מתי היא תשים לב.. פרק 23
נקודת מבט הדר-
"היה ממש טעים, ברשותכם אני עולה לחדר שלי טוב?" שאלתי ואורי הנהן בראשו ואמר "בכיף מותק, כשהשמלות יגיעו נקרא לך" אמר. נישקתי אותו ואת אשתו בראש ועליתי לחדר לא יכולתי לחכות שניה והתקשרתי אל תומר, רציתי להעביר איתו את הלילה בשיחה.. אני מתגעגעת מה זה!! אני רגילה להיות איתו כל דקה כל שניה! אני אוהבת מאוהבת שרופה חולה מתה עליו!!!
נשכבתי על המיטה והתכסתי בפוך הקריר וחייגתי אל תומר, הוא לא ענה :-( אני טיפטיפה מבואסת.. אבל הוא בטח רואה את המשחק כדורגל הזה עם חבר שלו לפי מה שהבנתי..הדלקתי את הטלוויזיה על ערוץ mtv וכיביתי את האור, לאט לאט נרדמתי.. התעוררתי לאחר כמה דקות כשהרגשתי שמישהו מכבה לי את הטלוויזיה "אוי מאמי הערתי אותך? מצטערת באתי ל.." אמרה שרית אשתו של אורי, "שטויות גם ככה אני צריכה לקום.. אמ מה עם השמלות?" שאלתי ושרית חייכה והתיישבה לידי במיטה, הדלקתי את המנורת לילה שעל השידה ושרית חייכה ואמרה "השמלות מדהימות, תנוחי מחר בבוקר כבר נראה איך הן.. החבר הזה שלך ממש חמוד וגם נראה טוב" אמרה בצחקוק ובדיוק תומר התקשר, "תודה" אמרתי בחיוך והיא נשקה למצחי ויצאה מהחדר ואמרה "לילה טוב נסיכונת" וסגרה אחריה את הדלת.
עניתי מהר לשיחה כשעלה על פניי חיוך קטן ומאושר.
-תומרי- אמרתי בקול ישנוני מתוק
-אהובה שלי איך היה לאכול?- שאל, הוא יודע שאני שונאת שמדברים איתי על אוכל..
-אורי ושרית אשתו הכריחו אותי לאכול, איך היה המשחק שלך?- שאלתי ותומר צחק צחוק קטן
-היה סבבה, ישנת?- שאל ואת האמת רציתי לישון אבל רציתי יותר שהשיחה תימשך..
-בערך.. אבל התעוררתי לפני שהתקשרת- אמרתי בצחקוק קל
-תחזרי לישון הדרי- אמר והתבאסתי..
-ממ.. לא ולא..- אמרתי בקול ילדותי
-כן את כן..- אמר ורציתי שיבוא לישון איתי כאן!!
-אולי תבוא אליי?- שאלתי ותומר צחק וקולו נשמע גם עייף
-הייתי רוצה, אבל אני רוצה להישאר טיפה עם נועם, אני אחלום עלייך ויחשוב עלייך כל דקה ודקה- אמר וגרם לי לצחוק טיפה אבל עדיין היתי מבואסת..
נקודת מבט תומר-
-אוף בובי רציתי להיות איתך..- אמרה הדר ועלה על פניי חיוך מאושר קטנטן.. נשכבתי אחורנית במיטנה התכסתי בשמיכת הפוך הנעימה והתרכזתי רק בקול הנעים והמרגיע שלה..
-לא נורא.. את תחכי עד יום שני ומבטיח שאני אתגעגע אלייך- אמרתי, הרגשתי דביק.. הרגשתי כמו תומר שונה..תומר הקודם בחיים לא היה מדבר עם בחורות כך בטלפון.. אני מאוהב!.
-מה אתה עושה?- שאלה הדר ונימת עצב השתררה בקולה..
-סתם במיטה מתכונן לישון, יום יותר מידי עמוס, את?- שאלתי ושמעתי את פיהוקה של הדר בזמן שדיברה.
-גם במיטה, נישוקי באוויר ואני אשחרר אותך לישון- אמרה ועלה על פניי חיוך משועשע כששמעתי את קול הנשיקה שהיא עשתה מבעד לשיחה.
-נישוקי נישוקי נישוקי! אני אוהב אותך!!- אמרתי והדר צחקה.
-לילה טוב אהובי- אמרה.
-לילה טוב אהובתי- אמרתי. וניתקנו את השיחה. נרדמתי מאושר..
ראיתי טיפה טלוויזיה והחלטתי לפרוש לישון, בכל זאת צריך לקום מוקדם..
התעוררתי מהשעון מעורר שרק רציתי לשבור אותו על הריצפה ולהמשיך לישון!! אבל כנראה זה לא היה התוכניות של השעון לתת לי להמשיך לישון, התעוררתי בלית ברירה ונכנסתי למקלחת עשיתי את ארגוני הבוקר והתלבשתי במדים והנחתי תפילין ואכלתי. השעה כבר 7 וחצי אני אל נועם, בזמן שהלכתי לדירה השניה שנועם נמצאת שם סימסתי להדר 'אהובה יפה שלי ורק שלי! אני אוהב אותך ותהני היום, חושב עלייך כל דקה ודקה, שיהיה לך בוקר מלבלב מתומר הדביק שלך לנצח :-*' צחקתי מעצם ההודעה הדביקה באמת ונכנסתי לדירה של אבא.
"בוקר טוב" אמרתי ואבא כבר התארגן לצאת לעבודה, "בוקר טוב" אמר ויצא מהר מהבית. ראיתי את ליאל ואמא שלו בספה, "בוקר טוב" אמרתי והיא הסתכלה עליי במבט ללא רגש ומלמלה "בוקק טוב" והמשיכה להחליף טיטול לליאל, נכנסתי בשקט לחדר של נועם והדלקתי את הטלוויזיה והתיישבתי לידה במיטה וליטפתי את ראשה, זה הזכיר לי איך שאמא היתה מעירה אותי כל בוקר.. וחבל שהיא היתה אמא של נועם רק למשך שעה.. הגעגוע לא נפסק.. אבל לומדים לחיות עם זה שלא יהיה לך אמא בחיים.. לא אמא שתעמוד לידך בחופה, לא אמא שתעשה פאדיחות כשחברים באים והבת זוג שלך באה, לא אמא שתהיה כל הזמן לצידה של נועם, קיצר.. אמא לא כאן…
"אני עיפה אין לי כוח" אמרה נועם באי כוחות, המשכתי ללטף את ראשה והצמדתי את שפתיי אל מצחה אולי יש לה חום, אבל לא, היא סתם מתפנקת!.
"בוקר, שום אין לך כוח.. את תקומי תתלבשי לבית ספר ואני אקח אותך ללימודים" אמרתי ונועם המשיכה לשכב במיטה וכיסתה את ראשה עם הפוך ואמרה "תומר נו גם ככה לא לומדים.. יש הכנות לטקס ויש בגרות ליב' ויא' אז בקושי לומדים" אמרה, ושיט.. נזכרתי על מה הטקס.. טקס על 'יום האם' , הרגשתי צביטה בלב הרגשתי שהדם אוזל מגופי.. לא רציתי לתת לנועם להישאר.. רציתי שתצא עם חברות, היא צריכה להתמודד עם זה שאין אמא..
"יש לי עסקה" אמרתי ושנועם שומעת שיש עסקה היא ישר קמה, היא סובבה את ראשה והתיישבה מיד ואמרה "איזה עסקה?" וחייכה חיוך מאושר, שיערה היה מבולגן משינה ארוכה.. "תלכי ללימודים תפגשי חברות וכשיהיה השעות שאת לא לומדת תצאו לקניון, וביום חמישי כשאני אחזור אל תתכנני שום דבר לסופ"ש, זאת הפתעה" אמרתי בחיוך ונועם קפצה עליי בחיבוק ונישקה את הלחי שלי שמעוטרת בזיפים. "אני אוהבת אותך הכי הכי הכי שבעולם!!" אמרה ושיחררה את חיבוקה וקמה אל הארון הגדול שלה. "טוב תצא שמן!" אמרה בצחקוק והעפתי עליה כרית ויצאתי מהחדר.
נקודת מבט הדר-
קמתי עם הרגשה שמישהו ישן לידי, יותר נכון מישהי! מישהי שאני אוהבת!! הסתובבתי לצד וראיתי את עדן ישנה, כנראה ישנתי ממש טוב אם לא קמתי..
כיסיתי אותה והוצאתי את האיפון מטעינה ונכנסתי למקלחת שבחדרי וצחצחתי שיניים ושטפתי פנים וירדתי לקומה הראשונה, שרית ואורי ישבו בספה מחובקים. בהתחלה הרגשתי מובכת ולא שייכת, אבל אחרי חודש שהכרתי אותם ממש טוב, הם הפכו למשפחה שלי.. "בוקר טוב אהובים שלי" אמרתי, קמתי באנרגיות. "בוקר טוב מתוקה" אמרה שרית ואורי אמר "בוקר טוב דובה! מה הלכת לנו לישון ב10 אתמול, פספסת את השמלות" וצחק, התקדמתי אל הספה וישבתי ליד אורי והנחתי את ראשי על כתפו והנחתי את רגליי על הספה, לבשתי פיג'מה ורודה של ניקי. מהצד השני של אורי ישבה שרית. "מאז שפגשתי אתכם החיים שלי השתנו לטובה, אני לא מתארת את החיים שלי בלעדיכם" אמרתי וחיבקתי את שניהם והם צחקו. הסתכלתי על האיפון וקראתי את ההודעה שתומר שלח לי, עלה על פניי חיוך לא מהעולם הזה!
"ילדה מה את מחייכת" אמר אורי וחטף את האיפון שלי והובכתי
"איזה נושים, אולי אני אענה לו?" שאל אורי, ומיד אמרתי "אני אתקשר אליו חכה" וחייכתי, זה כיף לספר למישהו דברים ושהוא מתעניין בך. "שיחת וידיאו!" אמרה שרית בתוקפנות חמודה. "אני נראת זוועה" אמרתי בצחקוק ואורי התקשר אל תומר שיחת וידיאו ותומר ענה אחרי 3 צלצולים.
"תומרי זה שיחת וידיאו תסתכל על המסך" אמרתי ותומר צחק וראיתי את עצמי במסך היתי זוועתית, "את יפיפיה הדר" אמר ולא ראו אותו במצלמה, התבאסתי.. "אמרתי לה שהיא יפה והיא עוד אמרה שהיא לא רוצה שיחת וידיאו כי היא נראת זועתית" אמר אורי בצחקוק.
"לא אני לא.." אמרתי מנסה לגונן עליי, שמעתי את תומר צוחק, ואמרתי "אני למעלה, אני עוד יעט ירד ויפנק אותכם בנס קפה שלא תגידו שאני חוליגנית" וצחקתי, "בלי שטויות תומר!" אמר אורי בקול והובכתי, עליתי לחדר של עדן ככה יכולתי לדבר איתו בשקט..
"איפה את נמצאת עכשיו?" שאל, ועכשיו הוא נזכר להפעיל את המצלמה.
"בחדר של עדן, היא ישנה איתי הלילה, ככה לא הרגשתי את חיסרונך" אמרתי בחיוך קל ותומר עשה פרצוף של 'אני לא מאמין!' זה העלה לי חיוך על הפנים. קיבלתי אסמס מסבתא.. מסבתא?! סבתא??!?!?! קראתי את ההודעה לאט לאט וראיתי שהיא רשמה
-הדר אני רואה ששכחת את סבתא שלך.. את בצבא כל הזמן, אולי תבואי לסופ"ש?-
"מה יש?" שאל תומר, "מה שיש לי זה אהבה עצומה אלייך" אמרתי בחיוך ותומר 'שלח' לי נשיקה.
הוא היה צריך ללכת לבסיס ואני גם היתי צריכה להתארגן…
אחרי שאכלנו ארוחת בוקר נכנסה מאפרת ואיפרה את כל הנשים בבית, אותי את שרית ואת עדן. יצאנו מהבית לכיוון הסטודיו לצילומים, השעות עברו וככה הצילומים, עדן התעייפה מאוד!!
אני לבשתי שמלה שחורה סטרפלס שיש לה מחוך תחרה ורק החזה מכוסה בבד שחור כהה וכשנגמר המחוךהוא מקבל נפח קטן ומגיע עד הריצפה, ולכולן היה אותה שמלה, לשרית בצבע אפרסק ולעדן בצבע תורכיז, איפרו אותנו לפי הצבע של השמלה, איתי איפרו במעושן ואיילינר עדין מתנוסס על עיניי והוא הדגיש את עיניי התכולות. נעלתי נעלי עקב שיגביהו אותי ושיערי היה אסוף לגולגול מיוחד ורופף מעט ורק הפוני היה פזור על פניי, לעדן היה שיער פזור עם שביל לצד ממש יפה, ולשרית היה צמה סינית לצד שסיכות מיוחדות מונחות על שיערה. הבנים לבשו חליפה שחור ואורי לבש חולצה בצבע אפרסק שיתאים לשמלה של אישתו ומעל ג'קט של החליפה, וליאור לבש חולצה תכלת תורכיז שתתאים לשמלה של עדן. ואני השמלה השחורה שמחברת את החליפות שלהם. סיימנו את הצילומים והחלטנו ללכת לצילומים של המשפחה, הגיע כבר ערב.. שלחתי לתומר תמונה שלי לבד שצילמו אותי במקרה, אפילו לא הסתכלתי.. העלתי לאינסטגרם והיה הרבה לייקים ותגובות, אבל הלייק והתגובה היחידה שעניינה אותי היתה של תומר.!
נסענו לחתונה, אני בג'יפ של ליאור ואורי ושרית בגיפ של אורי ועדן נסעה עם בן דוד שלה שהיה בן 17 וחצי בערך.., שיחקתי עם השרשרת זהב שעיטרה את צווארי והסתכלתי על האיפון כי קיבלתי הודעה מתומר..סוף סוף!!
נקודת מבט תומר-
ואו.. היא היתה פשוט מדהימה!.. היא לא הביטה על המצלמה, היא עמדה בצד ושיחקה בשרשרת שלה, היא לבשה שמלה שחורה שהדגישה כל קימור וקימור בגופה, שיערה היה אסוף ורק הפוני היה מפוזר על פניה, עיניה הכחולות כקרח הודגשו באיפור יפה.. מהממת במילה אחת.
-אין דברים כמוך, את מהממת ביופייך והאישיות שלך גוברת עליה עוד יותר.. אין לי עוד מה להגיד לך חוץ מזה שתהני, אני אוהב אותך ♥- רשמתי לה והמשכתי בעיסוקיי שבבסיס.
עבר הערב וכבר סיימתי את השמירה, השעה 2 לפנות בוקר, אני מותש הדבר היחידי שבא לי זה לישון, נכנסתי לחדר והטענתי את האייפון ונכנסתי להתקלח, לבשתי מכנס טרנינג ונכנסתי למיטה, יותר מזה אני לא זוכר..
"בוקר טוב מיי לאב" שמעתי את הקול הרך שלה באוזני, הנשימות החמות שלה שבאוזניי.. א'חח..
אבל היתי עייף.. המשכתי לישון.. "בוקר.." מלמלתי ונרדמתי שוב פעם.
התעוררתי כשהבחנתי שהשעה 10,הסתכלתי לצד ימין של המיטה והדר לא היתה, הסתכלתי אולי היא איפה שהוא בחדר אבל היא לא היתה. התארגנתי עשיתיאת כל האירגונים ויצאתי מהחדר אל בחוץ לבוש במדים. הלכתי לכל האזור שהחיילים עובדים עכשיו, הלכתי לתורנות מטבח, אמרתי לכולם בוקר טוב וחטפתי משהו קל לאכול, הלכתי לאיפה שהחצר חיילים בונים שם סככה בשביל שיהיה להם צל כשהם בלילה יושבים שם. נכנסתי למועדון וישבו שם רק 4 חיילים, גם אותם בירכתי לשלום וככה עברתי בכל המקומות. התיישבתי במועדון ליד החיילים וכמובן שלא ראיתי את הבנות עד עכשיו, את כל הבנות שאני אחראי עליהן. נזכרתי שהן באימונים. הגעתי לאימונים ונעמדתי ליד מאיה שהריצה את הבנות, ראיתי את הדר שבלטה לי בעין, קרצתי לה והיא חייכה והמשיכה לרוץ. דניאל בא נעמד לידי והסתכל על הבנות, ראיתי את עיניו מחפשות אחר מישהי, והמישהי הזאת היתה אווה, "אווה?" שאלתי והוא השתעל באי נוחות ואמר "מה?" והלך לפנימשאני אספיק לשאול שאלה.. "סיימנו את האימון להיום בגלל הגשם והכל בוץ כאן" אמרה מאיה, כולן הלכו והרגשתי צביטה בישן בשלי, הסתובבתי וראיתי את הדר מחייכת, "התגעגעתי אלייך המון, אבל אתה לא תקבל שום חיבוק ושום נשיקה כי אני עכשיו הולכת להתקלח אז תקבל נשיקה באוויר" אמרה ונתנה לי נשיקה באוויר והמשיכה לכיוון המגורים שלה, הייתי רץ אליה ומשיג אותה אבל ראיתי את מאור, דיברתי איתו קצת ואז המשכתי אל החדר של הדר כשידעתי שכל הבנות במועדון.
נקודת מבט הדר-
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת שמסתירה את בגדיי התחתונים. נעמדתי מול המראה אוספת את שיערי לקוקו גבוה, "אני מקבל נשיקה?" שמעתי קול, את הקול האהוב שלו..
"ממ… לא" אמרתי בצחקוק קל והבטתי עליו במראה, הוא התקרב אליי וצבט אותי בישבן כמו שעשיתי לו.. עלה על פניי חיוך קל והסתובבתי אל כיוונו והנחתי את ידי על צווארו והוא הניח את ידיו על מותני וקירב אותי אליו ונשק לשפתיי, ארוכות, ידיו טיילו לאורך גבי על המגבת והגיעו אל יריכיי החשופות, במקום שהמגבת הסתיימה, הרגשתי את ידיו עולות למעלה מתחת למגבת, ועוד שניה נוגעות בישבי. התנתקתי מהנשיקה מהר ואמרתי "אמ.. תומר כדאי שתעיף את הידים שלך" , תומר הסתכל עליי ואמר "אם לא בא לי?" וצחק והתקדם אליי וקירב את שפתיו אליי בהתגרות ולא נישק, "אז הידים שלך יהיו מלאות בדם.. וכל מילה מיותרת" אמרתי ותומר צחק והורדתי את מבטי, הושפלתי כהוגן.. "אוחח עכשיו את מקבלת מחזור? אחרי שהתגעגעתי אלייך?" אמר ומשך אותי לחיבוק ונשק לראשי. "לא רק אתה סובל נשמה" אמרתי ותומר צחק והשאיר אותי בחיבוקו. "אני חושבת שאני אתלבש כי חורף עכשיו וקר ולא בא לי להיות חולה" אמרתי בחיוך ותומר הניח את ידיו על לחיי ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה, "עכשיו את יכולה" אמר ושיחרר אותי מחיבוקו והתלבשתי במדים באמבטיה ויצאתי לאחר מכן ולא יכולתי שלא לצחוק כשהסתכלתי על החדר..
תגובות (10)
תמשיכי את עדיין בתחרות!! תמשיכי!! (תחרות סיפורים)
מהממם והוא לא משעמם!
הורסססס תמשיכי את כמה פעמים בקשהההה
מפרק מושלם
תמשיכי ♥
תתתתתתתתתתתתתמשיכי אני מתחננת נו די להשאיר במתח!! הסיפור מהמם וגם טוב שהוא ארוך, תעשי אר ארוכייםם
תמשיכי ♥
שקטטטטט הוא לא משעמם וארוך הוא קצר ומושלםםםם
יאייי מווושלמייי !
מאוווהבת בסיפור הזה ! ובך יותר D:
תמשיכייי דחווופ ❤
סיפור הורס ! מושלם :) תמשיכי
וואוווו, תמשיכי בדחיפותתת <3