מתאהבת כשיש לי חבר :/ פרק 1

פנימייה מזדיינת! למה אני צריכה לעבור לשם ? בגלל פאקינג ציונים מטומטמים
"פאק אמא את רצינית ?" שאלתי בהלם אחרי שהיא הודיעה לי שאני נשלחת לפנימייה עקב ציוניי
"כן. את תהיי שם עד שציונייך ישתפרו " היא אמרה בסמכותיות
"את בטח צוחקת עליי ! את יודעת שהפנימייה הזאת לא תעזור לי! , ואת מצפה שאני אפרד מכל החברות שלי ? ומאדיר…מה איתו אני לא יכולה להיפרד ככה אני אוהבת אותו !" אמרתי עצבנית , איך היא יכולה לשלוח אותי לפנימייה היא סתם גורמת לי לסבל היא יודעת שזה לא יעזור לי
"אני מצטערת יקירתי ,זה רק לטובתך אני תודי לי בסופו של דבר " היא אמר מסתכלת לתוך עיניי ומושיטה יד כדי לגעת לי בפנים
"הו זה ממש לא לטובתי ! ותהיי בטוחה שאני לא הודה לך " אמרתי מעיפה את ידה מפני
"טוב זה לא נתון לויכוח, תארזי מזוודה מחרותיים את הולכת לפנימייה " היא קבעה לי
"טוב.. "אמרתי מותשת משפילה את ראשי , והיא יצאה מדלת חדרי.
עליתי לעליית גג שלי והלכתי להביא לי משם את המזוודה בצבע הורוד פוקסיה שלי
הורדתי אותה לחדרי והתחלתי להעמיס לתוכה בגדים
אחרי כמה דקות התייאשתי והלכתי לאייפון הלבן שלי שנמצא על המיטה
נכנסתי לווצאפ ושלחתי הודעה לאדיר
"אדיר אהובי.. אני לא יודעת מה להגיד ואיך …. אני אוהבת אותך הכי שבעולם בוא נתחיל מזה … התברר לי ממש ברגעים אלה שאני נוסעת לפנימייה רחוק מכאן … אני לא יודעת מה לעשות … " ומהר מחקתי את ההודעה אני לא יכולה לכתוב דבר כזה לא ממש ידעתי גם מה לכתוב
"אדיר אנחנו צריכים לדבר " כתבתי יבש בלי שום סמיילי או לב ושלחתי לו את ההודעה מהר לפני שאני אתחרט ,ומיד הוא התחבר
" חיימשלי הכל טוב ? לבוא אלייך את בסדר?"הוא כתב מדאגה
"כן תבוא אני מחכה לך " שלחתי לו והתנתקתי
המשכתי לארוז את המזוודה ואחרי חצי שעה הוא הגיע
הוא נכנס לחדרי וראה את המזוודה
"אני מבין שהיא אמרה לך …" הוא אמר בשקט משפיל את ראשו
"אתה ידעת ?!" שאלתי כמעט צועקת לא מבינה
"כן … מלפני חודש" הוא לחש שמעו כאב בקולו