מתחת לאדמה פרק 2 :))

"מהר אין לנו הרבה זמן להתארגן " אמרה קאסאנה אני והיא בדיוק התכוננו לחגיגות .
כלומר אתם בטח שואלים את עצמכם איך זה יתכן שיש חגיגות ומסיבות במקום כזה .טוב אז התשובה די ברורה אנשים פה מנסים לחיות חיים נורמאלים ככל האפשר ולנצל כל רגע שבו הם לא עוברים כדי להנות .חוץ מזה היום הוא יום חג בדייפ ונד סמאילי.
"עם הג'ויגים הדפוקים האלה היו מתחשבים לפחות קצת אז כן היה לנו הרבה זמן להתארגן " רטנתי בעוד קאסאנה מנסה נואשות לסרוק את שיערו המלוכלך והסבוך .
"די סק זה יום מיוחד לא צריך לכעוס היום אולי אפילו יצא לך לרקוד עם לוק בחגיגות … כלומר עם עדר המעריצות שלו יניח לו לנפשו " היא הוסיפה בשקט .וזה היה נכון ללוק היה עדר מעריצות לא קטן כאילו לבנות האלה לא היה מה לעשות חוץ מלרדוף אחריו .הוא אפילו נענש כמה פעמים בגללם
"טיפשות …" רטנתי חלושות לעצמי וקאסאנה צחקקה .
"סקרלט קאסאנה אתם באות צריך להתחיל לארגן את הכיבוד " אמרה פתאום אן והציצה מהחלון הנמוך שבחדרי .
"אנחנו באות עד שנייה ." אמרתי הבטתי בעצמי במרה השבורה שבחדרי אור הנאון שחדר מבחוץ גרם לפניי להראות חיוורים אפילו יותר מהרגיל ולמרות שידעתי שקאסאנה עשתה כמיטב יכולתה השיער שלי עדיין נראה רע מעוד .
"בואי אני לא יכולה להסתכל על עצמי יותר " אמרתי ונשכתי אותה מעבר לפתח שהיה אמור להיות הדלת שלי .
בחוץ כולם נראו נרגשים ושררה ממש אווירה של חג .אני וקאסאנה מיהרנו לעבר פרודנס .כמובן שהיא הייתה אחראית על הבישול והכיבוד .
",בנות אוי אני כל כך שמחה שבאתן יש המון עבודה " אמרה ונראתה מתשת שקיות גדולות ושחורות נערמו מתחת לעיניה החומות והיא נראתה תשושה ביותר .
"זה בסדר פרו עכשיו אנחנו כאן מה צריך לעשות ?" שאלתי ברכות .
"טוב צריך לשים את כל אלה על השולחנות ולהדליק את הנורות הצבעוניות ולפרוס את השטיח .כולם כבר ביפנים " היא חייכה חיוך עייף והתמותתה על הכיסא הקרוב .אני וקאסאנה לקחנו כמה מגשים מלאים באוכל ויצאנו מהבית הקטן של פרודנס לכיוון הכיכר מרחוק שמענו את אליס צועקת על ליים בגלל חוסר היעילות שלו ואת ג'ואנה וריאן צוחקים מהצד כולם נראו עסוקים והבנתי גם למה.
"חברה יש עד כמה מגשים של אוכל בבית של פרודנס מי בא איתי להביא אותם ?" שאלתי והנחתי לקאסאנה להתמותת על אחד הכיסאות הקרובים
"אני אבוא " לוק הציעה את עצמו מיד וזה שימח אותי לראות שהוא היה לבד ולא עם המעריצות שלו. חייכתי עליו ושניינו התחלנו ללכת שוב לכיוון ביתה של פרודנס .
"אז … המעריצות שלך לא כאן אהה " אמרתי כשהתרחקנו הוא גחגך
" לא כולם מתארגנים לערב זה אירועה חשוב " הוא חייך עלי מלמעלה .
היום חל חג המתים השנתי בדייפ ונד סמאילי סיפרו לנו שפעם זה היה מנהג נפוץ לחגוג את זה שהמתים נמצאים במקום טוב יותר ולהוכיח להם שלא שחכנו אותם אבל כאן יש לו שם נוסף יום האבודים .כמו שאמרתי קודם הרבה אנשים נעלמים כאן ובחלק מהאנשים (מעטים מאוד ) יש עד תקווה שיום יבוא והם ישובו אז אנחנו חוגגים גם בשבילם
"אז את חוגגת היום בשביל … ההורים שלך ?" שאל לוק כשכמעט הגענו
"כן בדיוק כמוך " עניתי חלושות .
לי וללוק הייתה היסטוריה ארוכה ביחד ושנינו ממש לא התביישנו לדבר על ההורים שלנו …. אחד עם השני .
"יופי ציכוס יש כאן עד כמה מגשים " אמרה פרודנס ועוררה אותי מהרהורי .