מתי היא תשים לב… פרק 23 חלק ב'

נקודת מבט עומרי-
קמתי בבוקר ראיתי שהשעה 7, הדר אמורה כבר לצאת לבסיס ואני אמור לקחת אותה. שטפתי פנים וצחצחתי שיניים, הלכתי אל המטבח הדלת של החדר של הדר היתה סגורה, היא בטח מתלבשת. הכנתי לי נס ואכלתי ארוחת בוקר קלילה, התיישבתי בספה וראיתי טלוויזיה, ראיתי שכבר 7 וחצי והדר עוד לא יצאה. הנחתי את הספל נס על השולחן והלכתי לכיוון החדר של הדר.
"הדר, בוקר טוב כבר 7 וחצי" אמרתי בזמן שדפקתי על הדלת. היא לא ענתה, פתחתי את הדלת וראיתי את שיערה השחור שביצבץ מבעד לשמיכת פוך הלבנה, היא היתה מכורבלת עם מישהו, המישהו הזה זה תומר.. זה מוזר כי תומר ואני חברים טובים ואני מרגיש אל הדר כאילו היא אחותי הקטנה, ומצד אחד אני מרגיש צורך לשמור עליה, ומצד שאני אני לא יכול כי תומר חבר שלי.
דפקתי על הדלת שוב והשתעלתי שיעול מזויף קטן שסוף סוף יקומו אני לא רוצה לדעת מה יש מתחת לשמיכה.. חוץ מזה מתי תומר הגיע?!
"קומו כבר!" אמרתי ופתחתי את התריס שיכנס אור שיסנוור להם את החיים וככה הם יקומו, הדר קמה באיטיות והתמתחה והוזיזה את ידו של תומר מעל בטנה, הדר היתה לבושה בפיג'מה שלבשה אתמול בערב כשראיתי אותה לפני שנרדמה. "בוקר בוקר" מלמלה וקמה מהמיטה אל המקלחת ושטפה פנים וצחצחה שיניים, הערתי את תומר וגם הוא התארגן. חזרתי אל הסלון ויצאתי אל המרפסת, עישנתי סיגריה ככה לפתוח את הבוקר בטוב, לגמתי מהכוס נס והדר יצאה למרפסת גם ונשענה על המעקה לידי, היא השעינה את ראשה על כתפי, היא יכלה להשעין את ראשה כי היתי מכופף טיפה, "בוקר טוב" אמרתי ונשקתי לראשה הריחני, היא עשתה קוקו גבוה ולבשה לרגליה את המדים עם הנעליים הצבאיות. "בוקר טוב" אמרה בחיוך ולגמה מהכוס נס שלי שהונחה על המעקה. "מתי תומר בא לכאן?" שאלתי. "ישנתי ולא שמצי לב, מצטערת שלא הודעתי לך שהוא כאן" אמרה, צחקתי צחוק קטן וכיביתי את הסיגרעה במאפרה , "מה מצטערת? זה הבית שלך גם תביני.. סתם רק לא הבנתי איך הוא נכנס לכאן" אמרתי והדר חייכה חיוך קטן ונתנה לי מכה שאמורה לכאוב בגב החשוף שלי, לבשתי רק מכנס טרנינג לרגליי. "נהנת בסופ"ש איתי?" שאלה ועשיתי את עצמי חושב הרבה זמן ואמרתי "ממ… ברור שכן, אפילו לנקות את הבית נראה לי יותר כיף מללמוד למבחנים של הסימסטר" אמרתי ורוצם פקחה את עיניה ואמרה "טוב אז תהנה לנקןת את הבית, אני זזתי לבסיס עם תומר" אמרה ובאה להיכנס לבית. "חכי.. חיבוק" אמרתי, היא חייכה וחיבקה אותי, היא טמנה את ראשה בחזה שלי. לחשתי לאוזנה "חאחאמכחג" והיא צחקה ולחשתי לה שוב אבל הפעם באמת "היה לי כיף איתך.. תשמרי על עצמך בבסיס ותהני, אני אלך להשלים פערים עם ענבר שנמצאת לה לבד בבסיס" אמרתי והדר לא שחררה את חיבוקה, היא רק צחקה.

נקודת מבט הדר-
השעה 3 ואני כבר מותשת!! יותר מידי עייפה.. הגענו ממזמן לבסיס, את תומר לא ראיתי מאז שהגעתי לבסיס. אכלנו ארוחת צהריים ואת תומר לא ראיתי..
"את באה למועדון?" שאלה אותי מעיין, הראש שלי היה במקום אחר. "כן" אמרתי ויצאנו מהחדר אוכל אל כיוון המועדון, היתה בנינו אווירה של צחוקים ואני השתתפתי באווירה אבל בתוך תוכי חשבתי 'איפה לעזאזל תומר!'. היתי פרנואידית מידי, אולי קרה לו משהו, אולי עשיתי לו משהו? ..
"אליפים!" צעקה מעיין כשביקשו לבחור איזה תוכנית לשים בטלוויזיה.
"החממה!" צעקה ליאם אחרי מעיין.
"האח הגדול" התנגד אביב לכל ההצעות.
"מה את בוחרת הדר?" שאלה מעיין. אני לא אבחר אחד מהם, אני אקשה עליהם.
"המירוץ למליון, חיים שלי" אמרתי והם צחקו מההקשר כי יש 2 בנות דודות במירוץ למליון שאומרות לכל אחד חיים שלי, מגיע להן לזכות.
"לא עוזר לנו" אמרה מעיין ועשתה פאפי פייס, למועדון נכנס מאור וכולם התקיפו אותו בשאלות.
"נכון אתה רוצה לראות החממה?"
"נכון אתה רוצה לראות האח הגדול?"
נכון אתה רוצה לראות אליפים?"
ליאם אביב ומעיין צעקו בו זמנית ומאור הסתכל עליי בחיוך ואטם את אוזניו בגלל הרעש.
"יכולתם לראות פרק מזה פרק מזה ופרק מזה יא לא חכמים" אמר מאור וכולם הסתכלו עליו ואז אמרו "יאו נכון" והתחילו לראות טלוויזיה.
"הדר בואי רגע" קרא לי מאור, קמתי מהספה והלכתי איתו ביחד לטייל כזה סביב הבסיס.
"אז מה נשמע?" שאל, "בסדר" אמרתי בחיוך. "אתה? שטלתי כשראיתי שהשיחה לא מובילה לשום מקום.. "בסדר גם" אמר. הנהנתי בראשי והמשכנו ללכת. "איך את מרגישה?" שאל, "בסדר.. אמ.. מאור מה קרה?" שאלתי כשראיתי שהוא לא בדיוק מפוקס.. "את חייבת לעזור לי להחזיר אליי את ספיר.. נפרדנו" אמר, הייתי בבאסה בשבילו.. "אני מצטערת בשבילך" אמרתי והתיישבנו בספסל. "אני אשם בהכל, אני לא יודע איך לגרום לה לחזור אליי.." אמר.
"תעשה לה מחווה רומנטית, קח אותה לטייל, אסור לך לוותר עלייה" אמרתי ומאור נתן לי חיבוק חזק ואמר "אני רצתי לסדר את ענייני האהבה שלי.." אמר וקם מהספסל "אה ותומר לא מרגיש טוב הוא בחדר שלו" אמר. הוא הלך וגם אני.. המשכתי אל החדר של תומר, מה יש לו שהוא לא מרגיש טוב..
"אפשר להיכנס?" שאלתי כשראיתי שהדלת מעט פתוחה, לא היה קול ולא עונה. נכנסתי לחדר וראיתי את תומר מכורבל בשמיכת הפוך הכחולה שלו. נשכבתי במיטה לידו וליטפתי את ראשו, הוא ישן ולא התייחס, המצח שלו היה חם מאוד, אבל מאוד.. המשכתי ללטף את ראשו והוא התעורר מעט ואמר "מתי נכנסת?" וקם מהמיטה והלך אל המטבח. הוא לגם מהבקבוק מים הגדול וחזר לשכב לידי. "יש לך חום" אמרתי ונגעתי שוב במצחו, "זה יעבור" אמר בחיוך וליטף את פניי, "זה לא יעבור, עכשיו אני מטפלת בך, ותרגיש איך אני סבלתי כשהחלטת לטפל בי" אמרתי והוצאתי מהכיסשל החולצת מדים כדור, אני סוחבת עליי כאלה תמיד ככה אני לא סובלת מכאבים.
"תבלע" אמרתי ותומר צחק, "מסוממת, מה זה כל הכדורים האלה?" ובלע את הכדור. "מה אתה ישר בולע, תבדוק אם זה לא סמים" אמרתי ותומר חייך ונישק את שפתיי ברכות, השפתיים שלו היו חמות. "אני..אוהבת…אותך" אמרתי בין נשיקה לנשיקה. "אני מטורף על הפה הזה שלך!" אמר תומר ולא עזב את שפתיי, גופי הונח על גופו בעדינות וברכות. ידיו ליטפו את גבי הלוך ושוב עד שהגיעו לישבני והמשיכו ללטף. התנתקתי מהנשיקה עם תומר והעברתי את אצבעותיי על החזה השרירי שלו, "אוהבת את מה שאת רואה?" שאל תומר כשראה שאני כבר שעה תקועה על החזה שלו השרירי ועל הכתפיים שלו, חייכתי חיוך ביישני ונישקתי את השקע שבין בכתף לצוואר ונשכתי אותו שם, הוא נאנח מעט וחיזק את אחיזתו בגופי. ידיו נשארו על ישבני ולא זזו נתקעו.. "אוהב את מה שאתה מרגיש?" החזרתי לו. "מאוד" אמר וחזר לנשק את שפתיי, פתחתי את פי מעט ולשונו נכנסה לפי והעמיקה את הנשיקה, לשוני נכנסה לפי גם והמשכנו להתנשק. החזקתי בחזה שלו ושרטתי אותו שריטות קטנות שנעלמות אחרי דקה. נאנחתי אל תוך פיו כשהוא בכוונה נשך את השפה התחתונה שלי, "תפסיקי לגנוח" אמר , "אני לא גונחת" אמרתי בבישנות ושוב הוא נשך את שפתיי התחתונה וליטך את ישבני ואת מותניי וגרם לי לאנחות בלתיי צפויות. "התנתקתי מהנשיקה שלו ונישקתי את צווארו עד שהגעתי אל התנוך שלו, נשכתי אותו מעט בנעימות וגרמתי לאנחה קטנה לחמוק מפיו. חייכתי חיוך קטן, "אוהב את זה?" שאלתי בקול כבד ומתנשם באוזנו, המשכתי לנשק את הצוואר שלו ולגרום לו להיקי, מצצתי פיסת עור בצווארו ושחררתי, נשכתי את המקום וליקקתי עם לשוני את המקום. "אח הדר!!" צעק כשנשכתי את צווארו בחוזקה. "כואב?" שאלתי בחיוך ווחייכתי חיוך מנצח, הוא הרים את גבתו ואמר "אין בעיה" והפך אותנו. הוא הצמיד את ידי על המזרון מעל הראש ולחש לאוזני "מוכנה?" וצחקתי צחוק קטן. הוא התקרב אל צווארי ונישק אותי נשיקות עמוקות שגרמו לי לצמרמורת.

נקודת מבט תומר-
היתי מעליה אבל גופי לא הונח על גופה. "מוכנה?" שאלתי והדר צחקה. התקרבתי אל צווארה ונישקתי את צווארה נשיקות עמוקות ושגרמו לגופה לסמור, היא הוציאה אנחה קטנה מפיה ואני חייכתי והמשכתי לנשק את צווארה, מיקמתי את פי על פיסת עור בצווארה, בערך איפה שעשתה לי היקי. מצצתי את האזור ושחררתי, נשכתי אותה שם והיא נאנקה מכאב נעים וליקקתי עם לשוני החמימה את האזור, עליתי לתנוך האוזן שלה ונשכתי אותה שםמנשיכה קטנה כשידעתי שזה האזור הרגיש אצלה. היא בשניה הרימה את אגנה ונתקעה באגני שהיה באוויר מעליה. היא ניסתה להתנתק מהנשיכה הנעימה שבצווארה בשביללא לתת לאנחה להתשתלט עליה, היא ניתקה את אגנה מאגני ואמרה בהתנשפות ובכבדות "תו..תומר.. בבקשה.. די.." והיתי משועשע מההתנשפויות הכבדות שלה ושחררתי את אוזנה ןנשכתי את אוזנה שוב, היא הוציאה אנחה כבדה מפיה ושחררתי את ידיה. היא נראתה מבויישת והפכה אותנו ועלתה מעליי, "מי שצוחק, צוחק אחרון" אמרה