מתוסבכת – פרק 3

הם יושבים שלושתם וצופים ב״אנדל״. קמתי להגיש עוגת שוקולד טעימה שאמא שלי הכינה. פתחתי את ארון הכוסות הרמתי כוס אחת כדי למזוג לעצמי לשתות ופתאום בר צרחה צעקה כל כך מלחיצה שהקפיצה לי את הלב וישר הכוס החליקה לי מהיד הישר לרצפה ״אח לעזאזל״ מילמלתי לעצמי כשהזכוכיות פגעו לי ברגל. ״גל הכל בסדר?״ שמעתי את קולה של בר. ״מה קרה?״ רון בא אל המטבח והתקרב אליי. ״סתם זכוכיות״ אמרתי וקפצתי קפיצה קטנה על רגל אחת אל הכיסא שהיה ליידי והתיישבתי עליו. רון התכופף והביט ברגל, בדיוק בר ואור באו ״מה קרה?״ שאלה בר והביטה ברון שמוציא לי את הזכוכיות מהרגל, זה לא כאב כמו שזה נשמע, אולי מידי פעם. ״אני ארים את הזכוכיות מהריצפה״ אמר אור והתכופף לאסוף את החתיכות הגדולות של הכוס. ״הכל בסדר, זה סתם כמה זכוכיות של כוס״ אמרתי לרון וניסיתי לעמוד אבל הוא הדף אותי חזרה לכיסא ״שבי ותני לי לעזור לך״ אמר בטון מצווה. הבטתי באור מרים את הזכוכיות ״תיזהר״ אמרה לו בר ״שלא תיחתך גם אתה״ המשיכה. הבטתי בו זורק את הזכוכיות לפח. בר ניגשה למטאטא כדי לנקות את השברים הקטנים. ״רון זה בסדר״ אמרתי ״בואי לשירותים שנשים לך תחבושת על זה לפחות״ אמר וזז מהכיסא בשביל שהקום. ״רק כמה פלסטרים״ מילמתי ונעמדתי ואז צלצל אחד הפלאפונים, אור הושיט יד לכיס שלו וענה בחיוך מוזר ״היי שירה, כן מחר בבוקר״ רציתי למות. רציתי פשוט לקבור את עצמי. התקדמתי יחד עם רון לשירותי המקלחת שבחדר של אמא שלי, היה לה שם עזרה ראשונה. ״אוח!״ נאנחתי בעצבים והתיישבתי לה במיטה, רון יצא מהשירותים יחד עם העזרה הראשונה ״הכל בסדר גל? זה הרגל?״ שאל והתקרב אליי. ״לא זאת לא הרגל״ אמרתי. ״אז מה קרה?״ שאל והתכופף לרגל שלי, עוטף אותה בבד של התחבושת. ״לא סיפרתי לך משהו, די גדול״ אמרתי בתקווה שלא יכעס עליי כי אם אני לא מספרת לו משהו או להפך, אנחנו כועסים. זה רון, אני מספרת לו הכל. ״מה לא סיפרת לי?״ אמר בטון מהוסס בזמן שעדיין עוטף לי את הרגל. ״אני אוהבת את אור״ אמרתי במהירות, מחכה לתגובה שלו. אבל רון פשוט סגר את התחבושת והקופסא של העזרה הראשונה וקם להחזיר אותה לשירותים. ״רון?״ קמתי והלכתי אחריו. ״הקשבת למה שאמרתי?״ שאלתי אותו והוא לא ענה, סוגר את הארון ומסתובב לכיווני. ״כן״ אמר ונאנחתי מהקלה. ״יופי, כי אני לא יודעת מה לעשות עכשיו, הוא בתוך הבית שלי עכשיו, ולא שיקרה משהו כי הוא יוצא עם השירה ההיא אתה מכיר אותה לא? וזה כזה… כואב״ הוצאתי את כל מה שכבר רציתי לומר לו. ״למה לא סיפרת לי?״ שאל. ״כי אתה חבר ממש טוב שלו, לא יודעת״ הוא יצא מהשירותים ואני אחריו ״מה את רוצה שאגיד לך?״ אמר. ״לא יודעת, שתעזור לי?״ אמרתי או שאלתי, אני לא בטוחה. ״יש לו מישהי, ואני מצטער אם אני פוגע בך אבל הוא ממש אוהב אותה, הוא חפר לנו עלייה במשך חודשים גל״ אמר בפנים רציניות כל כך והפנים שלו היו כאלה חודרות שיצאו לי דמעות מהעיניים, אור אוהב את הילדה הזאת. הוא אוהב אותה. לא הצלחתי להפסיק להעביר את המשפט הזה בראש. פניו של רון התרכחו בשניה ״הי הי אל תבכי״ אמר רון והתקרב לחבק אותי, הוא עטף אותי חזק חזק עד שלא הצלחתי לנשום ״רון אתה חונק אותי״ אמרתי בצרידות, הוא צחק ושיחרר אותי, גרם לי לצחוק חזרה. ״זה תמיד עובד״ אמר וכרך את היד שלו סביב הצוואר שלי ויצאנו אל בר ואור לסלון. רון תמיד ידע איך לגרום להרגיש יותר טוב, האמת שהוא ידע גם ההפך. ״נו מה שלום הפצועה?״ אמר אור שהפה שלו מלוכלך בשוקולד, הבטתי בשולחן, הם חיסלו את כל מה שנשאר מהעוגה ״אני אחיה״ אמרתי בחיוך. ״גמרתם את הכל?!״ שאל רון בשוק והתקדם אל השולחן של הסלון ״אני לא מאמין״ אמר והביט בבר ואור. ״ששש זה בסדר, היא במקום יותר טוב עכשיו״ אמר אור ורון רצה להרוג אותו, אני ובר בכינו מצחוק. התקמתי גם אני לסלון והתיישבתי בספה ״קדימה בר שימי פליי״ אמר רון. ״אוקיי אז שמישהו יכבה את האור״ אמרה בר ואור ניגש אל המתג וקפץ חזרה לספה.
בוקר, כולם רדומים, שמעתי דפיקות בדלת ניקיתי את העיניים מהליכלוך של הבוקר. אור השמש נכנס מהחלון הענק שבמטבח ונכנס קצת לסלון. קמתי מהספה ששכבתי עלייה וראיתי את אור נפרס על הספה השנייה ובר נרדמה על הכורסא שליד הספה שלי, רון כולו פרוס על השטיח מחבק כרית. התקדמתי לעבר הדלת ועברתי מעל רון שלא יתעורר. התיקתוק נשמע שוב. ״מי זה?״ שאלתי בעייפות. ״אלון״ אמר קול מבוגר. פתחתי את דלת הבית ״אבא של רון״ מילמתי לעצמי ומיצמצתי כמה פעמים מסינוור השמש. ״מה שלומך גל? הבנים פה?״ שאל. ״כן כן, אני אקרא להם, בוא תיכנס״ אמרתי ופתחתי עוד קצת את הדלת, אלון אבא של רון נכנס וחיכה בפתח. ניגשתי אל עבר הסלון להעיר את הבנים. ״רון, רון, אבא שלך בא לקחת אתכם״ אמרתי לו והזזתי אותו מעט שיקום הוא פתח עין אחת בעייפות ואז את השנייה, הוא קם לישיבה ומילמל בקול מעט צרוד ״איפה אור?״ ואמר והביט בי. ״ישן״ אמרתי ונעמדתי, מושיטה לו יד לקום. רון נעמד והביט באור ישן, הוא הרים את הכרית שלו וזרק עליו, אור קם בבהלה והתיישב מהר על הספה ״יאלה בוא אבא שלי כאן״ אמר לו ״ביי גל נדבר״ אמר לי והתקדם לעבר הדלת, אור אחריו ״בי גל תודה״ אמר לי אור בחיוך לפני שיצא. ״ביי בנים״ אמרתי וסגרתי אחריהם את הדלת. הדלקתי את האור והתיישבתי על הריצפה מעייפות. ראיתי את צעדיה של בר לכיווני, הבטתי עליה מלמטה. ״בואי נסדר ונכין לנו משהו לאכול״ אמרה והושיטה לעברי יד, קמתי על הרגליים והתקדמתי לסלון.