מתי היא תשים לב.. פרק 20 חלק א'

נקודת מבט הדר-
הוא הסתכל עליי במבט קר ואטום פחדתי לשאול מה קרה, עשיתי משהו? הסתכלתי עליו ובלעתי את רוקי ואמרתי "דבר.. מה קרה?" אמרתי לאחר שהוא בא לדבר והפסיק באמצע. "הוא עזב, הדר!! הוא לא יציק לנו יותר" אמר והתקרב אליי, "מי עזב?" שאלתי וראיתי את תומר מחייך ופורש את ידיו לחבק אותי, הוא התיישב לידי והנחתי את ראשי על ברכיו הוא העביר את אצבעותיו הגדולות והחמימות בתוך שיערי השחור והארוך, "אדיר עזב, את רוצה לספר לי מה אמרת לו?" שאל. "אני לא קשורה לזה.." אמרתי והבטתי בתוך עיניו, הוא הביט בי בחזרה ורכן לי נשיקה קצרצרה עח השפתיים, התנתקתי מהנשיקה הקצרה והבטתי בטלוויזיה כשראשי מונח על רגליו של תומר, ידיו עברו מלמעלה עד למטה, מהראש עד סוף המרפק של יד ימין שלי, אצבעותיו עברו בנעימות בין שיערי וירדו באיטיות בקו ישר לזרוע ימין שלי עד שהגיע למרפק ועלה בחזרה למעלה, הרגשתי מין הרגשה חמימה כזאת שהוא שומר עליי. הסתכלנו על חדשות שלא כ"כ אהבתיי לשמוע אבל לא רציתי לזוז כי הרגשתי מוגנת בידיו של תומר. "תומר" אמרתי בשקט והמשכתי להסתכל על הטלוויזיה, הוא המהם בקולו וחיכה שאני אמשיך, "עכשיו שהכל בסדר ואדיר לא כאן בבסיס אני צריכה לחזור לחדר שלי" אמרתי והתבאסתי את האמת לחזור.. נהנתי להיות ביחד עם תומר.. "את לא חייבת ללכת" אמר ועם ידו הסיט את הפוני השחור והמלא שלי לצד.

נקודת מבט תומר-
"אני לא יודעת מה להחליט אבל אני רוצה לחזור לחדר עם אווה" אמרה הדר ובקולה נשמעה התלבטות, לא רציתי ללחוץ עליה.. "תחליטי מה שטוב בשבילך.. בכל מקרה יש לך כאן מקום איתי".. אמרתי והדר הרימה את ראשה והתיישבה מולי והסתכלה בתוך עיניי וחייכה, שקעתי בתוך העיניים הכחולות שלה, זה נשמע מוזר.. איך הפכתי מתומר ה'סטוציונר' לתומר ה'מאוהב'..
"אני לא יודעת ולא בא לי להחליט" אמרה ועם שתיי ידיה העבירה את כל שיערה אחורה, היתי מהופנט אחרי כל צעד וצעד שלה! "אתה תתגעגע אליי אם אני אלך לישון עם אווה?" שאלה הדר וחייכה אליי, "ממש טיפה" אמרתי והדר עשתה את עצמה נעלבת ואמרה "אני גם לא אתגעגע אלייך, אני אהנה לי בחדר לבד בלעדייך בלי כל הנחירות שלך" אמרה ובשנייה מחצתי את לחייה הקטנות ואמרתי "יודעת מה? אני בכלל לא אתגעגע כי ככה אני לא אצטרך לקום בלילה כי את שמנה ואת תופסת את כל המיטה" אמרתי ונשקתי לשפתייה שנצמדו כמו פה של דג.
"גם אני" אמרה ומחצה את לחיי כמו שאני מחצתי את הלחיים שלה, שיחררתי את הלחיים שלה שנהיו אדומות כמו עגנייה, היא הורידה את ידיה מלחיי שמכוסות טיפה בזיפים והעבירה את יד ימין שלה על הלחי שלי ואמרה "שותף אני הולכת לחדר שלי" וצחקה, "שותף?" שאלתי ודגדגתי את בטנה, היא לא הפסיקה לצחוק, הפסקתי לדגדג אותה והיה שקט בין שנינו עד שהיה רעם חזק והדר החזיקה בידי, "חיים שלי את בסדר?" שאלתי אותה והחזקתי בידה שנגעה בידי, היא הנהנה בראשה ונשמה ככה כמה שניות עד שנרגעה, "את מפחדת?" שאלתי בחיוך והיא צחקה ואמרה "זה סוד" וסתמה את הפה שלי עם היד הקטנה שלה. "כשהיתי ישנה אצל אורי היתי ישנה בחורף עם עדן או עם ליאור" אמרה וצחקה, "הנה עוד משהו שאני לא יודע עלייך" אמרתי בחיוך והדר אמרה "אני מתגעגעת אליהם טיפה" אמרה וכרכה את ידייה סביב גופי והניחה את ראשה על החזה שלי, שמתי את ידיי על כתפייה ומשכתי אותה לחיבוק. "זה בסדר להתגעגע, זה לא דבר רע" אמרתי ונשקתי לראשה, "זה כן דבר רע.." אמרה ולא שחררה את החיבוק מגופי וכך גם אני, "למה?" שאלתי והיא ענתה לאחר כמה דקות "כי אני לא מתגעגעת אל ההורים האמיתיים שלי.. איך זה יכול להיות" אמרה והרימה את ראשה והסתכלה בעיניי, "תמיד מתגעגעים אל אדם שאנחנו אוהבים באמת, אל אדם שתמך בנו מהרגע הראשון.. שהיה בשבילנו ולצידנו גם ברגעים הקשים וגם ברגעים המאושרים, יכול להיות ומשהו מפריע לך בקשר עם ההורים, אל תוותרי על הקשר הזה, תנסי להציל אותו כמה שאת יכולה" אמרתי ונשקתי למצחה, היא הניחה שוב את ראשה על החזה שלי ולא דיברה, הראש שלה היה נראה שהוא עסוק במשהו אחר, וכך גם הראש שלי.. אם היה לי רק עוד 5 שניות איתך אמא, רק אם היה לי עוד 5 שניות איתך היתי מחבק אותך.. מנשק אותך.. מבקש ממך סליחה אם אי פעם פגעתי בך.. ואולי ככה הגעגועים יפחתו.. "אני סתם מדברת שטויות" אמרה והעבירה את אצבעותיה על גבי, כל תזוזה על אצבעותייה על גבי גרמה לי לצמרמורת.. "את לא מדברת שטויות.. גם אני לא מתגעגע אל אבא שלי כ"כ, אני מתגעגע יותר אל נועם ואל אמא שלי.." אמרתי והדר אמרה "אתה כועס על אבא שלך?" וזה שאלה שלא יצא לי לחשוב לעומק.. אני כועב עליו.. אבל למה? בגלל שאמא שלי לא כאן? אבל זה אשמתו.. "אני כועס. אבל אני אוהב בו זמנית.. אני כועס שהוא המשיך בחיים שלו.. אבל אני אוהב אותו כי הוא אבא שלי.. הוא לא אשם שאמא שלי מתה.. הוא אף פעם לא החסיר ממנו משהו אבל קשה לי לדעת שהוא אוהב עכשיו מישהי אחרת ויש לו ילד ממנה.." אמרתי ושמחתי שנפתחתי ככה בפנייה, היא שחררה את חיבוקה ממני והניחה את ידייה על צווארי ואת אצבעותייה העבירה בין שיערי, "אני אוהבת אותך" אמרה וקירבה את שפתייה אל שפתיי ולא נישקה, היא רפפה את שפתיה על שפתיי וחייכה, "אני אוהב אותך" אמרתי ונשקתי לשפתייה נשיקה רכה ועדינה, שפתייה נישקו את שפתיי בנעימות ברכות ובאיטיות, הסתכלתי על עינה הכחולות שלאט לאט נעצמות וכך גם עיניי נעצמות ונותנות לשפתיים לעשות את שלן, ידיי נחו על מותנייה וקירבו אותה אליי.. כמובן הרגע הזה היה חייב להסתיים ומישהו היה חייב להרוס אותו, הדר התנתקה והסתכלה במבוכה על מאיה שנעמדה באמצע החדר שלנו רטובה

נקודת מבט הדר-
"כולי רטובה בגללכם" אמרה מאיה והסתכלתי על תומר במבוכה וקמתי מהמיטה והסתכלתי על השעון שלי, אני צריכה להיות בחדר כבר.. "כן אני עפה" אמרתי במבוכה ויצאתי מהחדר אל כיוון החדר של מאור , אביב כמעט ולא נמצא בבסיס, הוא הלך לקורס של קצינים אז הוא פחות כאן, דפקתי על הדלת של מאור בחדר , דניאל פתח את הדלת (מהפרקים הראשונים, ניסה להתחיל עם הדר ולא הלך..) "אוהו הדר.. במה אני זוכה שאת כאן" אמר בחיוך, "באתי אל מאור, מה נשמע" אמרתי ונכנסתי לחדר, "בסדר, חיים" אמר בתשובה קצרה, "מאור במקלחת הוא 2 דקות יסיים" אמר וחייך אליי.. "מלא זמן לא ראיתי אותך" אמרתי והוא הנהן בראשו ואמר "הלכתי לקורס קצינים, אבל פרשתי בסוף" אמר, "אה.. חבל" אמרתי וחייכתי חיוך מנחם. "כן בערך.. הדר בהצלחה עם תומר" אמר ויצא מהר מהחדר. דפקתי על הדלת של המקלחת של מאור ואמרתי "צא כבר!!" הוא צחק ואמר "2 דקות" אמר וחיכיתי 10 דקות והוא לא יצא!!. בסוך הוא יצא לבוש במכנס ירוק של המדים בלי חולצה והתיישב לידי, "קשה לך לראות מישהו שנהנה במקלחת?" אמר והעיף עליי כרית, הסתכלתי על הבטן השרירית שלו ונתתי לו מכה בבטן "מה זה השרירים האלה, ולמה לכולם יש כאן שרירים!!" אמרתי וצחקתי, נזכרתי בשרירים של תומר וחייכתי, "מתאמנים לא כמוך רק אוכלים" אמר וצחק, "מצטערת שנולדתי" אמרתי וצחקתי, "אם לא היית קיימת לג היה לי למי להציק" אמר ובלגן את שיערי הפזור, למרות שאסור בבסיס.. "יש לך חברה יפה" אמרתי בחיוך, הוא חייך והיה נבוך מעט, "אוי מאמי מסמיק" אמרתי ולא יכולתי להפסיק לצחןק, "לכי לישון צעירה" אמר. יש קטע בצבא להגיד צעיר.. צעירה.. מי שנמצא פחות זמן בצבא נחשב 'צעיר' והגדולים ממנו אפילו שהם נמצאים בצבא יותר ממנו ביומיים הם מרגישים גדולים ומבוגרים כאן..
"רציתי להיות איתך טיפה, אבל בסדר אני אלך" אמרתי ומאור צחק ואמר "בואי.. מה איתך ועם תומר?" שאל ושיחק בקצוות שיערי, "בסדר" אמרתי בחיוך ומאור חיקה אותי ואמר "בסדר" ומצמץ את עיניו ועשה כאילן הוא מאוהב, "אני לא אמרתי את זה ככה שקרן" אמרתי וצחקתי, "את כן!" אמר. "אני לא" אמרתי וזרקתי עליו כרית, "אכלת?" שאל והנהנתי בראשי, "שתית כדור?" שאל והנהנתי בראשי, "את רעבה?" שאל והנדתי את ראשי לשלילה, "את צמאה?" שאל והנדתי את ראשי לשלילה. "אתה בשמירה היום?" שאלתי והוא אמר "כן, עוד מעט אני הולך" אמר וליטף את שיערי הארוך והשחור, "אני לא יודעת מה כדאי לי" אמרתי וקיוויתי שהוא יעזור.. "להחליט מה?" שאל. "אם לישון בחדר או לישון אצל תומר, אבל אל תספר לאף אחד" אמרתי וסתמתי את הפה שלו עם היד וצחקתי, "ברור שבחדר שלך" אמר בהחלטיות , "ואם לא בא לי" אמרתי וצחקתי, "אז אני באמצע הלילה יביא אותך לחדר שלך וינעל אותך שם" אמר ולא הפסקתי לצחוק, אף פעם לא דאגו לי ככה.. "אני לא כ"כ רוצה לראות את אווה, אני מרגישה לא נעים כ"כ" אמרתי ומאור חייך ואמר "אל תדאגי.. אני בטוח שאווה התגעגעה לזה שתישנו באותו חדר, ובקשר לתומר אני שמח שאתם ביחד" אמר והיה כ"כ חשוב לי הדעה שלו.. "תודה מאור ותלך כבר לשמירה" אמרתי וחייכתי אליו, הוא לבש את חולצת המדים עליו ואמר "בואי אני אלווה אותך" ושם את ידו על כתפיי והלכנו ברגל אל המבנה שלי והגענו לדלת, קר פה בלילה, "לילה טוב ילדונת" אמר ונשק למצחי, "כן לילה טוב בוגר" אמרתי ונכנסתי לחדר, אווה כבר ישנה, נכנסתי למקלחת ופשטתי מעלי את המדים וזרם המים שטף את כל היום הזה מעליי.. לבשתי עליי פיג'מה חדשה כי את שלי שכחתי אצל תומר בחדר.. ונכנסתי למיטת הברזל הלא נוחה וניסיתי להירדם, בסופו של דבר הצלחתי…

נקודת מבט אווה-
לא הצלחתי להירדם.. זזתי מצד לצד, חשבתי שאדיר אוהב אותי.. חשבתי שהוא רק שלי אבל הזבל הזה התחיל עם חברה שלי בלי הסכמתה, אני לא מאמינה!!.. מה הקטע שלו?! מזל שהוא עוזב את הבסיס, שיעיפו אותו כבר, דפוק! שמעתי את הדר בדלת וניסיתי מהר להירדם.. נרדמתי בלי לשים לב, שקעתי בשינה נטולת חלומות.. התעוררתי לעוד בוקר מגעיל והגשם לא חדל מלטפטף ולהרעיש על הגג.. נכנסתי למקלחת ולבשתי עליי את המדים ויצאתי מהחדר במהירות בשביל לצאת ולעשן את הסיגריה של הבוקר.. הסתכלתי לצד וראיתי גם את דניאל מעשן סיגריה, "בוקר טוב" מלמלתי והוא הנהן והוציא את הסיגריה מהפה ואמר "בוקר טוב אווצ'קה" וחייך, הכנסתי את הסיגריה אל תוך הפה והדלקתי עם המצת, נעמדתי צמוד לקיר מתחת לגגון הקטן בשביל שהגשם לא ירטיב אותי.. הסתכלתי על השמיים האפורים ולקחתי שאיפה מהסיגריה, העשן נכנס לי במורד הפה והגרון והתפשט בתוך הריאות שלי והרגיע אותי.. בשנייה הרגשתי רגועה ונינוחה, "רוצה?" שאל דניאל והושיט לי כוס נס קפה, מתאים לי על הבוקר, חייכתי אליו ולקחתי את הכוס של הקפה והוצאתי את העשן מהפה ושתיתי מהנס, "תודה" אמרתי בחיוך, "בבקשה, מה קרה קמת מוקדם?" שאל והסתכל עליי, "יותר מידי מחשבות" אמרתי וסימנתי לו שידבר ולקחתי עוד שאיפה מהסיגריה, "גם יותר מידי מחשבות.." אמר וחייך אליי, הוא דיבר אליי ברוסית ואמר "איזה מחשבות?" צחקתי מעט ואמרתי לו ברוסית בחזרה "חיי אהבה זה חרא" והוא צחק ואמר לי בעברית "בהחלט חיי אהבה זה חרא, במיוחד אם זה מתפקשש" אמר ובהה בנקודה כל שהיא, סיימתי את הסיגריה ורציתי עוד אחת בשביל להירגע, "רוצה?" שאלתי בזמן שהדלקתי את הסיגריה שלי, הוא הכניס את הסיגריה שלו לפה, התקרבתי אליו והדלקתי את הסיגריה שלו, היתי צריכה להיות קרובה בשביל שהרוח לא תכבה את האש של המצית, הוא לקח שאיפה מהסיגריה והוציא אותה מהפה וקירב את השפתיים שלו אליי "תודה" אמר ברוסית והרגשתי את שפתיו נחות על שפתיי, נישקתי את שפתיו ורציתי לשכוח מהאדיר הזה, ידיו החזיקו במותניי וקירבו אותי אליו מאוד, היתי בטוחה שהוא מרגיש את פעימות ליבי כבר, "מחפש נחמה בתוך נשיקה?" שאלתי אותו והמשכנו להתנשק בכאב ובמהירות, הוא התנתק ולקח שאיפה מהסיגריה, התנתקתי ממגעו ולקחתי שאיפה מהסיגריה מנסה להירגע ממה שקרה כאן עכשיו, "בערך.. ואל תגידי שלא נהנת אווצ'קה שלי" אמר וקרץ לי, שמעתי שקוראים לי "אווה, אווה" זה הקול של מאיה, כיביתי את הסיגריה ואמרתי "דפוק" ברוסית לדניאל ורצתי אל מאיה..