מתים לאהוב ולשנוא פרק 7
כעבור שבועיים:
נקודת המבט של אנה:
מאז שחזרתי מבית החולים הביתה לא דיברתי עם אף אחד מהאחים שלי לא מגיע להם אחרי ההתנהגות הדוכה שלהם
שעיקר של שון שנפגעתי ממנו כ"כ שזה כאב לי יותר מהכל
הסתכלתי על התאריך 28 בפברואר
התחלתי לחשוד כי נדמה לי שאני מאחרת באיזה שבוע
משו לא בסדר אני אף םעם לא מאחרת אפילו ביום כמו שעון שוויצרי בדיוק ב20 לחודש
החלטתי ללכת לבדוק את זה רק כדי להסיר את האבן שרבצה לי על הלב…
ככה מצאתי את עצמי פוסעת לעבר בית המרקחת וקונה בדיקת הריון
רצתי הביתה ישר נכנסתי לשירותים וקרעתי את העטיפה
אחרי כמה דקות הופיע הדבר שהכי פחדתי ממנו
שתי פסים
מה שאומר
שאני בהריון
התחלתי לצרוח בהיסטריה
לא!!! זה פשוט לא יכול להיות!!!!
למזלי הייתי לבד בבית
ככה שהאחים שלי לא שמעו את כל זה
"אני בהריון אני בהריון אני בהריון אני בהריון" צרחתי בהיסטריה גוברת
זה לא יכול להיות אני לא רוצה את זה…הילד הזה זה תוצאה של אונס אני לא רוצה אותו
החלטתי ללכת לאחוזה שבה עבדתי ולהגיד את זה לאדון אולי הוא יממן אותי או משו כזה
אני לא יודעת מה לעשות…כן הוא חייב לעזור לי זה הכל בגללו אני לא יכולה להשאר לבד
הלכתי לכיוון הבית הגדול
אחרי זה אני יספר לאחים שלי על הכל…נכנסתי דרך השער
"שלום האדון בבית?" שאלתי עןבדת שעברה שם
"מה לא שמעת?! הוא מת לפני מספר ימים בתאונה בים" היא אמרה כשפניה מביעות עצב
"לא זה חלא יכול להיות…זה לא יכול להיות מלמלתי בחרדה
עוד לפני שהיא הספיקה לענות התחלתי לרוץ אל עבר החורשה הגדולה שליד
הדמעות לא פסקו לרגע מלזלוג
אני לא מאמינה זה פשוט לא הגיוני
התקשרתי לשון
"שון…" אמרתי ולא הוספתי מילה
"אנה מה את רוצה? אני עסוק" הוא אמר לי בקוצר רוח
ניתקתי
לא צריכה כלום ממך
ישבתי על הרצפה הקרה
מסתכלת על השמיים ולא פוסקת מלבכות
אמא אבא יסמין
תחזרו
אל תתנו לי להיות לבד
נקודת מבט כללית:
כשהשמש כבר שקעה והעולם נם בדממה היא עוד נותרה באותה תנוחה
בוכה על התמימות שאבדה
לפתע היא התרוממה במהירות
ניערה את שימלתה הקצרה והחלה לפסוע במהירות
אחרי כמה דקות היא הגיע לראש צוק גבוהה מעל הים הסוער והשחור
היא לקחה את הפלאפון שלה וכתבה משהו
אחרי שוידאתה שההודעה נשלחה היא לקחה את הפלאפון וזרקה אותי מלמעלה
צפתה בגלים שנוצרו ועירבבה עימם את דמעותיה החמות
היא פרסה ידיים עצמה עיניים
ו…קפצה
דקות ארוכות אחרי זה הדהדה זעקתה הכואבת במרחב השומם
והים ספג אותה אל חיכו השחור
לנצח…
תגובות (7)
באמת הרבה זמן…
רגע… אז היא קפצה?
תמשיכי!
יואו תמשיכי!!!!
ומתי אני יהיה?
O_O
אני עוד בשוק…
אני מציעה לך להאריך מעט את הפרקים ולהוסיף רגשות, זה יוסיף המון!
בכל מקרה סיפור מהמממם! תמשיכיייי…
אשמח עם תקראי ותגיבי על הסיפור שלי ׳גורל לא צפוי׳ המשכתי פרק 10 חלק ב׳❤
ספיר כן היא קפצה ועכשיו היא באמת מתה*-*
שירז את תהיי בפרק הבא כנראה
ולורין (מקווה שככה כותבים את זה) הפרק היה חסר רגשות כי זה עצוב מידי ואני לא רוצה לבכות-.- וגם באמת קצר כי אני עייפה מתה אבל הייתי חייבת להעלות אז פרקים הבאים יהיו ארוכים ומלאים ברגשות…
אוהבת המון ןשבת מדהימה לכולן
שובל
יש!!
סוף סוף❤❤❤❤❤
הפרק מושלם כמו מי שכתבה אותו(;
תמשיכי מהר!!!!!!:-)
זההההה פשוטטטט מושלםםםםםםםם הכתיבה שלך מדהימהההה תמשיכייייי דחוףףףף זה פשוט מדהיםםםםם !!
אוהבתתתת אותךךךך ❤❤❤❤
שובל?
כבר עבר מלא זמן מתי את ממשיכה אותו?