מתאהב מחדש| פרק 2
איפה אני.. אני צועקת לעזרה ואף אחד לא שומע.. אני נאבקת בכוחותיי האחרונים כדי לחיות אני מתקרבת לאור הלבן שקורא לי כלכך נעים לי.. כל צעד שאני מתקרבת אני מרגישה חמימות מולי.. ואז האור נפסק ואני רואה מול העניים שלי את מאור..
פקחתי עניים, זה היה בסך הכל חלום! נרגעתי קצת, לא יודעת מה השעה ואם בוקר עכשיו.. שכחתי להטעין והחלון סגור
הלכתי לישון אחרי הפיצה הייתי גמורה
צחצחתי שיניים ושטפתי פנים וירדתי שעלי יש גופיה ושורט.
"בוקר טוב ליפיהיפיה הנרדמת" מאור עמד במטבח והוציא כמה דברים מהמקרר
"בניגוד אלייה, הנסיך לא העיר אותי" עיקמתי פרצוף
"כי הנסיך היה באמצע להכין אוכל.. מה את שותה?"
"אח מאור יום אחד תנחת וזה יהיה כואב מידי.. ישלך שוקו?" שיחקתי באצבעותיי בזמן ששאלתי אותו
"נו ברור" הוא חייך את החייוך הרגיל שלו והוציא את השוקו מהמקרר
דור פתאום נזכרתי בו הוא לא יודע מה איתי בכלל, אני חייבת להתקשר אליו
פלאשבק
"דור בוא נלך מפה אני לא רוצה את המקום הזה" משכתי בשרוולו.
"יפה שלי המקום הזה יעזור לך, כמה חודשים ואת כמו חדשה מבטיח!" הוא נישק את לחיי
"עומר? זה הבית החדש שלך לזמן הקרוב… תיפרדי מהחבר שלך כי זאת ההתחלה שלך עכשיו לא שלו" מנהלת המקום אמרה ברוך והחזיקה את ידי
חיבקתייי את דור חזק חזק ובלי מילים אמרתי תודה
-בחזרה לעתיד-
"עומר טוב שהתקשרת דאגתי לך.. חשבתי שתיצרי איתי קשר אחרי שתצאי מוילסון.." הוא אמר מבעד לטלפון שבקולו נשמע מעט הקלה
"הלכתי לחבר של דניאל, לא יצרתי איתך קשר כי לא רציתי להעיק עליך נתת לי מעל ומעבר" אמרתי בשקט
"מה פתאום להעיק. עומר, אנחנו צריכים לדבר וזה לא לטלפון איפה את?" הוא גם שאל בשקט
"שמעתי שהמשכת" גיחכתי מעט
"ואת בונה לך עולם אחר או איזו מדינהה!" דור המשיך לשיר את השורה הבאה
זו בדיחה פרטית של שנינו
"אני בבית שאן"
"טוב אני יהיה אצלך עוד שעתיים ואני מביא איתי את ברבי ולין הן התגעגעו אליייך…" הוא אמר וניתק
ברבי ולין הם החברות הכי טובות שלי תמיד ידעתי שיכולתי לסמוך עליהם על הכל. הן שניהן פצצות לכל אחת מהן יש את היופי שלה הן שונות אחת מהשניה ברמות אבל ביחד שלושתינו משלימות אחת את השניה.
-דור-
הנה הרגע הזה הגיע.
היום אני יספר לה שאני אוהב אותה סוף סוף.
שנה וחצי לקח לי לאזור אומץ והיום אזרתי מספיק.
תגובות (0)