מתי היא תשים לב.. פרק 18 חלק ב'

נקודת מבט תומר-
ענבר ועומרי הלכו לחדר שלו, אני והדר הלכנו לסלון, התיישבתי על הספה והרמתי את רגליי על השולחן, הדר באה והתיישבה על רגליי במטרה להסתיר לי את הטלוויזיה "יאו איך כואב לי הגב" אמרה הדר וצחקה, "עוד מעט הוא יכאב יותר" אמרתי והשענתי את גבה על בטני והקפתי את גופה הרזה ונישקתי את כתפה החשופה מהכפתייה שנפלה הצידה מכתפה, "על מה דיברת עם עומרי?" שאלה והעבירה את ידה בתוך כף ידי, "סתם משהו לא מעניין, על מה דיברת אתמול עם ספיר חברה של מאור" אמרתי וניסיתי להעביר נושא, "סתם משהו לא מעניין" אמרה וצחקה לעצמה, "חצופה, כל מה שקשור אלייך מעניין אותי" אמרתי והזזתי את שיערה הארוך שנח על גבה לצד ושיחקתי בקצוות של שיערה השחור כמו פחם, "וכל מה שקשור אלייך מעניין אותי" אמרה ועשתה את זה בכוונה, "מישהי מקנאת?" שאלתי והטתי את גופה לצד שאני אראה את פנייה, היא הסתכלה בעיניי ואמרה "בך?לא" וצחקה, "את התחלת" אמרתי ודחפתי אותה אחורה וגופה נשען לאורך של הספה, התיישבתי על גופה הרזה והתחלתי לדגדג אותה "דיי לא…נכנעת" אמרה ולא הפסיקה לצחוק "את מי את אוהבת הכי בעולם?" אמרתי לה והסתכלתי בפנייה היפות ששיערה נח באופן פרוע על פניה, "אותך!" אמרה והמשכתי לדגדג אותה, "אבל אמרתי אותך!!" אמרה ולא הפסיקה לצחוק "ומי המלך שלך" אמרתי והיא התעצבנה ומלמלה לעצמה "אתה" ואמרתי "בקול לא שומעים" והיא התעצבנה ואמרה "אתה!!" והפסקתי לדגדג אותה "ואני אוהב אותך הכי בעולם"
נקודת מבט הדר-
"ואני אוהב אותך הכי בעולם" אמר תומר ברוגע והסיט חתיכת שיער שנחתה על פניי באופן פרוע על הפנים, הוא קירב את פניו אל פניי כשגופו סוגר עליי מלזוז, שפתיו נחו על שפתיי ברכות בנעימות ובאהבה, זה הכי חשוב, באהבה, נשיקה רכה עדינה שרק שפתינו זזו, לא יותר מזה.. "ואו אנשים לכו לחדר שלכם" נכנס מישהו לדירה, נכנסתי ללחץ, לא ראיתי מי זה ותומר קם מרגליי וקמתי מבויישת מהספה ובחור התקרב וחיבק את תומר חיבוק גברי, ואז התקרב אליי ולקח את ידי ונישק את כף ידי, חייכתי אליו והוא התחיל לדבר "אז את הנסיכה שגרה עם עומרי" אמר והסתכלתי על תומר במבט לא מובן ועומרי יצא מהחדר וחיבק את הבחור חיבוק גברי כזה "אח שלו, לא רואים אותך כבר" אמר עומרי והוא והבחור התיישבו, "דרך אגב אני מתן" אמר ולחץ את ידי, "הדר" אמרתי בחיוך ושאלתי את עומרי "איפה ענבר?" , "ישנה הדובה" אמר וצחק, "אה אוקי..אני הולכת לישון גם" אמרתי והחזקתי בידו של תומר שנלך אבל המתן הזה אמר "תומר אני בא לבקר אותך ואתה ככה בורח?" שאל מתן, "זה בסדר תישאר" אמרתי בלית ברירה והלכתי לחדר, שמעתי הרבה צחוקים מהסלון, לא התייחסתי אבל לא יכולתי להירדם אז ראיתי טלוויזיה, נכנסתי מהר למקלחת שבחדרי והקאתי באסלה, מה יש לי?. ניקיתי את הפה וצחצחתי שיניים, נשכבתי במיטה ובהיתי בדלת הסגורה הלבנה, כמה כיף לי כאן, מרגיש לי כמו בית מלון, כואב לי הראש!! רצתי שוב לשירותים והקאתי, מה נסגר?? צחצחתי שוב שיניים ושטפתי פנים אבל הפעם נשארתי בשירותים, לקחתי את האייפון והתקשרתי לחברה שלי הכי טובה ענת (מהפרקים הראשונים,היא חברת ילדות של הדר), "הדר!!!!" צעקה ענת, "ענתי" אמרתי בקול חלש, "יפה שלי התגעגעתי, מצטערת שלא יכולנו להיפגש, הצבא הזה דפק לנו את החיים" אמרה וצחקה, "ענתי אני לא מרגישה טוב אני לא יודעת מה לעשות ותומר כאן ולא בא לי להלחיץ אף אחד" אמרתי וענת מהר התחילה לדבר "אכלת שתית?רוצה אני אבוא ונלך לרופא?הכל טוב?אני באה עכשיו!" אמרה, "לא , לא, אני אנוח ומקסימום מחר אני אלך לרופא בבסיס" אמרתי וענת אמרה מבואסת "אוקי.. טוב אני צריכה ללכת לתורנות מטבח," אמרה, "ענת?התגעגעתי אליך, אני אוהבת אותך הכי בעולם אל תשכחי!" אמרתי ושמעתי את האושר בדיבורה של ענת "גם אני" אמרה וסיימנו לדבר, קמתי מהריצפה, יצאתי מהחדר והלכתי לסלון ושאלתי "מישהו רוצה לשתות?" ועומרי אמר "תביאי לנו 3 בירות חיים" ותומר אמר "חיים שלי אם התכוונת" וצחק ועומרי אמר "בגלל זה אמרתי רק חיים" מתן הזה לא בא לי טוב בעין "אוי איזה מאמים" וצחק, "והדר 1..2…3…" אמר מתן, "מה?" שאלתי ללא הבנה, "1 קפה 2 סוכר 3 שניות היית כאן" אמר והבנים צחקו בסלון, "היא צעירה היא עוד לא יודעת מה זה הסימן הזה" אמר תומר .. (באמת אח שלי אומר לי את המשפט הזה כל שנייה כח דקה בחיי!!) הכנתי למתן קפה הבאתי לו לסלון, חזרתי למטבח והבאתי להם את הבירות וחזרתי שוב חמטבח והכנתי לי תה ושתיתי במטבח, מפחדת מהרגע שאני ארצה להקיא שוב…משהיתי קטנה תמיד פחדתי כשהקאתי , שלא ידיגו שאני מקיאה ולא אוכלת, אמא היתה אומרת לי 'זה טוב ככה תרזי טיפה' והיתה צוחקת, לא מקטע רע… אבל עדיין, תמיד היו לי רגשי נחיתות רגשות אשמה שנולדתי… . "חיים שלי למה את לבד ?" שאלה ענבר והתיישבה לידי ששיערה היה מבולגן מהשינה, "אה סתם.ת יותר מידי גברים" אמרתי וצחקתי, "כן אני מבינה את הטיעון הזה" אמרה וצחקה, שוב הצורך להקיא.. רצתי מהר לשירותים מחזיקה באסלה ומקיאה! "אהובה שלי את בסדר?" שאל תומר והחזיק את שיערי, אני מגעילה אני נגעלת שנמצאים בסביבתי כשאנעי במצבים כאלה, , שטפתי את הפנים וצחצחתי שוב שיניים, לא רוצה יותר להיכנס לשירותים האלה… "לא אני לא בסדר אני מקיאה" אמרתי ותומר התיישב לידי במיטה ואמר "ממה?" והסתכל עליי, "לא יודעת, אני רק רוצה לישון" אמרתי ונשכבתי לישוון, אולי אז ההרגשה תעבור לי.. , נרדמתי והתעוררתי עייפה יותר מתמיד, הסתכלתי הצידה והיתי לבד בחדר, הסתכלתי על השעון בחדר והשעה 19:30, שבע וחצי בערב?"?! מה אין מצב.. השעה היתה רק 11 מקודם.. שטפתי פנים והתלבדשתי בטרנינג חם, היה לי מאוד קר, יצאתי מהחדר וראיתי את מתן יושב בסלון, "בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת" אמר והסתכל עלייי, אין לי מצב רוח בכלל, ישבתי בספה לידו והתכסתי בשמיכה סגולה שנמצאת בסלון תמיד בשבילי , הסתכלתי על מתן שבהה בטלוויזיה, הוא היה נראה מאוד בוגר וחייבת לציין חתיך, גבוה שרירי, הלסת שלו שעידנה את פרצופו ועשתה אותו גברי, האף המחודד המצוייר , שפתיים מצוירות, זיפים שכיסו את פניו במעט ויצרו לו מראה מחוספס והעיניים, העיניים הירוקות האלה !!, כאילו יצא מהקטלוג!! "איפה תומר וכולם?" שאלתי והסתכלתי עליו, "יצאו למכולת לעשות קניות, היתי פה הרבה פעמים אותך לא ראיתי" אמר והסתכל עליי "כן.. כוננות וחבר שלך ריתק אותי בבסיס שבועיים" אמרתי והוא צחק , מה מצחיק?! "צבא… איזה ישן זה.." אמר וצחק, "אני בן 22, הכרתי את תומר ואת עומרי מהצבא,היתי בבסיס שלהם" אמר והנהנתי בראשי, "יפה לך" אמרתי והסתכלתי בטלוויזיה, "אז איך את צרגישה?חבר שלך נתן לי לשמור עלייך" אמר וצחקתי מעט, תומר הזה.. שיהיה בריא! "בסדר, נראה לי" אמרתי והסתכלתי בטלוויזיה, "אל תדאגי חבר שלך יגיע עוד מעט" אמר והנהנתי בראשי, "אתה לומד?" שאלתי והוא הנהן בראשו, "משפטים" אמר וחייך אליי, זה החלום שלי להיות עורכת דין!!, דפקו בדלת , קמתי לפתוח את הדלת ובדלת בחורה גבוה רזה עם שיער בלונדיני חלק רטוב אסוף בקוקו רופף שנח על כתפייה ועיניים בצבע חום דבש "היי" אמרתי וחייכתי אלייה, "אני מעיין, ענבר כאן?" שאלה והכנסתי אותה לבפנים וסימנתי לה לשבת לידינו, היא ישבה בספה נפרדת לידינו ואמרתי "היא תבוא עוד מעט, תישארי איתנו,אני הדר" אמרתי לה בחיוך, , היא חייכה ואני הלכתי למטבח ולקחתי כדור, אני לא יכולה עם הכאבים הבלתי פוסקים בבטן!!!
"הדר?הכל בסדר?" שאל מתן
"כן..טיפה סחרחורת" אמרתי בחיוך והתיישבתי בכיסא בשולחן האוכל