משחק קלפים

אני מגלגלת את הקוביות, אתה אחראי על המשחק,
הרגש נשחק.
אתה אחראי על הסחת הדעת, אני על העלמת הקלפים, המשקאות נעלמים.
אני קורצת לך, ואתה מעמיד פנים, כולך דו משמעות, אני סוגרת כל מה שבפנים.
נשיקה פה, ליטוף שם, אגו אכזר, צחקוק משוחרר.
אתה יודע מה אני אוהבת, יודע מה אני שונאת, אני שונאת אותך וגם אוהבת.
וזה בלתי נסבל, מערכת יחסים של מסכה עם מסכה…
תשוקה בוערת, לב נכמר.
זה אתה שמבקש? או שזאת בכלל אני הזקוקה, לכודה?
במשחק שאתה מכתיב, בקוביות, בגורל? בשנאה או באהבה אליך? ברגש או במוחין?
אני קורצת לך, אתה מעמיד פנים,
עוד נשיקה, עוד ליטוף,
עוד לילה שיעוף.