מתחיל בך ונגמר בי | 2

"אהובה שלי!" אור ממהרת לחבק אותי כשאנחנו מגיעים.
אדיר? פנה לשולחן של האוכל. אני מגחכת, הוא אף פעם לא חסך מעצמו אוכל.
מה שמעצבן הוא, שאף פעם לא השמין. זבל(נימה של צחוק).
"מה קורה, בובה?" אני מגחכת. היא מסמנת בידה לכיוון הבריכה שדי התמלאה. אני נאנחת באכזבה. בניתי על הבריכה.
"לא נורא, אהובתי, הכל הולך" היא אומרת ומובילה אותי פנימה. די-ג'יי בפנים, רמקולים שמשמיעים מה שהשמיע בפנים, בחוץ?… סחטיין אור.
"הלו בנות, מישהי זורמת ל… ל… " ליאור מתחיל אבל לא מקבל את הזכות לסיים. הוא רץ לשירותים, להקיא.
אני מסתכלת על אור ואור מסתכלת עליי.
אנחנו מחייכות, לוקחות טיפה וודקה בשביל להיפתח קצת, ומתקדמות לרחבה.
שעה ריקוד, עד שהחבר'ה מהבריכה מחליטים לעבור פנימה. אני מחייכת ומסמנת לאור שאני יוצאת.
היא מסמנת לי עם האגודל וחוזרת לתומר, שהחליט שבא לו להימרח על בנות כל הערב. או, סתם שיכור.
אני מורידה את השמלה, ומניחה אותה בתוך אחת המגירות הריקות בשידה שבסלון.
אני יוצאת החוצה, יחפה, ונכנסת למים באיטיות.
אני שומעת רעש שם התנגשות בין עצם מסוים למים.
לא עוברות כמה שניות ואני מרגישה את הטיפות עוטפות אותי.
אני מסתכלת. אני בשוק.