מתי היא תשים לב.. פרק 14 חלק א'
נקודת מבט תומר-
השעה 10 בערב צריך לארגן את כל השמירה בבסיס "צוות 1 לשמירה" אמרתי וכולם התפקדו והלכו לסיור, "הייתי בחדר של אווה והיא אמרה שהיאמלא ראתה את הדר, כל הכבוד תומר!" אמרה לי בכעס מאיה, "היא ילדה גדולה, תתקשרי אליה בדקי איפה היא" אמרתי, מה יש להדר הזאת
"היא לא עונה, טוב תעשה חפיפה לחדשים לגביי הסיור" אמרה ורצה לצד השני, "יאלה ח'ברה!" אמרתי והתחלנו בסיור כבר הינו באמצע הדרך "מה זה?" שאל אחד החיילים ועצר, "נו כבר מה אתם מפחדים" אמרתי והמשכתי ללכת ולא האמנתי למראה עיניי, רצתי בשביל להתקדם לדבר שהיה שרוע על הריצפה, מי בכלל מגיע לכאן! לא, לא!! הדר?? הרמתי אותה על ידיי וניסיתי להעיר אותה "הדר, הדר!" קראתי לה והיא לא ענתה, רצתי איתה בידיי ואמרתי "תמשיכו בסיור, אני אצל החובש", בקשר קראתי הרבה פעמים "הדר נמצאה מעולפת בצד הכביש, אני חוזר הדר נמצאה מעולפת תזעיקו אמבולנס משהו!!!" והלב שלי פעם בחוזקה ורצתי רצתי לא וויתרי עד שהגעתי לחובש והוא בדק אותה, "היא בסדר??" שאלתי והחזקתי את ידה, "כן,היא רק התישה את עצמה, איך זה קרה שהיא הגיעה לזה שהיא התעלפה?" שאל הרופא ושם לה אינפוזיה בגלל שהיא התייבשה, "כנראה העמסנו עליה,אבל יש מצב היא רצה" אמרתי והלב שלי פעם בחוזקה, אביב נכנס מהר לחובש ואמר "מה קרה לה??" השפלתי את מבטי זה אני אשם!! "התאמצה יותר מידי ואני מבקש שתצא" אמר החובש ואביב לא היה מוכן לצאת ובסוף יצא, אחרי 3 שעות השעה כבר 1 לפנות בוקר הדר התעוררה, היא קמה מהמיטה ואמרתי "אל תתאמצי, את התעלפת" ולא יכלתי להסתכל בעינייה, "תוציאו לי את הדבר הזה מהיד!" היא אמרה בכעס, "את התייבשת.." ולא היה לי טעם להסביר לה היא הסתובבה ולא הסתכלה בעיניי, "התקשרו לאמא שלך אמרו שאת.." באתי להמשיך והיא קטעה אותי "למה?אתה יודע את הסיפור אז לפחות תראה טיפת אכפתיות ואל תתקשר!" אמרה בכעס והיא צודקת.. למה לא עצרתי בעדם "זה הנוהל של הצבא" אמרתי
נקודת מבט הדר-
עצמתי את עיניי בתקווה להירדם לא רוצה לשמוע ממנו כלום!, "הדר..אני מצטער על מה שהיה, זה לא היה אמור לקרות" אמר ולא התייחסתי, הוצאתי מהווריד שלי את האינפוזיה וחיכיתי שתומר ילך אבל הוא לא הלך, "אתה יכול להביא לי כוס מים?" ותומר הנהן וברגע שהוא יצא הלכתי לחדר שלי מהר והסחרחורות לא פסקו אבל היתי חייבת להרגיע למקום רחוק מתומר, דפקתי על הדלת של החדר של אביב ואביב ישר חיבק אותי והתחיל עם השאלות, "אביב, אל תגיד לאף אחד שאני כאן" אמרתי ואביב הנהן ונכנסתי במיטתו ועצמתי עיניים שמעתי אחרי חצי שעה ככה את תומר עובר בחדר ואומר "הדר כאן?" ואביב ענה "לא, איפה היא?אפילו לשמור עליה שהיא ישנה אתה לא מצליח!" עכס אביב השחקן הזה, "לא, לא, היא פה.. היא בטח הלכה לעשות פיפי" אמר ונאנח,
נרדמתי וקמתי באמצע הלילה לשיחה של אורי הסוכן שלי "ה..הלו" עניתי בקול ישנוני ואף אחד לא היה בחדר, "הערתי אותך?סליחה ילדה שלי.. רק רציתי להגיד שאת כבר מופיעה בקטלוג עם השמלה, יצאת בובה קטנה" אמר וחייכתי לעצמי, "תודה, ני אדבר איתך מחר אני עייפה ברמות" וסיימנו לדבר , נשכבתי במיטה ושמעתי מישהו נכנס לחדר, הלב שלי פעם בחוזקה וזה היה תומר "אני לא מוצא אותה!!אני כזה דפוק אחך שאני מתנהג אלייה!!" ולא התייחסתי ועשיתי את עצמי ישנה ותומר אמר "אביב נו תקום תעזור לי לחפש" וזרק עליי כרית, אאוץ, "אביב!!" קרא בלחש מעצבן כזה והוא הוריד את השמיכה מפניי וראה אותי, אני כמובן לא פתחתי את עיניי ועשיתי את עצמי ישנה, "ה..הדר" אמר בלחש ולא עניתי, והמשכתי לישון, תומר כיסה את פניי בחזרה ושמעתי אותי נשכב במיטה ליד, נרדמתי ובבוקר רציתי לקום מהר יותר בשביל לא לפגוש את פניו, "בוקר טוב" אמר לי תומר ונבהלתי, קמתי מהמיטה שטפתי פנים ויצרתי מהחדר אל החדר שלי החדש, "את עושה את זה בכוונה?!" אמר תומר בעצבים וגיחכתי לעצמי ואמרתי "תפסיק לחשוב שכל העולם נגדך!" ונעלתי את דלת החדר כשהוא בחוץ צועק "הדר תפתחי!!" ואווה התעוררה בעצבים ואמרה "אינעל רבאקום עוף מכאן!" ותומר כעס עליה והיא טרקה את הדלת בפנים שלו, נרדמתי ושמעתי את אווה יוצאת מהחדר, ועוד פעם נכנסה והתיישבה במיטתה וראתה טלוויזיה, המשכתי לישון והשתעלתי הרבה, הריח של הסיגריות מהחלון , "אווה כפרה עליך פתחי את החלון הרגת עם הריח של הסיגריה" ושמעתי את החלון נפתח אבל נסגר, מה הקטע??,
תגובות (9)
תמשיכיייייייי אתתתתתתת הסיפורררררר עכשיווווווו!!!!!!!!!!
צחוחחחחחחחחחחחחחח
צחוחחחחחחחחחחחחחח
תמשיככיי את השלמוות הזאתתת !!!
❤❤❤
תמשיכי
את באמת עוקבת אחרי כל הסיפורים O_O
וואוו…
טוב… העיקר שהיה לך זמן ~להמשיך~
תמשיכי…..
תמשיכיייייייי דחווווףףף
וואווווווו תמשיכי!!