מתי היא תשים לב.. פרק 21 חלק א'

נקודת מבט תומר-
התעוררתי עם כאב גב, אבל כאב גב שווה.. שווה לקום לצד הדר בבוקר, מצידי שיכאב לי כל הזמן הגב רק תתנו לי לקום לידה כל בוקר. הרמתי את ידי בעדינות וקמתי בזהירות מהמיטה בלי להעיר את הדר שישנה כמו בובה שלא זזה כמעט, נכנסתי למקלחת שטפתי פנים צחצחתי שיניים והתקלחתי, יצאתי מהמקלחת ולבשתי עליי את המדים הירוקים והנחתי תפילין, להתחיל את הבוקר ברגל ימין, הגנבתי מבט קצרצר אל הדר שפקחה את עיניה הכחולות שמזכירות לי קרח, היא חייכה אליי חיוך קטן והמשיכה לשכב במיטה, חייכתי אליה בחזרה והמשכתי בתפילה. הדר קמה מהמיטה ונכנסה למקלחת, היא יצאה אחרי 2 שניות עם מברשת שיניים בפה שלה והלכה למטבח לקחה כוס מים וחזרה למקלחת וסגרה את הדלת. חייכתי אליה והמשכתי להתפלל, היא יצאה מהמקלחת והתיישבה במיטה ואספה את שיערה הארוך והשחור לקוקו גבוה, אפילו שהוא גבוה הקוקו שלה היה ארוך, הפוני שלה היה מסודר בצורה פרועה על מצחה ועיניה הכחולות הביטו בי. סיימתי להתפלל ואמרתי "בוקר טוב אהובה שלי" והתקרבתי אל המיטה ונשקתי לשפתיה הרקות והקרירות. היא חייכה ואמרה "בוקר טוב אהובי" , "היה לי ממש כיף לקום לידך" אמרתי והיא חייכה חיוך ביישני ואמרה "היה לי כיף להירדם לידך". הגשם לא הפסיק והמשיך לרדת בכמויות והרוח והברקים לא נחו לרגע..
"אבל…" אמרתי והיא פתחה את עיניה והסתכלה עליי "כואב לי מאוד הגב" אמרתי והיא חייכה ואמרה "בוא שמן" ועשתה לי מסאג' בגב, "רואים שאת אישה" אמרתי בצחקוק והיא לקחה את זה קשה ולחצה לי על מקום כואב בגב, "אישה הא?" אמרה בהתגרות, התקפלתי מכאבים ואמרתי "אישה בקטע טוב" אמרתי והיא צחקה והמשיכה. היא תותחית בזה. "איך ישנת?" שאלתי והשענתי את גבי על בטנה וידיה הקטנות של הדר עטפו אותי סביב למותניי ונחו על בטני שהיתה ללא חולצה, היא עבירה את אצבעותיה על בטני ברכות ובנעימות רציתי רק לישון.. "בסדר" אמרה וצחקה צחוק קטן ונשקה למצחי, "רק בסדר? ואיך הבטן?" שאלתי והנחתי את ידי על ידה שהונחה על בטני. "גם בסדר" אמרה בחיוך, "בסדר כי לא בא לך ללכת לרופא?" אמרתי ותיקנתי את עצמי ואמרתי "לרופאה" והיא חייכה ואמרה "כואב אבל זה בטח יעבור". הילדה הזאת משגעת אותי.. "אני אוהב אותך ורק אותך" אמרתי ונישקתי את שפתייה, היא חייכה ואמרה "אין לי כוח לקום מהמיטה הזאת" ואז נזכרתי!. היום יום חמישי.. היום לא צריך לקום, רק מי שהולך לסופ"ש הביתה.. "אז לא חייב" אמרתי והיא הסתכלה עליי ואמרה "תומר המפקד אמר לא חייב לקום?" וצחקה , "אל תזלזלי חיילת, היום יום חמישי" וצבטתי באפה הקטנטן, "שכחתי מכל זה" אמרה והעיפה את ידי מאפה, "שישי בבסיס או שישי אצלי?" שאלתי והיא צחקה ואמרה "לא זה ולא זה", הרמתי את ראשי מרגליה ותפסתי עם שתי ידיי בפנייה ואמרתי "מה זה לא זה ולא זה?" , היא חייכה ונישקה את שפתיי נשיקה קצרה ואמרה "אתה חמוד שאתה כועס", "לא כועס רק שואל, ואני לא חמוד תוציאי את זה מהרשימת מילים שלך" אמרתי, אני שונא שאומרים לי חמוד, מה אני כלב?! "טוב חמודי" אמרה וצחקה, באה לשגע אותי.. "אוקי אז תתארגני יוצאים אליי לסוף שבוע" אמרתי והיא צחקה ואמרה "לא" והצמידה את מצחה אל מצחי, "לא שואל אותך" אמרתי וקמתי מהמיטה, ארגנתי את הדברים שלי שצריך להחזיר הביתה ולכבס, ארגנתי את התיק הגדול שלי ושמתי ליד המיטה, "תארגני את התיק שלך ובואי לחדר אוכל" אמרתי והיא אמרה מיד "לא באה אליך תשכח!" אמרה וקמה מהמיטה, "אבל המשפחה שלי לא בבית, רק אני ונועם" אמרתי וכשהדר שמעה שרותם תהיה היא הסתכלה עליי במבט כזה עצוב ואמרה "אוף למה אתה מגעיל כזה" ונשענה על הדלת של החדר, היא יודעת שאם היא לא תבוא איתי הדר תישאר לבד בבית, למרות שאבא שלי בבית, אבל הוא וחברה שלו סליחה 'אשתו החדשה' יוצאים בבקרים לטייל ונועם נמנעת מלצאת איתם.

נקודת מבט הדר-
"אז בואי נלך אלייך לדירה בת"א תיקחי בגדים והכל ונלך אליי לדירה" אמר תומר ומשך בידי שנצא מהחדר, "רגע יורד גשם לאן בדיוק הולכים?" שאלתי, עוד היתי עם הפיג'מה, אני חייבת לשים מדים.
"לחדר שלך, תשימי מדים ונצא" אמר, אני מתפדחת לבוא אליו, אפילו שהוא גר ביחידת דיור לבד אבל עדיין להיכנס לבית שלו 'פאדיחה'. הלכנו לחדר, התלבשתי במדים ונעלתי את הנעליים הצבאיות שלי ויצאנו לכיוון הג'יפ של תומר. נכנסנו לג'יפ והתחלנו בנסיעה, "למה את מתביישת מהמשפחה שלי?" שאל תומר והסתכל בעיניי וסידר את הפוני שלי שהיה מעט מבולגן, "תתרכז בנסיעה" אמרתי וחייכתי אליו, "אני גבר אני יכול גם לנהוג וגם לדבר" וצחק, "גם אני יכולה.. בערך" אמרתי והוא צחק, "אז תעני לי עכשיו" אמר. "הם לא יאהבו אותי וגם לא נעים לי, אני מתביישת טיפה" אמרתי ותומר צחק ואמר "הם לא יאהבו אותך כי הם ימותו עלייך, הדר את מדהימה ואת לא מבינה כמה" אמר ונשק ללחי שמאל שלי נשיקה ארוכה, "הם ימותו ממני, הם לא ימותו עליי" אמרתי וצחקתי מהמשפט המפגר, "אם נועם אהבה אותך, ההורים שלי גם יאהבו אותך, נועם קולטת אנשים בשנייה ואם היא מתחברת אלייך כל אחד יכול" אמר והרגשתי טיפה הקלה, כי נועם הסתדרה איתי..
"אז מתי אתה תראה את אבא שלי" אמרתי והחזרתי לו באותו מטבע, "בחתונה" אמר וחייך אליי, הרגשתי מובכת ואמרתי "מה שונה מאבא שלי ומאבא שלך?" שאלתי והוא ענה מיד "כי זה שונה" והמשיך בנסיעה, התכתבתי באיפון עם חברות ילדות שלי והגענו לדירה שלי בת"א, "את זוכרת מה סיפרת לי בפעם הקודמת שעלינו במעלית?" שאל ולחץ על הקומה שלי במעלית, "אוי לא.." אמרתי ולא הפסקתי לצחוק והאדמתי כמו עגבנייה, "אוי כן" אמר תומר ונשק לשפתיי, המעלית נפתחה ועלו אנשים, הסתכלתי על תומר שאני נבוכה והגענו מהר לקומה שלי. נכנסנו לדירה , עומרי וענבר ישבו בספה אחד ליד השנייה וראו טלוויזיה, "הגעת!" צעקה ענבר וסימנה לי עם ידה לבוא לחיבוק, חייכתי אליה ובאתי לכיוון הספה וחיבקתי אותה ואת עומרי, ככה גם תומר עשה, "איפה אתם השבת?" שאל עומרי, "תשכנע אותו שנישאר כאן" אמרתי לעומרי ואז עומרי אמר "לא, תלכו, אני וענבר רוצים את הבית לנו לבד" וצחק, הסתובבתי אחורה ותומר אמר "שמעת אותו, לכי תתלבשי" ענבר עומרי ותומר צחקו וישבו בספה, "מה אתה יושב, תעזור לי לבחור בגדים" אמרתי לתומר שהחליט שבא לו לשבת, "אני אעזור לך" אמרה ענבר וקמה מהספה ושמה את ידיה על כתפיי וגררה אותי לחדר שלי,
"ואו החדר שלי ממש נקי" אמרתי וענבר צחקה ואמרה "תתרגלי לזה" והלכה לארון שלי להוציא לי בגדים, "בכיף אהובה, גם קחי ממני בגדים, אין לי זמן ללבוש אותם ואני גם ככה מתבאסת שאף אחד לא שם" אמרתי והיא חייכה ואמרה "מאוהבת בך" ושמה על המיטה שלי בגדים, הכנסתי את הבגדים לשקית של ZARA ונכנסתי למקלחת להתקלח, סיימתי להתקלח ויצאתי מהאמבטיה, לבשתי עליי חזייה ותחתונים ושמתי מעליי מגבת והעברתי פן על השיער מול המראה הגדולה שתלויה על הקיר שלי, ייבשתי את השיער ולבשתי לגופי מכנס שחור של CASTRO וחולצת סטן כחולה ארוכה טיפ-טיפה ומעל מעיל קצר כחול כהה שמתחת מבצבצת החולצה הכחולה, נעלתי לרגליי נעלי עקב רוקי כחולות רויאל עם ניטים בעקב, "אני מוכנה" אמרתי ויצאתי עם השקית אל הסלון, תומר חייך ונפרדנו מכולם, יצאנו אל האוטו והגענו לדירה שלו, התיישבתי במיטה שלו ותומר נכנס למקלחת.
היה דפיקה על הדלת של הדירה שלו, קמתי לפתוח את הדלת ולפנים נכנסה מהר נועם, חייכתי אליה וסגרתי את הדלת, "את תתקררי מה את עושה בקור הזה בחוץ" אמרתי והיא חייכה והיתה מעט בשוק, "חזרתם?!" היא שאלה בתדהמה, הנהנתי בראשי ואמרתי "כן, הכל בזכותך, רוצה לשתות?" שאלתי והיא חייכה והתיישבה בשולחן בפינת אוכל מול החלון זכוכית השקוף שרואים את כל הגשם שמטפטף בחוץ, הכנתי לנו שוקו חם וישבנו לשתות, תומר יצא מהמקלחת לבוש במכנס טרנינג , איך שהוא יצא נועם רצה וחיבקה אותו, הסתכלתי מהצד וחייכתי, כמה אהבה יש בינו לבין אחותו, זה אהבה לא מוסברת… "תבואו לבית המפלצת לא נמצאת" אמרה נועם והסתכלתי על תומר ותומר צחק ונשק לראשה של נועם ואמר "אנחנו כבר באים, תחזרי לבית" , נועם יצאה מהדירה ואני נשארתי לשבת בשולחן, הסתכלתי על תומר ואמרתי "אמרת שהמשפחה שלך לא כאן" הוא חייך ואמר "אופס?" והעביר את ידו על השיער. "אם נועם תגיד שוב מפלצת תביני שהעא מתכוונת לאשתו של אבא שלי" אמר וצחק. הלכנו אל הבית של אבא שלו, ישבנו שם טיפה והוא עישן קצת, הרגשתי כ"כ נבוכה, אבל הם נתנו לי הרגשה של משפחה..
"אנחנו בדירה שלי" אמר תומר ומשך בידי לבוא, נכנסנו אל הדירה שלו והתיישבתי במיטה הורדתי את נעליי העקב שלי וזרקתי אותן לצד, "אני יכולה להחליף לפיג'מה או שאתה רוצה עוד פעם לפדח אותי ליד המשפחה שלך" עקצתי אותו בדיבורי. "תחליפי לפיג'מה, עדיף" אמר והוריד את חולצתו והסתכלתי עליו, מה זה הגוף הזה!! "מאמי שלא ייתקע לך המבט" אמר תומר, קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת, יצאתי לבושה בטייצ שחור ארוך וחולצת טריקו לבנה. תומר היה בחוץ הוא עישן סיגריה בקור הזה!! נכנסתי למיטה ונרדמתי ממש מהר, יש מצב בגלל הכדורים שאני לוקחת..
התעוררתי באמצע הלילה מרעם חזק, הרגשתי את תומר ישן לידי וידו מונת על מותני מקרבת אותי אליו. הלב שלי פעם במהירות מכל הרעשים שבחוץ, את האמת פחדתי.. תומר שם לב ואמר בקול עייף "הדר לכי לישון מה את ערה" ושפשף את פניו עם ידיו הגדולות, "אני לא אוהבת חורף" אמרתי בחיוך. "בואי" אמר וקירב אותי אליו, נשכבתי צמודה אליו כשידו מחבקת את גופי ונותן לי הרגשה מעולה.. "כל פעם שאת שומעת רעם חזק תחבקי אותי חזק, את יודעת שאני כאן בשבילך.. אין לך מה לפחד" אמר ונשק לראשע, טמנתי את ראשי בתוך החזה השרירי שלו ונרדמתי, כל רעם שהקפיץ את הלב שלי הסתכלתי על תומר שישן לצידי וחיבק אותי.. אני מאוהבתת