מתי היא תשים לב.. פרק 19 חלק א'

נקודת מבט כללית-
"חיילת הכל טוב?" צעק הקול והתקרב אל עבר הדר שניגבה את דמעותייה וסידרה את שיערה
"כן, כן" צעקה וקמה מתחלת לצל העץ והתקדמה אל עבר הדמות, "הדר?" שאל הדמות בפליאה, "מאור?" אמרה וצחקה צחוק קטן שהסתיר את מה שעברה, "מה את עושה כאן?" שאל מאור והניח את ידו הרחבה והשרירית על כתפה בזמן שהלכו לאזור המסדרים, "סתם, טיילתי ואז התיישבתי שם" אמרה בפשטות, "יש לך מסדר, אני אחכה לך כאן" אמר מאור להדר, הדר הנהנה בראשה והתקדמה למסדר, הם עמדו וחיכו להוראות של המפקדים, היא הסתכלה על מאיה וחיפשה בעינייה את תומר אבל לא מצאה, מאיה אמרה "3 סיבובים אתם כאן ותדרוך ליום עבודה אחרי זה" אמרה, הם התחילו לרוץ, שיערה של הדר התנופף ברוח,

נקודת מבט מאיה-
תומר לא בא , הוא מתחיל לעלות לי על העצבים!, כולם סיימו את ה3 סיבובים והתיישבו מולי, "אוקי אני חילקתי אותכם לקבוצות,שבהם תעבירו את היום עבודה" אמרתי וחילקתי אותם לקבוצות, "כל אחד יקבל תדרוך בקשר לעבודה עם החיילים האחרים שנמצאים שם" אמרתי ואחרי שארגנתי אצ כולם הלכתי לחדר של תומר, "תומר תפתח!" אמרתי בעצבים , "תומר!!" אמרתי ודפקתי חזק יותר על הדלת, אחרי כמה דקות הוא פתח את הדלת טיפה ויצא מהחדר, "מה אתה מסתיר שם?" שאלתי וצחקתי מעט, "כלום, עכשיו דברי מה" אמר בלי רגש, "תירגע.. סידרתי את הכל" אמרתי ותומר הסתכל עליי בפליאה, "מה עשית?!" שאל והסתכל בעיניי, "דיברתי עם דני (מפקד פלוגה) והוא לא אסר על זה שתהיו ביחד, כל עוד זה בהגינות" אמרתי ותומר לא היה נראה כ"כ שאכפת לו.."אה.." אמר, "טוב אני הלכתי אתה בלתי נסבל!אתה מרחיק ממך את כל האנשים שרק רוצים בטובתך!" אמרתי והלכתי בלב כואב ועצוב.. נמאס לי לרצות לטובתו ולו לא אכפת!

נקודת מבט הדר-
העבודה שלי היתה להיות בשמירה, היתי בשמירה עם חיילת מהפלוגה השנייה, חמודה כזאת, היא ישבה בבודקה הקטן ואני עמדתי בחוץ, בודקת כל רכב שנכנס וכל רכב שיוצא, התעייפתי, לעמוד בשמש עם הנשק הכבד, "הדר בואי תיכנסי" קראה לי החיילת ששמרה איתי, רציתי להיות עסוקה בשביל לשכוח מכל הדברים.. "זה בסדר.. גם ככה עוד מעט אני מסיימת" אמרתי והמשכתי בשמירה, עברה שעה והנה השמירה שלי נגמרה.. הלכתי לחדר ונכנסתי להתקלח, פשטתי מעליי את המדים ואת בגדיי התחתונים ועמדתי מתחת לזרם המים הקרירים , אספתי את שיערי לגולגול בשבעל שלא יירטב, עמדתי מתחת לזרם המים ופשוט ניסיצי להירגע, להוריד את כל הלחץ, להרגיע את כל החששות שעוברות בראשי.. 'אני צריך זמן לעצמי?' מה זה אומר.. לתמיד? זה נגמר? התחושה הזאת העיקה עלי.. יצאתי מהמקלחת שעל גופי מגבת בלבד, פיזרתי את שיערי והלכתי לארון להוציא בגדים, לחדר התפרצה ניצן, חיילת מהפלוגה השניה, "א..סליחה הדר אבל זה חשוב!"אמרה ופנייה התחננו שאני אקשיב, "אני אתלבש שניה" אמרתי ונכנסתי למקלחת ולבשתי פיג'מה קצרה לרגליי, גופייה שחורה עם ציור של לב בצבע אדום, מכנס שורט קצר בצבע שחור עם חוט אדום, "כן" אמרתי כשיצאתי מהמקלחת, "זה..זה תומר אתם עדיין ביחד?" שאלה בלחץ היסטרי, "קרה לו משהו?" שאלתי בבהלה, "לא..אבל אחרי שאני אספר לך את זה, את תרצי שיקרה לו משהו" אמרה והסתכלה עליי במבט עצוב, "דברי.." אמרתי, "זה תומר..מישהי יצאה מהחדר שלו, אל תגידי שאני אמרתי.. אני רוצה פשוט לטובתך!" אמרה וברחה מהחדר.. התיישבתי במיטה מנסה לא לבכות.. נשכבתי במיטה והתכסתי בשמיכה, רציתי להיעלם! אני כזאת תמימה כזאת טיפה! מי שבגד פעם אחת יבגוד בך גם פעם שניה, נשכבתי במיטה וכיסיתי את פניי, לא רציתי שמישהו יכנס ויבחין בי.. ידעתי שכל דבר טוב מגיע לסיום.. הדבר הטוב הזה הגיע לסיום.. עצמתי את עיניי וכשפקחתי אותן ראיתי את תומר לידי יושב על הריצפה ומסתכל עליי, כנראה נרדמתי.. הסתובבתי עם גבי אליו ועצמתי את עיניי, הרגשתי את ידו נוגעת בשיערי, "הדרי קומי" קרא לי, התעלמתי והרגשתי את גופו נשכב לידי במיטה, ידו הונחה על מותן שמאל שלי, שפתיו הונחו על כתפי החשופה ורגליו נכרכו סביב רגלי, עצמתי את עיניי ולא יכולתי להתעלם מנוכחותו , עצמתי את עיניי ודמעות התחילו לזלוג ללא קול, כיסיתי את פניי עם הפוך הנעים שלי.. ידו הגדולה ליטפתה את מותני הלוך ושוב, ניגבתי את דמעותיי ונשמתי נשימה עמוקה.. הוא סובב אותי אל כיוונו ונשק לשפתיי , לא נישקתי בחזרה, הוא החזיק את ידי והסתכל בעיניי, הוזזתי את מבטי והתיישבתי במיטה, "נרגעת?" שאלתי והתרחקתי ממנו, הוא התיישב מולי וליטף את לחי שמאל שלי והעביר את אצבעותיו על שפתיי, "כן" אמר והתקרה לנשק אותי, "די כבר תומר אני לא יכולה להאמין לך יותר!!" אמרתי ודמעות זלגו מעיניי ללא קול, התרחקתי ממנו עוד וקמתי לדלת, "תצא מכאן אני ואתה גמרנו!" אמרתי ולא יכולתי להסתכל עליו, "הדר, מה יש לך?" שאל והתקרב אליי, "מה יש לי?מה יש לי!" שאלתי בכעס והתיישבתי במיטה, "מה את מתהפכת עליי?" שאל, "תפסיק לשקר לי.. אני לא רוצה לראות אותך! " אמרתי בכעס, הוא סגר את הדלת והתקרב אליי "מה עשיתי?" שאל והתיישב מולי והניח את ידיו על יריכיי החשופות, "למה אתה פוגע בי כל פעם מחדש?למה אנשים צריכים להגיד לי שהם ראו אותך עם מישהי שיוצאת מהחדר שלך! למה!" אמרתי והוא צחק, "תצחק עוד!" אמרתי וקמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר, הלכתי לחדר 4 איפה שמעיין היא הכי תבין אותי, יצאתי בעצבים מהחדר עם הפיג'מה ולא היה אכפת לי!! תומר הרים אותי מהר ורץ לאנשהו, אני אוהבת אבל אני פגועה.. הוא הגיע לחדר שלו והוריד אותי בחדרו, הוא סגר את הדלת ועצר אותי מלצאת, "תעזוב אותי כבר, אני לא רוצה לראות אותל מה אתה לא מבין!!" אמרתי בעעס, "רק תקשיבי" אמר והחזיק בידי, "מה יש לך כבר לחרטט עליי" אמרתי, "אני לא היתי עם בחורה בחדר מבטיח לך, אחותי באה לכאן! אני לא אהיה עם אך אחת חוץ ממך!!" אמר והתקרב לפניי, אולי הוא מדבר אמת? "את לא מאמינה?" שאל והתקאב אליי עוד, בלעתי את רוקי והסתכלתי בעיניו, לא יכולתי לדבר, אני לא יודעת למי להאמין.. הוא הסתכל עליי במבט מאוכזב.. הנחתי את ידיי על צווארו ונישקתי אצ שפתיו, אני לא יודעת מה להגיד, הוא נישק את שפתיי בחזרה והתהלכנו עד שנפלנו על המיטה, הוא ניתק את שפתיי ממני והתיישב ממול הטלוויזיה, הסתכלתי עליו ולא יכולתי יותר, "מה יש לך? אתה מתנהג מוזר, אתה לא אותו תומר שאני מכירה," אמרתי ויצאתי מחדרו, הוא נשאר בחדר שלו ולא טרח לרוץ אחרי, נכנסתי לחדר ואדיר ישב במיטה של אווה והסתכל עליי "מה?" אמרתי בעצבים וטרקתי את הדלת, הוא קם מהמיטה של אווה והתקרב אליי "את יפה שאת כועסת מאמי" אמר ושם את ידו על מותני וקירב אותי אליו, "מה אתה עושה!" אמרתי בכעס והעפתי אותו ממני, "את עוד תהיי שלי" אמא והתקרב אליי, התחלתי להילחץ והלכתי אחורה "לך מכאן אווה לא כאן אין לך מה לעשות כאן!" אמרתי והוא חייך והתקרב עוד יותר אליי, גבי נגע בקיר ואדיר התקרב יותר מידי, הוא שם יד אחת על מותני ויד אחת כל הקיר מונע ממני לזוז, הוא קירב את אגנו אל אגני ורעד שרר בתוך גופי "תעוף ממני!!" צעקתי בחוזקה והוא צחק והדביק לי נשיקה, ניסיתי לבעוט בו ולברוח אבל לא הצלחתי, הוא הכניס את ידו מתחת לחולצתי וקירב אותי יותר ויותר אליו "דייי!!" צעקתי בחוזקה והוא צחק ואמר "את תהיי שלי, אין דבר שתומר השיג ואני לא" וצחק, "דיי תלך מכאן!!" צעקתי ואף קריאה לא עזרה, הוא סתם את פי וניסיתי להיאבק בו, עד שתומר המושיע שלי נכנס לחדר ודפק כאלה מכות לאדיר, אני רק בכיתי על הריצפה, אדיר יצא מהחדר ואמר "את עוד תהיי שלי" ואני המשכתי לבכות, תומר התקרב וחיבק אותי חזק, "הכל בסדר, את בסדר" אמר וניסה להרגיע אותי, בכיתי , התפרקתי בתוך חיבוקו, "הוא עשה לך משהו?" שאל וליטך את פניי שהיו אדומות מבכי, לא רציתי לחשוב על מה יכל חקרות אם תומר לא היה נכנס, צמדתי ת ראשי אל חולצתו ובכיתי שוב.. הוא חיבק אותי ואחרי כמה דקות אמר "…."