)

צמיגי מהר!!!!!!
ולי נראה שמעיפים את תומר מהבסיס לבסיס אחר…

15/06/2013 02:15

וואווו זה פרק ארוך באמת ומושלם :) אני אוהבת אותם ככה אוהבים ומתוקים :) תמשיכי לעוד פרקים כאלה =) אני חושבת שמאיה אמרה לתומר או על אווה ודניאל או על החיילים החדשים =]

15/06/2013 02:25

תמשיכייי

15/06/2013 03:08

כעע אני חייבת המשךךך!

15/06/2013 03:25

תמשיכיייי!! וגם את הסיפור השני שלך

15/06/2013 04:20

תתתממשיכייייי!!!!!

15/06/2013 04:33

מהמםםםם

15/06/2013 11:46

פרק מווווווווווווווושללם !
נראלי היא אמרה לו שבסוף המפקד השני יצטרף אליו לחדר…
תמשיכייי דחווווופ ❤

15/06/2013 13:12
31 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך