מתאהבת בפעם הראשונה ומתאכזבת בפעם האלף :( פרק ה"

הסתכלתי עליו לרגע קצר ץ לא הבנתי מה הוא עושה פה כי אני יודעת שהוא לא חוזר הביתה בדרך הזאת.
הייתי מופתעת ומאוד מבולבלת . עמדתי לעקוף אותו אבל הוא עצר אותי ברגע האחרון ,
"היי" הוא אמר כמעט בלח .
"היי ?" השבתי לו בשאלה , לא מבינה מה הוא רוצה ממני .
"אממ…רציתי להזמין אותך ל…" הוא לא סיים לומר עד הסוף ואני אמרתי לו .
"לא תודה אני עסוקה מדי" עקפתי אותו והמשכתי ישר הביתה בלי להסתכל לרגע אחד קטן מאחוריי ץ
כן , שיקרתי יש לי טונה זמן , את כול השיעורי בית שלי אני עושה בבית ספר , ואבא לא ממש סובל כשאני נמצאת בבית אז אני לא תמיד מטפלת בו .אבל באמת אני ודין ? ממש לא ניראלי … אולי הוא סתם התערב עם מישהו מהכיתה וזה…אני לא יודעת מה הוא כבר יכול לרצות ממני ? פתאום ..אחריי חמש שנים שאנחנו מכירים הוא נזכר לדבר איתי ? כאילו באמת ?
בכל מקרה זה לא חשוב , אני לא רוצה איתו שום קשר , ככה שניראלי שהוא לא יציק לי יותר .
לפחות אני מקווה שהוא לא יציק לי .
הבית היה קצת קריר כשנכנסתי פנימה .
כמעט כמו תמיד ,קר ומפחיד עד כדי מוות,זאת אחת הסיבות שאני לא אוהבת להסתובב במשך היום בתוך הבית אלא רק להיות בחדר שלי , כמה שפחות בבית כמה שיותר בחדר .
עליתי לאט לאט במדרגות ביתי ואז שמעתי את הפלאפון שלי מצלצל , התחלתי לרוץ את הריצה של חיי , לא מבינה מי כבר יכול להתקשר אליי , הרי לא הבאתי אותו לאף אחד , רק לאבא שלי יש אותו , אבל אפילו הוא לא מתקשר אליי.
כשסוף סוף הגעתי לחדר שלי הרמתי את הפלאפון מהמיטה שלי ולחצתי על הכפתור הירוק שמסמן לענות על השיחה .
"הלו..?" עניתי קצת מהוססת .

המשךך יבוא בקרוב :)