מתי היא תשים לב, ספיישל ל"ג בעומר. תומר והדר!!!!!!!

כמו שהבטחתי, חזרתי.
רציתי לעשות לכם הפתעה ולכתוב לכם וואן שוט עם תומר והדר,
הם הדבר הכי חמוד שיש בארץ. כמובן אחרי מתן והדר חחחחחח
אז בלי כל החפירות שלי, וברור שאני מחכה לתגובות הארוכות והמרגשות שלכם,
הנה הפרק.
ורק שתדעו שאני כותבת את זה רק בשביל אלה שרוצים את תומר והדר ביחד, וכמובן לכל אלה שאוהבים את הסיפורים שלי. ריגשתם אותי עד דמעות.
אז הסיפור הוא בתאריך של ל"ג בעומר.
והנה מתחילים!!!!!!

***

נקודת מבט הדר-

נשכבתי על המיטה בחדר שלי בבית של אורי ושרית, נשכבת על הבטן כשרגליי כלפיי מעלה.
דפדפתי בפייסבוק, מחפשת משהו מעניין, או להירדם.
כל הבית ישן לקראת הערב, אפילו אל אורי ושרית באים היום חברים לעשוצ על האש.
שרית רצתה שנישאר כולנו ונעשה על האש, כמובן אף אחד לא הסכים.
עד שיש לי זמן להעפגש עם חברות שלי מהילדות? אני לא מוותרת.

תומר בא מהצבא, הוא עם חברים היום, הוא הבטיח שהוא יבוא לבקר.
אני לעומתו השתחררתי הביתה לפני יומיים. הוא רק היום.

האיפון שלי צלצל מראה לי שחברתי הטובה ענת מתקשרת.
-"הי ענתי" מיד עניתי,
"דר דר , את באה אליי ומשם ישר ניסע למדורות?" שאלה,
-"בסדר. תגידי, מי ידליק לנו את המדורה?" התעניינתי, אנחנו רק בנות.
"אני חושבת שחבר של טל יבוא להדליק לנו וילך, ואנחנו נעשה על האש" צחקה.
-"אל תסמכי עליי. אני שורפת הכל" הודעתי מראש, כמובן שהיא יודעת, הרי אנחנו חברות.
היא צחקה כתגובה, מעניין מה תומר יחשוב על כל החברות שלי, הוא אף פעם לא ראה את כולן.
חוץ מאת ענת.
יש לי חברות יפות.. אז יש סיכוי שתומר יעזוב אותי בשבילן..

סיימתי לדבר עם ענת מניחה את ראשי על הכרית, בודקת מתי תומר התחבר לאחרונה לוואצאפ.
הוא כמובן לא התחבר מהיום בבוקר.

נראה לאחרונה ב 10:28.

הוא בטוח ישן עכשיו לקראת הערב. הוא וחברים שלו עושים מדורה בתל אביב, חברות שלי ואני בראשון לציון. איפה שפעם גרתי. כי זה העיר שבה גדלנו, איפה שכמעט כולן גרות עכשיו.

הערב הגיע ואפילו לא שמתי לב שנרדמתי- לי זה הרגיש כמו 2 דקות קצרות של שינה.
אך במבט לשעון גיליתי שישנתי קרוב לשעתיים.

התלבשתי בג'ינס משופשף כהה כמובן בשביל שאני לא אתלכלך, וחולצה רגילה ארוכה וג'קט מחמם בתיק.
העמסתי לאוטו ביחד עם אורי מחצלת ו2 כיסאות מקפלים שיהיה לנו לשבת.
"ילדה שלי, תשמרי על עצמך. אם מישהו נראה לכם חשוד בעין, שמא הוא שיכור, או סתם משהו. תתרחקי ואם צריך תתקשרי אליי אני 2 דקות אצלך. טוב?" ענה ומשק לקודקוד ראשי.
הנהנתי בראשי.
"אם את שותה, את לא נוהגת, ולא נוסעת עם מישהו ששותה. וכמובן לא להשתכר, יש הרבה מקרים של אנשים ששותים ועושים שטויות במיוחד בלג בעומר. לשים לב שהמדורה לא מתפשטת אליכם, ותתקשרי להודיע לי שהכל בסדר. טוב?" שאל שוב.
הנהנתי בראשי שוב בחיוך והבטתי על עדן שיצאה מהבית לבושה בבגדים חגיגים. יודעת שהיא תחזור מלוכלכת.
"הדר תיקחי אותי" חייכה ונכנסה לרכב, לא מחכה לתשובה, יודעת שאקח אותה.
"תשמרו על עצמכן" ענה והוסיף "את חוזרת לישון כאן?"
התלבטתי ביני לבין עצמי ובסוף הנהנתי בראשי.

"בשביל מי התלבשת כל כך יפה?" צחקתי, שנינו יודעות שהיא מנסה להרשים מישהו,
"בשביל אף אחד" ענתה מיד
"טוב" עניתי בנימה שאומרת 'מה שתגידיי, על מי את חושבת שאת עובדת'

"תהני וכשתרצי לחזור תדברי איתי, אולי אני אחזיר אותך" אמרתי רגע לפני שהיא יצאה.
היא חייכה ושלחה לי נשיקה באוויר ועכשיו הגיע תורי לנסוע למדורה שלי,

האיפון שלי צלצל, הבטתי על המסך לשבריר שניה וראיתי שזה תומר.
עניתי ושמתי על רמקול, מפחדת לעשות תאונה.

-"מי זה שנזכר בי" צחקתי
"ישנתי" מיד ענה בעייפות, הוא מהמגניבים, לא יוצא מהבית לפני 10.
ועכשיו 9, אני לא מהמגניבים…..
-"חלמת עליי?" שאלתי,
"ואו. איזה חלום חלמתי עלייך" ענה מיד בשובבות,
-"אז כדאי שתיזכר בחלום הזה, כי אתה לא תקבל ממני שום דבר" החזרתי
"למה לא?" שאל בהתגרות
-"כי לא בא לי" עניתי כתשובה מעצבנת
"אני חושב שאת תישברי לפני" ענה "איך אפשר לא לפנטז עליי"
-"לפני שאני רוצה להקיא אני חושבת עלייך" צחקתי,
"יאלה שתקי לפני שאני לא אבוא למדורה שלך" צחק
-"לא צריך" מיד עניתי, מה הוא עושה לי טובות?
"עם מי את במדורות?" שאל, מנסה להיזכר במה שאמרתי לו
-"עם חברות שלי מהתיכון."
"מי ידליק את המדורה?" שאל בהתעניינות
-"חבר של טל יבוא להדליק" הסברתי, בודקת איפה להחנות בחניון שמתחת לבית של ענת
"מכוערת אולי תעזבו את השטויות ותבואו אלינו?" שאל
-"על איך שדיברת אליי, בכלל אני לא באה" מיד אמרתי,
"טוב. איך שאתן רוצות. אז תגידי לי איפה אתן ואני אבוא בערב" ענה
-"טוב. תהנה חבר שלי" חייכתי לעצמי,
"תהני חברה שלי" ענה וסיימנו לדבר

צלצלתי באינטרקום של הבניין של ענת וחיכיתי שהדלת תיפתח, הדלת נפתחה לאחר 2 דקות ואני נכנסתי לבניין, מחכה לענת שתסיים להתארגן ותוציא את הרכב שלה שניקח את הדברים,

בשעה טובה הגענו לאזור של המדורה שם הבנות חיכו לנו , והורדנו את הקניות ואת הדברים שהבאתי מהבית.
הרכב שלי נמצא אצל ענת , זה אומר שאני נשארת כאן עד שהיא נוסעת,
"הדר את ישנה אצלי?" שאלה ענת, "יש לי בית ריק" הוסיפה
"תומר בא לכאן בלילה, אני לא יודעת. ואמרתי לאורי שאולי אני ישנה אצלם" עניתי בהיסוס
"אז תודיעי לאורי, ותומר גם יכול לישון אצלי, יש הרבה מקום" ענתה
"ומה עם חבר שלך?" שאלתי, יודעת שאולי גם הוא בא,
"הוא יבוא גם, אל תדאגי. נסתדר" חייכה,
"אוקי" חייכתי עוזרת לבנות עם המנגל, רואה שהאוכל מתחיל להתבשל.

אכלתי מעט על האש מתיישבת על הכיסא המתקפל ומקשיבה לשיחות של הבות, כרגיל…
ריכולים, התלוננויות, ואהבות.
השעות עברו והשעה כבר 12 בלילה. העייפות נחתה עליי.

"ש-לום בנות" שמעתי קול של נער צוחק.
הסתובבתי וראיתי נער בסביבות גיל ה17 שלו נעמד לידנו.
ריח אלכוהול בקע מפיו.
"כן?" שאלה ענת, מרימה גבה.
"יש לכן אלכוהול?" שאל והתיישב לידי, נרתעת.
"כן. בשביל מה אתה שואל?" שאלה בנוקשות עדן
"רצינו לבוא לשתות אתכן. הנה, בואו נרים כוסית" ענה בגיחוך של שכרות ושתה מהוודקה שבכוסו.
"אני מציעה שתלך" אמרתי כשראיתי שחברים שלו מתקרבים,
"למה פרח? מאיפה אתם?" שאל והתקרב אליי, לקחתי צעד אחורה, מכינה את הטלפון שלי על שיחה לתומר.
"מראשון. ולא בגיל שלך" ענתה ענת, מה היא עונה לו! הוא מסוכן!
"אני אוהב בחורות קשוחות" הרים את גבתו בחיוך ואני הלכצי הצידה, עונה לטלפון, רואה שתומר הספיק להקדים אותי.
חברים של הנער התיישבו במחצלת עם אלכוהול והביטו על הבנות,
אני שואלת את עצמי..
איפה ההורים של הילדים האלה? איך הם מרשים להם ככה להתנהג…
נותנים להם כסף לאלכוהול, שבכלל זה לא לגילם?!

-"היי חבר שלי" עניתי בשמחה.
"אהובה שלי. איך אצלך?" התעניין.
-"בסדר. יש כאן ילדים מוזרים, אבל בסדר" צחקתי
"למה ילדים מוזרים?" שאל ללא הבנה,
-"הם שתו, אני בשוק שבגיל כזה קונים אלכוהול" עניתי בנחרדות.
"גם את בגילם שתית אלכוהול" ענה
-"איך אצלכם?" שאלתי, מתעלמת מהתשובה שלו
"בסדר. מתחילים על האש. מכבי ניצחה" ענה.
-"מכבי? היה משחק כדורגל? עם מסי והכל?" שאלתי
"לא, מצחיקה. זה כדורסל היום" צחק
שתקתי מהמבוכה והבטתי על נער שהתקרב אל עברי.

"פרח, קוראים לך" אמר הילד שהיה לידי מקודם
"אני עוד מעט באה" אמרתי ושמעתי את תומר

"פרח?" גיחך
-"שתוק" צחקתי,
"תהני עם חברות שלך. אני אגיע עם חברים שלי יותר מאוחר" ענה
סיימנו לדבר וחזרתי למחצלת, מתיישבת ליד הילדים האלה.

הבנות מזגו אלכהול, אני שתיתי מעט.
הבנים ישבנו לידנו ושתו הרבה, ועישנו הרבה.

"הדר, תומר בא?" שאלה ענת, הנהנתי בראשי
"את לא מדברת?" צחק ילד אחד
חייכתי והרגשתי את העייפות נופלת עליי,
"מי זה תומר?" שאל בחיוך,
"חבר שלי" הסמקתי,
"חבר, חבר?" שאל וניסה להיות בטוח בעצמו,
"כן." הסברתי וכששמתי צפצוף של רכב הסתובבתי ואאיתי שזה הרכב של תומר.

"הנה הוא" חייכתי, קמה מהמחצלת ומתקרבת אל הרכב שלו.
פתחתי את הדלת של הנהג והתיישבתי על תומר, סוגרת את הדלת של המכונית, קר בחוץ!!
"מה זה הקייטנה הזאת?" צחק חבר של תומר
"זה ילדים בני 17" צחקתי, משעינה את ראשי עח כתפו של צומר, מרגישה את ידו הימנית נעטפת סביב מותני בעוד שיד אחת שלו לטפה את ירכי, עולה לאט לאט למעחה. משגעת את החושים שלי.
"אני יוצא לבחוץ" ענה חבר של תומר, מתחבר עם הבנות, יודע איך לגשת לבחורות, במיוחד לרווקות ביניהם.
תומר כנראה עדכן אותו.

"בייב, לא כאן" עניתי כשידו גיששה במכנסי, פותחת את הרוכסן של הג'ינס שלי.
"את פאקינג לוהטת" ענה ונשק לצווארי.
"לא ראית אותי שבוע, אתה כבר נואש?" צחקתי,
"ושבועיים בלי לגעת בך" הוסיף
"תשמור את היצרים המיניים שלך לאחר כך. וחוץ מזה אמרתי לך! אני לא שוכבת איתך, נקודה" צחקתי.
"אישה רעה" אמר ופתח את הדלת מוציא אותי לבחוץ אחרי שסגרתי את מכנסיי.

תומר התיישב על הכיסא המתקפל ואני ישבתי עליו, לובשת עליי את הג'קט שלי, קופאת מקור.
"אז זה חבר שלך?" שאל הילד, הנהנתי בראשי.
"חבל. יכולתי להציע לך הרבה יותר" קרץ.

"הבאתי אלכוהול" שמעתי את אחד הילדים אומר ואיתו באות כמה בחורות, בסביבות הגעלאים 17, הן נראו יותר.
לבושות בבגדים מינימלים.
הן היו נראות שתויות.
"תומר תשחק לי בשיער" התפנקתי, הוא צחק ונשך את צווארי
לבסוף הוא שיחק בשיערי ואחד הילדים העביר ביננו אלכוהול.
"מי קנה לכם?" שאל תומר ובא ללגום מהאלכוהול, מודע לזה שהוא לא נוהג היום.
"איך תנהג?" שאלתי, מצביעה על הכוס שלי שהייתה גם ריקה, משמעו ששתיתי.
"רק בשבילך אני לא אשתה" תומר הסביר
"אבא שלי" הסביר, הייתי בשוק. אבא שלו קנה לו?!
"מה?" שאלה בשוק ענת
הבנות התיישבו במחצלת וחיכו שאלכוהול יגיע אליהן.
"אתן לא שותות" אמר מיד תומר ולקח את הבקבוק מהבנים, התחילו ריבים קטנים שפחדתי שייתפתחו למשהו אחר. כמו קטטה.
"תעזוב את זה!" צעק ילד אחד, "סתום את הפה ותביא את הכוס לפניי שאני מתקשר להורים שלך ולמשטרה שיבואו לקחת אותך" איים תומר ושם את הבקבוק לידנו.

"בייב תיזהר מהם" התחננתי אליו,
"למה מי הם" ענה מיד והוציא סיגריה מהכיס שלו, ממלא את האוויר בעשן של הסיגריה.
"פשוט תיזהר" עניתי שוב.
הוא נשק לצווארי, מזיז את הג'קט שלי ומשאיר לו עוד עור חשוף ומתענג עליו.
"די" מלמלתי כשראיתי את הבני נוער מסתכלים עלינו,
"פאקינג לוהטת" צחק והזיז אותי ממנו ולאחר מכן החזיר,
"סתום" צחקתי
"את בסך הכל חולה עליי!" ענה והקשיב לשיחה של הבנות,

"דן בא" חייכה שרון והלכה חרכב שהחנה לידנו, חבר שלה.
"גם חבר שלי בא?" חייכה ענת, כמובן שהוא בא
שניהם יצאו והתיישבו לידנו, אמרו שלום.

"יש מכות" אמרה ענת לחבר שלה, הוא ודן הלכו לראות מה קורה שם. אני לא נתתי לתומר ללכת.
"פאק אני עומד להקיא" מלמלה אחת הילדות שהייתה שיכורה עד מוות. הושבתי אותה לידי והכרחתי אותה לשתות מים בשביל שהשכרות שלה תעבור.
היא הלכה לצד והקיאה, אני כמובן נבהלתי ותומר הקים אותי מעליו והלך אל הילדה והחזיק את שיערה וחיכה עד שתסיים להקיא. אני רציתי להקיא מהקיא שלה.
הבאתי לה כוס מים שתגרגר בפה והושבתי אותה שוב לידי.

"בואו! יש מכות!" שמעתי מישהו קורא לילדים שישבו לידינו, כשהם היו פה לפחות הם לא שתו ועשו שטויות.
"לא! אתם לא הולכים!" מיד אמרתי כשראיתי שהם עומדים ללכת.
"נו בואו!" שמעתי מישהו קורא להם ומהר הילדים רצו אל אזור מרוחק והתחילו המכות בין כולם.
התחלתי להילחץ, חבר של ענת הגיע ומיד המשיך אם הרכב אל האזור של המכות,
תומר הלך איתו וגם חבר של תומר
"לא! תישאר כאן!" התחננתי לתומר
"הדר. תשארי כאן" אמר ורץ אל עבר המכות להפריד בין הילדים.
הילדה שהייתה לידי התחילה לבכות, ובאה לרוץ לאזור של הריב.

"פאקינג תקשיבו לי! תישארי כאן!" צעקתי על הילדה ותפסתי בידה,
"לא!" צעקה וניסתה לברוח ממני ולבכות,
במשך דקות ארוכות נלחמתי איתה עד שתומר חזר לכאן,

"אני שונאת את לג בעומר" בכיתי, ראשי קבור בתוך חולצתו.
"בייב אל תדאגי, הזמנו משטרה ואמבולנס" אמר,
"למה?" שאלתי ללא הבנה,
"דור מטפל שם בילד שהתעלף, כנראה הוא שתה הרבה" ענה ונשק למצחי ובא ללכת לשם שוב.
"אל תלך!" כע