מתאהבת בפעם הראשונה ומתאכזבת בפעם האלף :( פרק ח'

קודם כול : אני רוצה לומר שאני מאוד מצטערת שלא המשכתי את הסיפור…
אני כתבתי אותו ושלחתי אותו שיאשרו לי אותו אבל בסוף זה יצא כאילו בכלל לא שלחתי להם את זה אז אינה ההמשך :

"אז אתה יכול להתחיל להגיע לקניון כי בערך בעוד חצי שעה אני אהיה שם" הוספתי במהירות , והוא ענה לי "אוקיי אני אחכה לך :)".
ניתקתי את השיחה וחייכתי חיוך מטופש .
לקחתי את התיק האהוב עליי בצבע האהוב עליי – תכלת , התיק קצת ישן , קניתי אותו לפני שנתיים אבל הוא סוג של חדש בגלל שתי סיבות , סיבה ראשונה בגלל שעדיין לא יצא לי לצאת איתו לאנשהו וסיבה שנייה , בגלל שהוא יצא רק השנה לאופנה …כלומר עד השנה הזאתי הוא בכלל לא היה אופנתי .
בכל מקרה אינה הוא : http://www.rue21.com/Item.aspx?height=550&width=436&modal=true&GenderID=1&ItemID=31201
תיק חמוד ביותר :) , את האמת שאני לא ממש יודעת למה קניתי אותו , הרי הייתי בטוחה שאני לא אצא לשום מקום איתו …
יצאתי מהבית ושכחתי לקחת את המפתח , לא ידעתי מה לעשות.
מחשבות :
יוליה את הילדה הכי מפגרת בעולם כולו !!!! איך את הולכת להיכנס לבית עכשיו ?!
אבא בחיים לא יפתח לי את הדלת…אף פעם ! מה אני עושה עכשיו ?! מה ?!
סתומה !! סתומה !! סתומהההה !!!
סוף מחשבות.
הזמנתי מונית לפני שיצאתי מהבית , ואיכשהו הצלחתי לאפק את עצמי לא לצרוח בגלל שאני שכחתי את המפתח בתוך הבית ואין לי שום אפשרות להיכנס הביתה ו…פשוט להפסיק לחשוב , אני חייבת להפסיק לחשוב .
שילמתי לנהג וצצה במוחי מחשבה מטופשת 'מזל שאת הכסף לא שכחת , חכמה' – הציניות שולטת אצלי ברגע שאני עצבנית .
התחלתי להיות קצת עצבנית בגלל הדייט , כי בכל מקרה דייט ראשון עם ילד שאני כמעט ולא מכירה ,
יופי אז אני מכירה אותו מכיתה א' ואני יודעת שהצבע האהוב עליו הוא תכלת והוא מנגן בגיטרה ואני יודעת שהוא יותר גדול ממני בשנתיים , ואתם בטח שואלים את עצמכם איך זה אפשרי אם אנחנו באותה הכיתה …. נכון ?
טוב אז אני עליתי כיתה ! הייתי אמורה להיות בכיתה ח' , ובכל זאת למרות שאני כל כך חכמה אני שכתי את המפתח המטומטם שלי בתוך הבית !!!
חכמה ….
ציניות שולטת …
לא חשוב בכל מקרה זה ממש קצת מהדברים שאני אמורה לדעת עליו …לא ?
השומר בכניסה של הקניון בדק לי את התיק אם אין לי שם נשק , – ברור …רק לי יהיה נשק , את האמת אם היה לי עכשיו נשק בטח כבר הייתי פוגעת בעצמי …אבל אין מה לעשות השומר בכלל לא יודע מה יש לי בתוך הראש …
התקשרתי אליו …
בייייייפ……בייייייפ….ביייייייייפ …. "הלו ?"
"היי , אממ אני כבר בקניון איפה אתה ?" שאלתי אותו בכל הכי נורמלי שהצלחתי למצוא בתוכי .
"אני בבית קפה ליד הקולנוע.."
"אוקיי אני כבר באה"
וככה ניגמרה השיחה , לפני שעליתי במעלית , נכנסתי לשירותים ובדקתי במראה משהו שצריך לסדר , ולא היה כלום כלום כלום ! הייתי מושלמת .
נכנסתי במעלית וחלק מהאנשים שהיו שם ממש בהו בי , לרגע חשבתי שאני ניראת לא טוב ואז אמרתי לעצמי שאולי הם מסתכלי עליי ככה בגלל שאני יפה :) זה עשה לי חתיכת מצב רוח .
התרגשתי ,
שמחתי,
ורק לשנייה קטנה קטנטנה התאהבתי,

חחח בעצמי לא בדין :)
באמת הייתי יפה .
יצאתי מהמעלית , וסרקתי את הבית קפה ותוך פחות מחמש שניות מצאתי אותו , הוא ישב שב , עם רגליים פתוחות ניראה טוב מתמיד , השיער שלו היה סוג של קוצים אבל לא ממש קוצים …זה היה …ניראה טבעי , השיער החום שלו היה ממש מושלם והעיניים הירוקות-חומות היו קצת מלאות בהתרגשות, והשפתיים המלאות שלו היו ורורדות בדיוק כמו צבע השפתיים , הוא לבש חולצה לבנה ומכנס ג'ינס כהה , ונעלי ספורט לא בולטות במיוחד אבל לכמה רגעים חשבתי פעם ראשונה בחיי על בן שהוא ניראה טוב , או יותר נכון – חתיך – ולא האמנתי לעצמי , הוא היה עם הראש לו קצת על הריצפה והחזיק את הידיים שלו , כמו שאמרתי מקודם עם רגליים פתוחות.- קטע של בנים – .
ואז תוך שנייה הוא הרים קצת את הראש וקלט אותי , הוא חייך חיוך מבויש , ולא הצלחתי לעצור את עצמי מלחייך גם , רק שאני חייכתי את החיוך הכי הכי יפה שלי שיצא לי אי פעם לחייך .