מתחיל בך ונגמר בי | הקדמה,ניסיון

"דיי, תומר, זה לא מצחיק. " אני אומרת ומורידה את החולצה. אני נשארת בגופיית ספגטי שחורה, מחפשת חולצה אחרת ובסוף מחליטה לוותר.
"מה לא מצחיק בזה?" הוא מתגונן. כל כך מתאים לו!… אני נועצת בו מבט זועם. הוא מחייך וזורק עליי כרית, שאני ממהרת לתפוס.
"לא זורמת" הוא קובע. הוא מזנק מהמיטה בשנייה ופורע את שיערי.
"אני עף, ביי" הוא מכריז וחומק החוצה. אני נוחרת בבוז. יופי. זה בדיוק מה שהייתי צריכה.
"אני מסתכלת על המראה.
הכל מסתכם…. בי.
בדמות שמביטה מי, בבועה מטופשת.
אני מחייכת. אבל החיוך כבר לא יספיק בשביל להמתיק את התחושה המרה ההיא שעומדת לי בגרון.
אני מסתכלת על גופיית הספגטי השחורה, לא מתאימה ומוצאת את עצמה מושלכת, בראש ערימת הכביסה שלי.
אני נושמת עמוק. חריקת דלת נפתחת…