מתאהב מחדש| פרק 1

החיים שלי התפרקו, כל דבר טוב בחיים שלי התפרק..
החברות, המשפחה ואפילו אני
הכל לאט לאט מתפרק לי..
אמצע דצמבר ואני מתה מקור
אמא בטח משתגעת בבית מנסה לחפש אותי
אבל אני הייתי צריכה את השקט שלי, הייתי צריכה להבין מה קורה איתי עכשיו
"עומר?" זה היה ידיד שלי.. כולם ידעו שאם באלך משהו טוב זה הוא אם אתם מבינים למה אני מתכוונת
"הי אבי ישמצב אתה מסדר לי משהו טוב?" שאלתי עם חייוך מזויף
"פיי אחותי, זה יום המזל שלך" הוא אנר והוציא שקית עם אבקה לבנה מהכיס "קחי, על חשבון הבית" הוא הושיט לי אותה

-שנה לאחר מכן-

"אנחנו נתגעגע אלייך!" החברים הכי טובים שלי בוילסון נפרדו ממני
"אני יבוא לבקר מה אתם דואגים?" חייכתי אליהם
"נו ברור שתבואי את לא יכולה בלעדי" טל גיחך
"אח טלטול אני יתגעגע לזה שאתה עף על עצמך" חיבקתי אותו שוב והלכתי
שנה עברה מאז שהכל התחיל..
ועכשיו אין לי לאן ללכת
המשפחה שלי?
אפילו פעם אחת לא באו לבקר אותי
והחברות שלי בטח שכחו ממני ..
התיישבתי על הספסל וחשבתי מי לעזאזל יכול לעזור לי? ואז נזכרתי
"מאור זאת עומר אחות של דניאל אני בדרך לצפון ואני צריכה טובה יש מצב אתה עוזר לי?" שאלתי וקיותיי לתשובה חיובית
"ואוו עומר טוב לשמוע ממך.. בשמחה אני יעזור לך, מה את צריכה" קולו נשמע מבעד לטלפון והודיתייי לאלוקים
"יש מצב אתה פוגש אותי בקפה קפה עוד חצי שעה?"
"ברור" הוא ענה הודיתי לו וניתקתיי

פלשאבק
חודש שלם אני עם הסמים האלה.. איזה הרגשה טובה זה עושה זה מעיר אותי נותן לי אנרגיה
אך עם זאת מפעם לפעם אני מרגישה שאני זקוקה לסם הזה אני צמאה אליו
"אווו מי באה" אבי מחא לי כפיים בלגלוג קל
"תביא את השקית שלי" דחפתי לו כסף לתוך הכיס ולחשתי באוזנו
"רק לטובה ביותר" הוא חייך תחייוך השויצר שלו והושיט לי תשקית
-בחזרה להווה-

"ואוו חתיכת סיפור ישלך" מאור חייך חיוך מנחם כזה
"לצערי.. אני לא רוצה להטריד אותך מאור באמת אבל אני צריכה מקום לישון בו.. לפחות הלילה עד שאני ידע מה אני עושה עם עצמי" ביקשתי עם עניים מתחננות
"עומר.. את תמיד תהיי אורחת רצויה בהית שלי הרי הבטחתי לך שאני תמיד ישמור עלייך ויהיה פה למה שתרצי" הוא חייך אלי ואני פשוט רצתי לחבק אותו
הוא חבר של אחי.. גדול ממני ב8 שנים אבל תמיד הייתי דלוקה עליו כזה אבל באמת שלא היה לי כוח לרגעי הידלקות טיפשיים

"הגענו!" הוא פתח תדלת והוביל אותי לבית שלו
"יפה פה" הסתכלתי מסביב
"כן האקסית שלי עיצבה לי.." הוא מלמל
"אה"
"רוצה לאכול משהו?" הוא שאל ברוך
"לא זה בסדר, גם ככה לא נעים לי שאתה נותן לי לישון אצלך" מלמלתי נבוכה והשפלתי את פניי לרצפה
"עומר די! את כמו אחותי הקטנה את תישארע גצלי כמה זמן שתצטרכי ותתנהגי כיאלו זה הבית שלך כי זה הבית שלך ועכשיו אני יזמין לך פיצה ואת תאוכלי" הוא הרים את קולו ולקח את הטלפון והתחיל לחייג

פלשאבק
"עומר מה קרה לך?" דור הידיד הכי טוב שלי בא להתיישב לידיי
כבר הבנתי איך אני נראת כמו מסוממת עניי בצבע אדום שקי שינה מתחתם
אבל אני רק בכיתי על דור ישבתי ובכיתי והוא עזר לי הוא שמע אותי ועזר לי
אם לא דור היום הייתי מתה .