מתי היא תשים לב.. פרק 15 חלק ב'
נקודת מבט כללית-
האווירה היתה נראת מתוחה, הדר ותומר לא דיברו כלל, הדר התיישבה בכיסא ותומר התיישב מולה בכיסא אחר, הם ישבו ולא דיברו, הדר הוציאה אוזניות ושמה על אוזנה
נקודת מבט הדר-
'אסור לך לחשוב כשאת כ"כ עייפה צאי לטיול לאור זריחה..רחוקה מהבית השביל לחזור נמחק הולכת על חבל דק , הלילות ארוכים בלי לדעת למה, בורחת ואין רודף..' שיר עצוב מזכיר לי את הבית, הורדתי את האוזניות לא רציתי געגועים.. תומר ענה לאיפון ואמר "מה קרה?" עשיתי את עצמי לא מקשיבה לשיחה, "אבא תביא אותה עכשיו!" אמר בכעס תומר, "נועם מה אני שומע, מה קרה?" שאל ברוגע תומר אבל הוא היה נראה מתוח, "נועם תתחילי לדבר אם את לא רוצה שאני אבוא לבית" אמר בכעס, "אני אח שלך,תספרי לי אני אבין אותך.." אמר בעצב, הוא ניתק את השיחה וטמן את ראשו בין ידיו שהונחו על בירכיו,הוא הוציא סיגריה ויישן ,ועוד סיגריה ועוד סיגריה, בסיגריה ה3 עצרתי אותו, הוא דואג לאחותו תמיד, אין להם אמא אז הוא משמש לאחותו כ'אמא' זה אחריות גדולה.. "תומר.. מה קרה?" שאלתי ותומר לא ענה והמשיך לעשן, "תומר תדבר אליי" אמרתי והסתכלתי על גלו שזזה ללא הפסקה, "סתם אחותי והשטויות שלה" אני היתי ילדה בעיתית, היתי חוזרת ב4 ולא מודיעה לאמא, "מה קרה?" שאלתי ותומר הוציא את העשן מהפה ואמר "זה בעיה, אני צריך להיות בשבילה הכל בו זמנית, אני אח שלה לא אמא שלה, היא לא מספרת לי הכל היא מובכת מידי והיא שומרת הכל לעצמה ובסוף עושה בעיות לאבא שלי" אמר והחזקתי בידו ואמרתי "זה טבעי שהיא לא תספר לך.." אמרתי והרגשתי את ידו החמה,הסתכלתי על ידינו שהיו שלובות אחת בשניה וניתקתי את ידי ממנו, "אני לא רוצה שזה יפגע בה.." אמר ומיד עניתי "תסמוך עליי, אני אדבר איתה, היא נראת ממש חמודה ממה שאני זוכרת אותה כשהיתי אצלך" וחייכתי אליו, בסה"כ אני בת, היא יכולה לספר לי ואנחנו יכולות להיות אחלה חברות, "זה בסדר את לא צריכה, אני אטפל בזה גם אם היא תצטרך להיות מרותקת בחדר" אמר ונזכרתי בשיטות של אמא שלי, "זה לא יעזור לך.. נשים הם עקשניות וחוץ מזה אם תבוא לה בדווקא היא תחזיר לך" אמרתי ותומר הוציא עוד סיגריה מהחפיסה והסתכל בעיניי, הורדתי את פניי והרגשתי את עיניו מסתכלות עליי ואת ידו מחזיקה בידי, הרמתי את מבטי אליו באיטיות ועיניי נפגשו עם עיניו, "איך את מצליחה להרגיע אותי" אמר ופנינו היו קרובות, "קסם" אמרתי והתרחקתי אחורה, "הדר..את סולחת לי על הכל?אני רוצה דף חדש איתך.. אני רןצה שוב לאהוב אותך" אמר ולא רציתי שהלב שלי ישבר שוב.. האיפון שלי צלצל וזאת היתה עדן הבת של אורי (הסוכן,כמו המשפחה השניה שלי) עניתי מהר ושמעתי את עדן צורחת "התגעגעתי!!!!!" צחקתי מעט ואמרתי "עדן תנשמי, גם אני התגעגעתי אלייך איפה את מאמי?" שאלתי והגנבתי מבט על תומר שהסתכל עליי, "אני בבית מחכה שתבואי כבר!!" אמרה וצחקה, "אני אבוא ברגע שאני יוכל לצאת , התגעגעתי אלייך המונים!" אמרתי והיא צרחה ואמרה "אני לא יכולה עוד יום בלעדייך איפה את אחותי הגדולה הא??הצבא לקח לנו אותך!" אמרה, היא תמיד קוראת לי אחותי הגדולה, אנחנו כמו משפחה, לאורי יש 2 ילדים עדן שהיא בת 14 ואת ליאור שהוא בן 17 חתיך לא מהעולם הזה.. ושרית אשתו של אורי, אני מאוהבת בה!
סיימתי לדבר עם עדן ותומר הציע משהו "בואי אני אקח אותך אל אורי ואני אסע על הדרך לבית שלי וכשתרצי לחזור תתקשרי אליי" אמר והסתכלתי בעיניו ולא הבנתי.."לא..אני באה איתך ואז נלך אל אורי שנינו ביחד" אמרתי אני יעזור לתומר, אני לא יכולה להשאיר אותו לבד, הוא עזר לי הרבה פעמים אני לא עוזבת אותו.. הוא הנהן בראשו ויצאנו לבית שלו, הוא גר בת"א גם הדירה שלי בת"א וגם אורי בת"א, נכנסנו לבית שלו ,אף אחד לא היה חוץ מתינוק קטן ואת נועם זיהיתי בסלון, הרגשצי מובכת, "חזרתם?!" שאלה נועם וקמה מהספה לכיוננו, "לא" אמר תומר והובכתי.. "למה אתה כאן?" שאלה נועם וחזרנ לספה, "לדבר איתך!" אמר בכעס ונועם אמרה בעצבים "תעזוב אותי כבר!אתה אח שלי אתה לא אמא שלי!" ורצה לחדר שלה. .תומר נשאר בסלון וקילל ובעט בספה, עמדתי בצד וראיתי אצ התינוק הקטן נראה לי קוראים לו ליאל רץ אל תומר וחיבק את רגלו, תומר הרים את ליאל ואני נכנסתי לחדר של נועם והתיישבתי במיטתה, "מה גם את רוצה?" שאלה בכעס, "באתי להיות איתך" אמרתי ברוגע ונשכבתי במיטה ליד נועם ונועם היתה עדיין עצבנית ובסוף אחרי הרבה זמן של שקט היא הסתכלה עליי וחיכה "שתדעי שמכל הבנות שתומר הביא לכאן את היית הכי יפה הכי חמודה והכי מיוחדת.. חבל שנפרדתם" אמרה וחייכה חיוך רחב, צחקתי מעט ואמרתי "זה מסובל" והסתכלתי עליה כמה שהיא יפה, "לא הכל מסובך" אמרה והנהנתי בראשי ואמרצי "אם לא הכל מסובך.. מה קרה לך השבוע?" שאלתי והיא הסתכלה עליי והתיישבה, התיישבתי גם אני עם המדים שלי המגעילים והסתכלתי עלייה, "אבא שלי לא מבין אותי ומתנהג אליי כמו אל ילדה קטנה,היתי צריכה ללכת מסיבות אישיות והלכתי לבית ואז הוא כעס עליי" אמרה וחייכתי אליה, "המתנה החודשית שלך?" שאלתי והיא הובכה וצחקה, "כן וזה טיפה בעיה שאין עם מי לדבר, לא בא לי לדבר עם אשתו החדשה.." אמרה והוספתי לדבריה "כן אני מבינה אותך.. גם אני היצי מתביישת מתומר או מאבא, אבל בסדר אני כאן, את תמיד יכולה לדבר איתי" אמרתי וחייכתי אלייה, "אבל זה לא זה.. זה סתם הרבה דברים שיושבים עליי.." אמרה והמשכנו לדבר, הבנתי שצריך לזרום עם הדברים,אני כן צריכה להסכים לתומר.. מה אני אפסיד.. הרי בחיים מפסידים הכל.. צריך להמר על החיים ולקחת את הדברים למקום חיובי בסופו של דבר תמיד נפגעים, "אצ ילדה מיוחדת" אמרתי וחיבקתי את נועם ותומר נכנס לחדר ואמר "מה פספסתי?" ונועם אמרה "פספסת את הדר" וצחקה, היא יצאה מהחדר והרגשתי מובכת.. ללכת על האינטואיציה שלי?להגיד לו מה אני מרגישה אליו?
תגובות (9)
תמשיכייי איזה מתח…מתח…מתח….
אין על הסיפור שלך תמשיכייי
מחכה להמשך….
אוהבת שרית
אם את לא ממשיכה ברגע זה אני ארצח אותך!!!
די,תמשיכי כבר!!!
כן! תגידי לו שאת פאקינג אוהבת אותו !!!
תמשיכיי דחוווף…
אני מתה פה מהמתח, את חייבת להמשיך עכשיו!!!!!
זה סיפור מדהים ותמשיכי עכשיו ♥♥♥
וואי מושלם איזה מתח אני מתה על הסיפור שלך וואי מושלםםםםםםםם!!
תמשיכי זה כל כך מושלםםםםם
תמשיכייייייייי עכשיו דחוףףףףף!!!!!!!!!!
תמשיכיי כברררררררר
נוווו!!!
את ממשיכה כבר?!