מתי היא תשים לב.. פרק 20

נקודת מבט תומר-
אחרי שהפסקתי להתקיף את הדר בנשיקות וחיבוקים היא נשארה בתוך חיבוקי, ידי נכרכו סביב גופה הרזה ועטפו את בטנה, הסתכלו בטלוויזיה על הסרט 'מיליאד סיבות לשוד' הסרט הסתיים ונתקענו באותה תנוחה והמשכנו להסתכל על הטלוויזיה למרות שרק הכתוביות הופיעו על הצג של הטלוויזיה. "הדרי בואי נקום לאכול" אמרתי לה והזזתי אותה מעט מצד לצד שתקום כבר, "אין לי כח, אני עיפה" אמרה וצחקה, "עיפה בגלל הגשם או עיפה כי לא בא לך לאכול?" שאלתי והצמדתי את אפי לשיערה הריחני, "גם וגם" אמרה בלי להאריך את תשובתה, "את לא חייבת לאכול הכל, אבל לפחות תאכלי קצת בשביל שתקחי את התרופה" אמרתי ולא רציתי ללחוץ עליה לאכול, "אז עוד 5 דקות" אמרה וקמה מרגליי ונשכבה לידי ועצמה את עיניה הכחולות. קמתי מהמיטה וכיסיתי אותה, נכנסתי למקלחת והתלבשתי במדים ונעלתי לרגליי נעלים צבאיות ויצאתי בחזרה לחדר, הדר הזאת לא נמאס לה מלישון! רק 5 דקות היתי באמבטיה והיא נרדמה, שמתי עליי את מעיל של הירוק של הצבא ונשקתי לראשה, היא לא זזה סימן שהיא ישנה, סגרתי את הדלת של החדר ככה אין סיכוי שמישהו ייכנס והלכתי לחדרה של הדר והבאתי לה מדים, חזרתי לחדר ושניה לפני שנכנסתי לחדר מאור קרא לי "אחי אני יכול לדבר איתך?" שאל מאור "בטח" אמרתי ונכנסנו לחדר, הוא ראה את הדר וצחק, התיישבנו בספה ככה הדר יכלה עוד לישון, "רק רציתי להגיד שאני שמח בשבילך שאתה עם הדר, אתה זכית בה, והיא זכתה בך, אבל תיזהר לפגוע בה כי היא כל החיים שלי, תשמור עליה, לא מוצאים אחת כמוה כל יום.." אמר ושמחתי שהוא מפרגן לי כי וואלה זה לא היה נראה שהוא שמח בשבילי, "אני אשמור עליה, ואם אתה כ"כ אוהב אותה, אתה יכול לעשות לי טובה?" שאלתי והוא אמר "בטח גבר", סיפרתי לו על המקרה בין אדיר להדר ואמרתי לו שינסה להגיד להדר להתלונן עליו, ככה הוא יעוף מהבסיס "אני הורג את הזבל הזה!" התעצבן מאור וגם אני.. "אני לא יכול לראות אותו יותר, אם אני רואה אותו אני הורג אותו" אמרתי בכעס ושמעתי את הדר משתעלת, "מה איתה?" שאל מאור, "הרופא הביא לה כדורים כנראה זה וירוס" אמרתי והבאתי לו לשתות, "אז אני אזוז, תשמור עליה ובקשר לאדיר סמוך עליי" אמר וקרץ לי, הוא יצא מהחדר והלכתי אל הדר, הסתכלתי בשעון היא ישנה 40 דקות, הגיע הזמן להעיר אותה, ליטפתי את לחייה האדומות משינה ואמרתי "הדרי קומי.. את לא תישני בערב" וחיכיתי שהיא תתעורר, היא פקחה את עיניה הכחולות כקרח והביטה בי בחיוך ושפשפה את פניה ואמרה "לא שמתי לב שנרדמתי" וחייכה חיוך מבוייש, "לא נורא, איך את מרגישה?" שאלתי ונשקתי למצחה החם, "בסדר, בערך" אמרה וקמה מהמיטה

נקודת מבט הדר-
נכנסתי למקלחת ולבשתי את המדים הירוקים לגופי ונעלתי את הנעליים הצבאיות ואת המעיל החם של הצבא לגופי, יצאתי מהמקלחת והתיישבתי בספה ליד תומר ואמרתי "אני מאורגנת" וחייכתי אליו, יצאנו מהחדר והלכנו אל החדר אוכל, מזל שהגשם הפסיק ברגע שיצאנו מהחדר והמשיך ברגע שנכנסנו לחדר אוכל. התיישבתי בשולחן ותומר הביא לי כבר צלחת עם ירקות חביתה גבינה לחמניה ושוקו בשקית, התיישבנו לאכול ואכלתי מעט, לא בגלל שאני מתביישת מתומר, בגלל שלא בא לי כ"כ, אכלתי את הלחמניה עם החביתה והגבינה ולא רציתי שוקו, את הירקות נשנשתי טיפה ושחשבתי שזה נגמר תומר הוציא מהכיס שלו משהו ושם בידו "ואת זה" אמר והביא לי כדור מתוך קופסא, אוי.. הכדור שהרופא נתן לי, שתיתי את הכדור ופיניתי את הצלחות שלי ושל תומר וחזרתי לשבת לידו, החזקתי בכף ידו והקשבתי לדברים שדיברו בשולחן, מאור נכנס לחדר אוכל והתיישב לידי, "מאורי" אמרתי וחיבקתי אותו, הוא חיבק אותי בחזרה ונשק לראשי, החזרתי את ידי לתוך ידו של תומר והרגשתי טוב יותר, היו צחוקים טיפה בשולחן ומאור לחש לי לבוא איתו שניה, הנהנתי בראשי ואמרתי לתומר בשקט שאני יוצאת והוא הנהן בראשו, הלכנו לכיוון המקום ששוטפים ידים, הינו לבד שם, "מה קורה?" שאל, ואמרתי "בסדר.." מחכה שיגיע לנושא כבר.. "שמעתי על הסיפור עם אדיר, אני מצטער על מה שקרה, אבל את רוצה לעשות משהו בעניין?" שאל מאור ופניי נעצבו.. "אל תתעצבי.." אמר וחיבק אותי, "רציתי רק לדבר איתו.." אמרתי והוא הנהן בראשו והזיז את הפוני שלי לצד ואמר "רוצה נלך עכשיו?אני אשמור עלייך" אמר ונתן לי תחושבת בטחון. וככה זה באמת היה, הלכתי עם מאור לכיוון הפינת עישון ואדיר היה שם, תפסתי חזק בידו של מאור והוא נלחץ ואמר "אני כאן שומר עלייך" אמר וחיבק אותי חזק והתקרבנו אל אדיר שאני בחיבוקו של מאור. "והו, אחי בוא רגע" קרא לו מאור והוא בא, "הא מותק התגעגעת אליי" קרץ לי אדיר, נחרדתי נגעלתי ממנו!. "אני מציעה לך לאסוף את החפצים שלך ולבקש לעבור בסיס ולעולם לא להראות את הפרצוף שלך כאן" אמרתי נחושה בדעתי ולא הסתכלתי עליו, "ואם לא" אמר וגיחך בקול, "אני לא רציתי לספר על זה.. חבל" אמרתי והוא השתעל והלך, מאור ליווה אותי לחדר של תומר, נכנסתי לחדר ותומר היה שם בחלון ועישן סיגריה, באתי מאחוריו בשקט וחיבקתי אותו מאחורה והצמדתי את ראשי אל גבו, "התגעגעתי אלייך, לאן ברחת לי" אמר וצחקתי, "הלכתי לטייל" אמרתי בתשובה קצרה ומעצבנת, "איך את מגישה?" שאל והצמיד את ידו הגדולה והחמה אל מצחי מתחת לפוני, "יותר טוב" אמרתי בחיוך. הוא כיבה את הסיגריה ועם שתיי ידיו העביר את שיערי אחורה ברכות והניח את שתיי ידיו על לחיי ונשק לאפי, "אל תגע לי בפוני" אמרתי ולא יכולתי להפסיק לצחוק, הוא בלגן את שיערי הארוך והצמיד לי מלא נשיקות קטנות במצח, ניסיתי לזוז והוא דגדג אותי בכל גופי וצחק, "אני אוהבת…" אמרתי והפסקתי הוא חייך והסתכל בעיניי והמשכתי "קניות" והוא עשה את עצמו נעלב ועם ידו בלגן את שיערי, לא הפסקתי לצחוק "ואותך" אמרתי ושמתי את ידיי על צווארו ומשכתי אותו לנשיקה ארוכה, "אני..אוהב..אותך" אמר מבין נשיקה לנשיקה, חייכתי ופשוט חיבקתי אותו.. "גם אני מאוד והכי הרבה בעולם!!" אמרתי והתקשרו אל תומר בקשר, "אני 2 דקות כאן מאיה קוראת לי" אמר ונשק למצח שלי נשיקה ארוכה ויצא מהחדר, התיישבתי במיטה שלו והדלקתי את המחשב נייד שלי שהבאתי כאן לחדר, נכנסתי לoovoo והתקשרתי אל עדן הבת של אורי באובו, היא היתה בחדר שלה לפי הרקע הסגול שבחדרה, "הדר אני לא מאמינה!! התגעגעתי אלייך!!" צרחה, צחקתי ונופפתי לה לשלום במצלמה, "מאמי קטנה, התגעגעתי אלייך איך את?" שאלתי והיא עשתה פרצוף לא מי יודע מה מאושר, "מה קרה? ספרי!!" אמרתי והיא חייכה חיוך שבור ואמרה "אבא נתן לי לדגמן לו!!" צרחה וחייכה חיוך מאושר, "הבהלת אותי!! ומזל טוב לך יפיופה, אם אני אצליח לבוא, אני אבוא לראות אותך" אמרתי בחיוך ואז היא צרחה שוב, "תסתמי כבר" צעק לה ליאור אח שלה, צחקתי וראיתי אותו במצלמה והוא אמר "היא התלהבה שאבא מרשה לה להצטלם" אמר וצחק, אני וליאור מדגמנים בשביל אורי הרבה זמן, את עדן הוא העדיף לא לערב בעולם הזה.. חייכתי אליהם והם היו צריכים לנתק, תומר נכנס לחדר והסתכל עליי במבט ללא רגש והתחיל לדבר