משמעות האהבה-פרק 1

״אני לא מאמינה שהחופש הגדול נגמר!״ צעקתי שירדתי במדרגות לקומה התחתונה.
״ בוקר טוב גם לך סתיו.״ אמא שלי חייכה והתיישבתי בשולחן .
התחלתי לאכול מדגני הבוקר תוך כדי שאני מתעדכנת באינסטנגרם ובוואטצפ.
״ אני לא מאמין שאני מתחיל יב״ קולו של מתן נשמע מאחוריי.
״ אויש,לחזור לבית הספר ולראות את כל המורים הממורמים שיודעים לתת רק שיעורים-ממש כיף חיים!״ אמרתי בייאוש
״ תפסיקו כבר להתלונן ! קחו את התיקים שלכם ותלכו,אתם מאחרים!״ הקול של אבי נשמע .
הנהנו כהסכמה ולקחנו את התיקים סוגרים אחרינו את דלת הבית.
״ אז..מתרגשת?״ מתן שאל אותי שנכנסנו אל המכונית שלו.
״ ממה ? מזה שאני הולכת לפגוש את נוי אחרי חודשיים שלא ראיתי אותה כי היא הייתה בארהב או מהעובדה שאני הולכת לסבול את המורים כל השנה?״ אמרתי והנפתי את ידיי לצדדים.
״ משניהם..״ מתן גיחך ועצרנו בביתה של מאי .
״ אז כן,אני מאוד מתרגשת ״ אמרתי בציניות ובדיוק מאי ורון יצאו מפתח ביתם.
עברתי למושב האחורי על מנת לשבת עם מאי ושרון יישב על יד מתן.
״ מוכן לשנה האחרונה שלך בתיכון חבר?״ רון צעק שהתיישב במושב
״ ברור אחי! אני מחכה לזה כבר 12 שנה.״ מתן צעק לו ואני ומאי גיחכנו על הטיפשות שלהם.
רון ומתן הם החברים הכי טובים,כמו אחים הייתי אומרת. רון ממש חמוד,אבל הוא לא הטעם שלי. הוא יותר מדי סוטציונר וערס ומאי זו אחותו.
״ אז..מתרגשים?״ שאלתי את אותה השאלה שמתן שאל אותי.
״ יותר נכון מקווים.״ רון ענה לשאלתי
״ מקווים?למה? לאיזה מורה שתשבור את הרגל שלה וכך לא תצטרכו לסבול אותה?״ שאלתי לא מבינה
״ מקווים שהפעם יהיו כוסיות בשכבה ולא מכוערות כמו בכל שנה.״ הוא ענה לי וצחק.
״ טיפש.״ סיננתי ונשענתי חזרה
מתן החנה את המכונית בחניה הקרובה לבית הספר וירדנו .
״ איך לא התגעגעתי למקום הזה.״ מאי אמרה והנהנתי כהסכמה.
נכנסנו בשער בית הספר ושתינו פנינו לשכבה שלנו ומתן ורון הלכו לחברים שלהם שישבו במחששה.
נכנסנו לכיתה ותפסנו שולחן מאחורי שולחן כך שנוכל לשבת ארבעתנו יחד.
תפסנו את השולחנות בסוף והתיישבתי בכסא מחכה לבר ולנוי .
״ חברהה״ שמעתי צעקה מוכרת והרמתי את ראשי מן האייפון.
״ ברושש״ צעקתי שראיתי את בר עומדת על ידי וקמתי לחבק אותה.
״ איפה מאי?״ היא שאלה ואז שמתי לב שמאי לא פה
״ אין לי מושג,היא הרגע הייתה פה.״ אמרתי ומשכתי בכתפיי.
אחרי חמש דקות צלצול בית הספר נשמע ואל הכיתה נכנסה המורה.
התיישבתי במקומי מאחורי בר ומאי.נוי עוד לא הגיעה,זה מוזר.
״ היי,איפה נוי?״ לחשתי לבר ומאי
״ היא אמרה שהיו עיכובים בשדה התעופה״ בר ענתה לי והנהנתי
״ אני יכולה לצאת לשירותים?״ שאלתי את המחנכת החדשה שלנו שעונה לשם אורטל.
״ כן ,תעשי זאת מהר״ היא השיבה ויצאתי במהירות מן הכיתה .
אוף,סוף סוף יצאתי ,אם היא עכשיו חופרת אז מה יהיה בהמשך השנה?
נכנסתי לוואטצפ ודיברתי עם נוי שעדיין חיכתה בשדה של ארצות הברית.
המשכתי להתקדם לעבר השירותים אך משהו קשה הפיל אותי אל הרצפה המלוכלכת של בית הספר.
״ תסתכל לאן אתה הולך אידיוט״ צעקתי אפילו לא מרימה את ראשי אל מי שעמד מולי.
״ מצטער ״ שמעתי קול מוכר והרמתי את ראשי
״ רון?״ אמרתי מבולבלת
״ סתיו?״ הוא החזיר בשאלה וצחק
״ דביל״ אמרתי שהתרוממתי מן הרצפה
״ עוד לא התחילה השנה וכבר את מבריזה?״ הוא גיחך
״ לא הברזתי , יצאתי לשירותים טיפש״ אמרתי והמשכתי להתקדם לשירותים עוזבת אותו מאחור.