משנאה לאהבה? פרק 30 והאחרון

פרק 30:
"את ילדה ממש מסובכת תאיר" אמרה לאחר שסיפרתי לה
"יופי, אפשר ללכת? בבקשה"
"כן, את יכולה" אמרה, קמתי במהירות ובאתי לצאת
"חכי רגע, כל דבר שאת צריכה אני פה, באמת" אמרה
"טוב" חייכתי ויצאתי. בדרך לכתה נתקעתי באביאל
"אנחנו צריכים לדבר!" אמרתי
"כן אנחנו חייבים" אמר "אחרי זה" חייך ונישק אותי
"דפוק יכולים לראות אותנו פה!" צחקתי
"אז בואי" מילמל ונכנסנו שנינו לחדר השרת
התנשקנו הרבה מאוד זמן, ועוד נשארנו שמה וצחקנו.
"תפרדי מימנו" אמר לפתע תוך כדי שהוא משחק לי בידיים
"ממתן?"
"לא מסבתא שלי" אמר וצחק
"מה אני יגיד לו? נו לא נעים לי"
"ולי לא נעים בלעדייך!" אמר
"אני יפרד.. אבל תיפרד אתה גם מעדן" אמרתי
"בסדר נו זאת לא תהיה בעיה" צחק
"מגעיל!" צחקתי
"טוב אי צריכה ללכת" אמרתי ונישקתי אותו
"טוב…" מילמל ונישק אותי
"ביי" אמרתי ויצאתי מהחדר של השרת.
נאנחתי והרמתי את המבט שלי למעלה והתחלתי ללכת לכיוון הכתה.
********
"היום אני נפרדת ממתן" אמרתי ליובל בחדר
"מה למה?!" שאלה
"כי.." מילמלתי
"אביאל" אמרה
"כן" עניתי
"מה יהיה איתכם" צחקה
"לא יודעת, באמת" אמרתי
"אז את צריכה את החדר?" שאלה
"כן, למרות שזה יהיה קצר אני מאמינה"
"טוב אני יהיה אצל בר" חייכה
היא הלכה ואני שלחתי הודעה למתן לבוא אלי, ותוך כמה דקות הוא היה אצלי בחדר.
"מהיר אתה" צחקתי
"כן.." חייך
"שמע אני צריכה לדבר איתך" אמרתי והתיישבתי על המיטה
"מה קרה?" שאל
"אתה מכיר את זה שקנית כלב מבעלים שלו, ולוקח זמן עד שהוא מתחבר ואוהב אותך.. ואז הבעלים הקודמים שלו רוצה אותו בחזרה.." אמרתי
"מה את מנסה להגיד שאני כלב?" שאל וצחק
"טוב נו, דוגמה לא טובה"
"אני מבין.." אמר "את רוצה לחזור לאביאל?"
"כן.." מילמלתי
"את מבינה למה לא רציתי להתאהב.." גיחך
"תמיד נוכל להיות ידידים… אתה היית תקופה מדהימה בחיים שלי באמת" אמרתי
"זה משמח אותי" חייך "מה שמעציב אותי שאני כבר לא"
"אני מצטערת" ניסיתי להגיד
"זה בסדר" חייך "הכל טוב" חייך וחיבק אותי
"תודה שאתה מבין" חייכתי
"ברור" חייך "טוב אז אני ילך.." חייך
"טוב.. ביי" חייכתי
נשכבתי במיטה וחשבתי עם ללכת לאביאל, בסוף הלכתי.
באתי לדפוק בדלת אבל היא נפתחה מעצמה ועדן יצאה משמה בוכה.
"את הכל בגללך! בשביל מה היית צריכה לבוא בכלל?!" צעקה עלי
"וואו תרגעי!" צעקתי
"לא אני לא ירגע! חתיכת זונה, עם חצי פנימייה היית!" צעקה
"מה את אומרת! טוב תלכי מפה שאני לא יתעצבן בטעות!" צעקתי
"וואה וואה מסוכנת!"
"רוצה לנסות?!" שאלתי
"אני ישמח!" אמרה והתחילה לקפוץ עלי ואני עליה ופשוט רבנו שמה, אביאל יצא וניסה להפריד ולא ממש הלך לא, יובל באה וכולם יצאו מהחדרים שלהם, רבנו שמה כמה דקות טובות.
"גברת בן שושן!!!!" צעק המנהל "וגברת שושני!!!" צעק שוב "למשרד!!!" צעק
אביאל ויובל באו איתי ואורין ומאי באו עם עדן, נכנסתי למשרד.
"משוחררים" אמר המנהל לאביאל וליובל
התיישבתי על הכיסא ועדן ישבה מולי והמנהל יושב בשולחן שלו.
"אני לא מאמין שגם מחוץ לשעות הלימודים אני צריך לטפל בזה" אמר
"אז תאמין!" אמרתי
"חשבתי שפגישה עם היועצת תעזור לך"
"מסתבר שלא המנהל" אמרה עדן
"תסתמי כבר" צעקתי
"שקט!" צעק
"תשארו מחר שעה אחרי הלימודים, כל אחת בכתה נפרדת!!" צעק
"טוב" אמרתי וקמתי לצאת
"עדן לכי תאיר תשארי" אמר
"מה?" שאלתי
"תשארי" אמר
התיישבתי בחזרה ועדן יצאה
"אבא שלך התקשר, החתונה שלהם עוד יומיים, הוא מאוד רוצה שתבואי ותביאי כמה חברים" אמר
"אה והוא לא יכל להתקשר אלי להגיד לי"
"שמעתי שבפעם אחרונה זה נגמר לא יפה" אמר
"שמעת נכון" אמרתי
"הוא אפילו שלח שמלה" אמר והביא לי קופסא "הוא מאוד ישמח עם תבואי" אמר
"טוב" אמרתי "לילה טוב" אמרתי ויצאתי מהחדר
חזרתי לחדר שלי ויובל הייתה שמה, דיברתי איתה קצת ואז הלכנו לישון.

כעבור יומיים-
"לא יובל.. אני לא רוצה ללכת" אמרתי
"אין דבר כזה לא רוצה! זה אבא שלך ועם תרצי ועם לא את הולכת"
"אבל אתם באים נכון?" שאלתי
"ברור" חייכה
"יופי, אז יאאלה אני יתקלח ותארגני אותי" חייכתי
התקלחתי מהר ושמתי את השמלה שאבא הביא לי, יובל עשתה לי מחליק ואיפרה אותי ממש יפה.
"יאאלה אנחנו מוכנות" חייכתי וחיכינו לבר ואביאל שיבואו.
"רוי,ליעם ודור כבר שמה מחכים לנו" אמרה יובל
"סבבה" אמר אביאל ונכנס לחדר "מי זאת המושלמת הזאת!!" צעק
"חיים שלי" חייכתי ונישקתי אותו
"יאאלה יצאנו?" שאל בר
"כן" חייכה יובל.
הזמנו מוניות לאולם הרגשתי די לחץ לפני שנכנסנו אבל אביאל החזיק ביד שלי
"הכל בסדר" חייך זה העלה לי את הביטחון.
נכנסנו לאולם וראיתי את סבא שלי עומד וסבתא שלי לצידו, וההורים של סיגל עומדים לידם.
"שלום" חייכתי וחיבקתי את סבא וסבתא
"ממזרה קטנה חיכינו לך!" חייך סבא
"אני יודעת והנה אני פה" חייכתי
"מי זה החמוד הזה שפה?" שאלה סבתא והסתכלה על אביאל
"חבר שלי, אביאל תכירו" חייכתי
"שלום" חייך אביאל ולחץ את ידם, וואה וואה איזה מנומס
"אבא ישמח שתבואי" חייכה סבתא
"ממזר קטן אני מקווה שאתה שומר עליה" אמר סבא
"אל תדאג אדון בן שושן, עשיתי אותה מותק של ילדה" צחק וסבא שלי אחריו.
"שלום" חייכו יובל,בר,ליעם,דור ורוי
"שלום, חברים של ממזרה" חייך סבא שלי
"סבא יפאדחן" צחקתי
נכנסנו לבפנים וישבנו בשולחן ששמור לנו כביכול.
"ועכשיו מוזמנים יקרים קבלו לחופה את בני וסיגל!!!" צעק הדי ג'י, עמדתי עם כולם בקהל, ושאבא ראה אותי הוא חייך אלי חיוך גדול ורחב, גם סיגל.
החופה הייתה מרגשת מאוד, ואז היה ריקודים ואוכל, ממש נהנתי.
אבא הכיר את אביאל, ואני חושבת שהם די התחברו, יצאתי החוצה לשאוף אוויר וראיתי את לירן.
"לירן?" שאלתי כלא מבינה
"תאיר" חייך וחיבק אותי
"מה קורה?" שאלתי
"רציתי לסגור איתך מעגל.." אמר
"מה זאת אומרת?"
"זאת אומרת שאני טס לחו"ל" אמר
"מה?! יאוו!!" צעקתי וחיבקתי אותו
"כן, ואני פשוט הייתי חייב לדבר איתך" אמר
"אני פה" אמרתי והתיישבנו בכיסאות
"אני חייב להגיד לך תודה, תודה שהיית איתי, שעמדת לידי שנתיים מלאות, עמדת איתי גם שאבא שלך לא הסכים לך, ואני מרגיש טיפש, שהכנסתי אותך לעולם שלי.. אני גם מצטער וגם אומר לך תודה"
"ליריני עם כבר אני זאת שצריכה להגיד לך תודה! אתה הצלת אותי! ולא לא הכנסת אותי לשום עולם שלך, הכל בסדר ותהנה בחו"ל" חייכתי וחיבקתי אותו
"אוהב אותך.. טוב נראלי אני ילך עכשיו, תמסרי מזל טוב לאבא שלך" חייך
"טוב.. אתה לא רוצה להשאר?"
"לא אני צריך לארגן עוד כמה דברים" חייך
"טוב, ביי… ותודה על הכל!! תמסור ד"ש לכולם!!"
נכנסתי בחזרה לבפנים והמשכנו את האירוע וממש נהנתי.

כעבור שנתיים-
אני ואביאל עוד ביחד, גרים בדירה ביחד וקומה מתחתינו גרים מי עם לא יובל ובר!
הפנימייה מאחורינו, כל הדברים הטובים שעברנו שמה הכל מאחורינו.
מתחילים פרק חדש בחיים, החיים האמיתיים.