מתים לאהוב ולשנוא – muertos para amar y para odio פרק ראשון…

ספיישל פרק הבכורה מוקש לאבייושת הנסיכה שלי שעזרה לי כ"כ המון
תודה רבה רבה רבה!!!!!!
מתה עלייך
❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
רקע לסיפור:
דמויות ראשיות:
פרנקו חואן שון חסמין ואנה- חמישה אחים ואחיות בני 23-17 הכי קטנות זה חסמין ואנה הן תאומות לא זהות כמעט בכלל והאח הבכור וראש המשפחה זה פרנקו הם התיתמו מההורים שלהם 5 שנים לפני כן והם גרים בשכונת עוני הבנים עובדים בשוק ובחקלאות ושתי התאומות בניקיון ובמלצרות.. והם לא מצליחים לעמוד בהוצאות של שכר הדירה והמזון…
בינתיים זה הכל בפרקים הבאים אני יוסיף את שאר הדמויות ואני יכתוב רקע…
אזזז טם טם טם
התחלה:

נקודת המבט של חסמין:
לברוח לברוח לברוח
זה כל מה שחשבתי עליו בעודי רצה בסמטאות הצרות והחשוכות
עוד שלושה רחובות ואני בבית
שמעתי קול נפץ לידי
הסתכלתי בבהלה לאחור וראיתי את אחד מהשיכורים שרודפים אחריי צוחק
כנראה זרק עליי בקבוק המטומטם חשבתי לעצמי
המשכתי לרוץ בעודי מביטה לאחור
היו שם לפחות שבעה שיכורים משוגעים
התחלתי לרעוד בחוזקה
השעה כבר 2 וחצי לפנות בוקר
בטח כל האחים שלי ישנים
אני בד"כ אף פעם לא חוזרת בשעות כאלו לבד
בד"כ אחר מהמלצרים מחזיר אותי
אבל המשמרת במסעדה התארכה מעבר למה שחשבתי ואף אחד לא התנדב להקפיץ אותי
אז ככה מצאתי את עצמי צועדת לבדי ברחובותיה החשוכים של בואנוס איירס
הם התחילו לצמצם את המרחק ביננו
רציתי לצרוח אבל פחדתי שעוד אנשים יצטרקפו אליהם
ככה זה בשכונות הפשע והעוני
פתאום נתקלתי במשהו ונפלתי על הקרקע הקשה
הרגשתי שדם חם מתחיל לנטוף מהמכה שחטפתי בקרסול
ניסיתי להעמד ולא הצלחתי
חבורת השיכורים הקיפה אותי במעגל
הייתי נואשת
בתור סיכוי אחרון התחלתי לצרוח בהיסטריה אולי מישהו ישמע ויבוא לעזרתי
אבל לא היה סיכוי הכל היה לחשוך וריק
אחד מהגברים שהיה נראה כמו הבוס שלהם
התקרב אליי והתחיל למשוך לי את גופיית הסטרפלס שלבשתי
התחלתי לצרוח ולהשתולל יותר בחוזקה
"תסתמי את הפה שלך כלבה מופקרת" הוא צעק לי בגסות וניסה להוריד את הג'ינס שלבשתי
"לא לא" צרחתי בהיסטריה
פתאום שמעתי צעדים מתקרבים
ראיתי שלוש גברים גדולים רצים לקראתי בפראות
איזו טעות עשיתי שצעקתי עברה בי המחשבה
עכשיו הצטרפו אליהם עוד חיות לתקוף אותי
התחלתי לבכות
אבל להפתעתי ראיתי ששלושת הבנים שבאו מרביצים לשיכורים
ראיתי דמות רצה לקראתי
אנה
האחים שלי
התחלתי לבכות מרוב הקלה
אנה הגיעה אליי וחיבקה אותי חזק
"חסמין את בסדר?!" שאלה בבהלה
לא הצלחתי לענות לה
פרנקו ניקו וחואן רצו אליי אחרי שכל הבנים שרדפו אחריי שכבו חצי מתים על הרצפה
"חסמין את בסדר?" שאל פרנקו בבהלה
"נפצעת?" שאל אותי שון בעודו בודק את גופי
פתאום הרגשתי שמישהו חובט בראשי וראיתי הכל שחור…