משל שני הנעליים
– פרק 1 –
זווית הראייה של אסף:
מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאתם אוהבים שני אנשים? זה נשמע לכם מוזר?
הרי, איך אפשר לאהוב שני אנשים, ועוד באותה מידה?
אבל באהבה אין חוקים וזה פשוט קרה.
קוראים לי אסף, אני בן חמש עשרה מנתניה. אני גר ליד הים ואני הולך לשם כל פעם שאני מרגיש מבולבל והרגשות שלי מתערבבים. אבל הפעם, גם הים לא פתר את הבעיה שלי..
אני אוהב לשמוע מוזיקה. היא מתרגמת את הרגשות שלי למילים. זה חלק ממני… זה מתאר את מה שאני לא יכול לתאר במילים.
יש זמרת רוק שאני אוהב במיוחד…
הצטרפתי לדף שלה בפייסבוק (רשת חברתית), שם הכרתי את ליאן.
ילדה בת ארבע עשרה, חייכנית ומלאת שמחת חיים, כמוני. מגיבה על כל פירסום של הזמרת, ישר הוקסמתי. החלטתי לשלוח לה הודעה.
"היי, מה קורה?" שאלתי אותה. הנחתי שייקח זמן עד שהיא תענה אך היא בדיוק הייתה מחוברת.
"סבבה, מה איתך?" ענתה לי.
בהתחלה השיחה שלנו סבבה סביב הזמרת ההיא, אבל לאט לאט זה הפך גם לשיחות עלינו. סיפרתי לה על עצמי, וגם היא סיפרה על עצמה.
"אני ליאן, בת ארבע עשרה, לומדת בכיתה ט', אני רוקדת ג'אז והיפ הופ מאז שאני זוכרת את עצמי.. אני גרה בנהריה ואני בת יחידה."
כל כך רחוק היא גרה?! התבאסתי.
בכל יום שעובר שמתי לב שאני אוהב אותה יותר ויותר. אני מחכה לשיחות שלנו, לצחוקים, שגרמו לי להישאר ער כשרציתי ללכת לישון.
***
כעבור חצי שנה, הייתה תפנית בקשר שלנו.
השעה כבר הייתה מאוחרת, אחרי חצות, חזרתי מאירוע משפחתי. פתחתי את הפייסבוק וראיתי שקיבלתי ממנה הודעה.
"לילה טוב", היא שלחה והוסיפה לי סמיילי מחייך. כעסתי על עצמי כל כך שלא ראיתי את זה כשזה נשלח ולא עניתי. קיוויתי שהיא לא נעלבה.
"לילה טוב נשמה. אני אוהב אותך", שלחתי לה. הייתי עייף כל כך מהאירוע ולא שמתי לב ש*נפלט* לי "אני אוהב אותך". רק לאחר חמש דקות שהיא לא ענתה הבנתי את גודל הפליטה שלי. כנראה היא המומה לגמרי, חשבתי. אחרי עשר דקות עיכלה את זה.
"אני…" היא החלה להקליד.
"זה בסדר, אני מצטער, לא התכוונתי.. זה נפלט לי בט.." לא הספקתי לסיים את המשפט ונשלחה הודעה.
"אני אוהבת אותך", היא כתבה לי. היא אוהבת אותי!! ליבי הלם בחוזקה. קפצתי ושרתי בקולי קולות. מזל שאף אחד לא בבית, חשבתי לעצמי.
"אסף? אתה שם?" מרוב גודל השמחה שכחתי שאני צריך לענות לה.
"אני שמח," כתבתי.
"כמה זמן אתה ככה?"
"מהרגע הראשון שראיתי אותך.." עניתי לך תוך כדי שהבטתי מתמונתה שהייתה שמורה לי במחשב. בחורה חייכנית, בעלת שיער שטני חלק וגולש. עיניים חומות כדבש..
"חיכיתי כל כך הרבה זמן שתגיד.. שתגיד שאתה אוהב אותי. לא סיפרתי, חשבתי שלא מגיע לך אחת כמוני."
"אני אוהב אותך, באמת. ואם כבר לי לא מגיע אחת כמוך." כתבתי והתכוונתי לכל מילה.
"גם אני אותך"
"לילה טוב." כתבתי למרות שלא רציתי ללכת לישון. רציתי לדבר עם ליאן עד שתעלה הזריחה. אבל הרגשתי עייף ולא הייתה לי ברירה.
סגרתי את המסך והלכתי לישון כשחיוך גדול מרוח לי על כל הפרצוף.
תגובות (0)