מתי היא תשים לב.. פרק 12
נקודת מבט הדר-
אני מותשת כמעט ולא ישנתי, פיהקתי פיהוק גדול והתיישבתי בספסל בחוץ, ראיתי את תומר יושב בדשא ואביבית שוכבת מעליו ומנשקת את שפתיו ונמרחת עליו, חבל לי עליה תומר סתם זבל
הגיע חייל חדש, מאור, ממש גם יש לי כח לזה עכשיו, "הדר תעשי טובה תעשי כאן סיבוב עם מאור הוא חדש כאן, עבר מאילת לפה תהיי נחמדה" אמרה מאיה, הנהנתי בראשי והלכנו לכיוון המגורים, "אני נראת רע, לא ישנתי אז אל תסתכל עליי" אמרתי ומאור צחק ואמר "בסדר.. איפה החדר שלי" אמר ולא ידעתי.. מאיפה לי.. הוא גבוה שרירי כזה, שיער חום בהיר גאלח אבל לא עד הסוף ועיניים ירוקות כובשות.. "אין לי מושג איפה,חכה אני אבדוק", התקשרתי אל מאיה ומאיה ענתה בזירוז "אני בחדר שלך" וניתקה, המשכנו לחדר שלי ומאיה ישבה שם והיא ומאור דיברו, התאפרתי מעט שמתי סומק ורימייל ועברתי חליק טיפה על הפוני "הדר תומר קורא לך שיש עבודה במטבח" אמרה מאיה, "די כבר נמאס לי ממנו!אני פה כבר שבועיים לא יוצאת לבית הוא לא נותן לי אישור לעבוד בעבודה שלי ועוד כל היום דופק לי משמרות עבודות מטבח עבודות רס"ר, מה קרה?אסור לי לנוח?" שאלתי בכעס ומאיה אמרה "את יודעת שאני אוהבת אותל אבל זה ביניך לבין תומר" אמרה בעצב, "אז שתומר ישלח אותי למשפט ויגיד שאני לא מצייתת לו" אמרתי בעצבים ומצאתי מהחדר וטרקתי את הדלת נראה לי כל החדר שלי נשבר, הלכתי בעצבים לחדר של תומר ודפקתי חזק על הדלת שנראה לי יכלתי להוציא מהמקום את הדלת "תפתח כבר!" אמרתי בעצבים והפרינסס קם משינה, חרא הוא ישן ואני לא, נכנסתי בעצבים לחדר שלו וטרקתי אחרי את הדלת, הוא התיישב על המיטה הוא היה לבד, "אתב תקשיב לי לא מעניין אותי שאצה המפקד שלי אתה לא תעביד אותי יום אחרי יום בוקר ולילה ולא תיתן לי אפילו שעה 1 לישון! אני לא הולכת לשום עבודת רסר ושום עבודות מטבח ושום משמרות ועפה היום אבל היום הביתה!" אמרתי בעצבים ותומר גיחך ואמר "מי את שתדבריי אליי ככה!" בכעס, "כולם יודעים שאצה עושה את זה בכוונה!" ותומר צחק וקם מהמיטה "מי עושה לך בכוונה תסתכלי על עצמך חושבת שכל העולם נגדה!" אמר וכאב לי בלב.. "מי חושב ככה!" אמרתי בכעס, "תורידי את הטון דיבור שלך דבר ראשון דבר שני צאי לי מהחדר דבר שלישי אין לך גם ככה לאן ללכת" אמר וזהו, זאת היתה מכה מתחת לחגורה, פה נשברתי, נשברתי מבפנים.. לא בוכים, לא בוכים אמא צדקה 'דוגמניות לא בוכות' בר רפאלי בכתה מול מישהו?לא.. לנשום,
"ידעתי..זה היה טעות לספר לך על העבר שלי, חשבתי שתבין אותי, אבל במקום" אמרתי בלחש והמשכתי, "במקום..אתה משתמש בזה נגדי.." אמרתי בעצב ויצאתי מהחדר שלו והוא צעק "תורנוצ מטבח מחכה לך", הדמעות זולגות מעצמן.. זולגות ללא הרף, נכנסתי בכעס לחדר ומאור הזה ישב שם, הוצאתי מהארון בגדים ולא עניין אותי השאלןת של מאיה ושל מאור שהסתכל עליי עם כל האיפור המרוח, יצאתי מהחדר בעצבים וניגבתי את עיניי ותפסתי את המונית הראשונה לאן..? הרי גם הבית שלי החדש לא באמצ הבית שלי.. תומר צדק, אין לי לאן ללכת,נסעתי לדירה עם עומרי וישבתי במחשב נייד וחיפשתי דירות חדשות, 'אין לך לאן ללכת' המילה נחרטה בראשי..אין לי לאן.. מצאתי דירה יפה עם שותפה בתל אביב גם מתאים לי גם מבחינת מחירים, "מה זה?" שאל עומרי ונכנס לחדרי בלי לבקש רשות, "אני לא יכולה להישאר כאן מצטערת.. " אמרתי וניגבתי דמעה בוגדנית ומשפילה שירדה מעיניי, "למה לא?" שאל וניגב את הדמעה "תשאל את חבר שלך" אמרתי ורשמתי את הפרטים של הבית, "נפרדתם.." אמר באסה, "לא נפרדנו, הוא בגד בי.. ואמר שאני לא מספיק טובה לו, השבועיים האלה לא יצאתי הביתה בגלל חבר שלך שדאג לרתק אותי כל השבועיים האלה בבסיס עם עבודות רסר עבודות מטבח ושמירות בלילה, מה ישנתי בקושי שעה?ועוד הוא אומר לי שוב לנקות כי לא מספיק נקי ואפילו לא התלוננתי פעם 1 אבל די, נמאס.." אמרתי והתבאסתי שסיפרתי לו, "ועכשיו אצ נפקדת?" שאל, נפקדת זה אחד שיוצא מהצבא בלי רשות ולא חוזר, "לא מעניין אותי, נמאס לי מההשפלות האלה שלו.." אמרתי ועומרי חיבק אוצי חזק ואמר " את לא עוזבת, את כמו אחותי.. וחוץ מזה מי תיקח אותי למועדון כל מוצא"ש" אמר והעלה על פניי חיוך, "אם אתה מזמין לכאן את תומר תודיע חי לפני שאני לא אהיה כאן טוב?" אמרתי והוא הנהן
נקודת מבט עומרי-
יצאתי מחדרה של הדר והתקשרתי אל תומר ושמעתי אותו אומר "אביבית חכי רגע מאמי אני בא" ושמעתי נשיקה ברקע, "אחי הגזמת!" אמרתי בעצבים, אני מרגיש כמו אחיה הגדול של הדר ומי שיפגע בה אני אפרק אותו, "גם אתה נגדי?אני לא מבין מה היא מספרת לכם" אמר תומר ואמרתי מיד "תקשיב לי טוב, אף אחד לא יפגע בה! ואתה פגעת, אתה ככה מתייחסת אל מישהי שהיתה ה'אהובה' שלך!?" שאלתי ותומר אמר "איך אתה בכלל יודע?היא אמורה להיות בתורנות מטבח" והוא הוסיף "היא בבית..?" וידעתי שסיבכתי אותה, "כן וכדאי שתתנצל" אמרתי ותומר לא ענה, "שתהיה בעניין בגללך היא כבר חיפשה דירה לעבור אליה רחוק מכאן, תבין היא כמו משפחה בשבילי, ואני בשבילה גם" אמרתי ותומר אמר "מאתמול היא בשבילי סתם חיילת שאני המפקד שלה אז אין כאן מניפולציות תוך 10 דקות היא בבסעס אם לא היא תישפט וגם תרותק בבסיס" אמר תומר, "תומר יא בן זונה אל תשכח מי גידל אותך ואני לא רוצה לשמוע ממך בחיים שלי עד שתהיה גבר!" אמרתי וניתקתי את השיחה, "לא היית צריך לריב איתו, הןא בסה"כ עושה את התפקיד שלו" אמרה הדר וכעסתי עליה, "הדר תפסיקי להגן על אנשים כאלה!הוא זבל והוא צריך לבקש ממך סליחה זה לא התנהגות!" אמרתי בכעס והדר הנהנה בראשה
תגובות (3)
תממשיייכיי
תמשיכי!!!
תמשיכי!!!
תמשיכי!!!
תמשיכי!!!
תמשיכי!!!
תמשיכי!!!♥אני מאוהבת בסיפור הזה♥
תמשיכי!!!!!!