הדר
אני יודעת שזה קצר והכל...
אבל...
כתבתי את הפרק הזה בשש בבוקר!!
אז...
אל תכעסו,
פשוט זה ממש היה מושלם הסוף
ולא יכולתי להמשיך
אז זה הפרק!!

משחק מסוכן – פרק 33

הדר 31/08/2011 1003 צפיות 6 תגובות
אני יודעת שזה קצר והכל...
אבל...
כתבתי את הפרק הזה בשש בבוקר!!
אז...
אל תכעסו,
פשוט זה ממש היה מושלם הסוף
ולא יכולתי להמשיך
אז זה הפרק!!

לילי חזרה לחדרה, הריב לכאורה עם דייגו מטריד את ראשה. היא לא הבינה מה קרה, למה הוא כל כך… מרוחק. האם היא עשתה משהו? האם פגעה בו בלי שידעה?
האם ברגע אחד קטן ולא מורגש הרסה, סתם כך, את יחסיה איתו?
"אלוהים אדירים!" צעקה מגי כשלילי נכנסה לחדר. לילי חייכה קלות, מהנהנת מעט בראשה.
"אלוהים אדירים זה בדיוק המילים שמתארות את מה שקרה פה…" מלמלה, ספק לעצמה, ספק למגי.
"אני לא ידעתי שהוא בא לפה! למה לא אמרת לי?! תתביישי לך! דבר כזה ישר מודיעים לחברה הכי טובה שלך! אפילו אם זה לא היה הבחור שבגללו נכנסת לדיכאון, אפילו אם זה רון, החנון של הכיתה, את צריכה להודיע לי! אני כל כך לא אשכח לך את זה."
"זו לא אשמתי! הוא בא אליי בערב, ישר אחרי שהוא… חזר. מסתבר שהוא יצא לחו'ל עם המשפחה שלו למשך שבועיים. טוב, הייתי צריכה לצפות לזה, לא? הם דיי עשירים. הוא סיפר לי שכל שנה הם יוצאים לאיזה נופש בפריז או באיטליה." באיזשהו אופן, לילי הרגישה גאווה מסוימת שהצליחה לחשוב על סיפור כיסוי כזה מוצלח לדייגו.
"הוא עשיר?! אלוהים, את החברה הכי קמצנית בדיבורים בעולם!"
"אני… אני לא חשבתי ש… שזה הכרחי, הפרט הזה."
"כמובן שזה הכרחי! תודה לאל שיש לך אותי, אחרת היית ממזמן הופכת למוזרה של הבית ספר!"
"באמת תודה לאל… תודה לאל הרוע…" מלמלה לילי ונאנחה. 'איפה דייגו?' חשבה לעצמה בייאוש. אסור להם להיות כל כך רחוקים, לא עכשיו, בדיוק אחרי החזרה אליו. הרי כל מה שהיא רוצה זה רק… להיות בזרועותיו, לראות אותו צוחק, להשלים את כל מה שהיא פספסה. למה הוא כל כך רחוק ממנה? זה לא עושה לה טוב. היא מרגישה שהיא נשאבת לאותו חור שחור ואפל, שאליו הייתה נתונה במשך שבועיים. וכן, זה כאב. שוב הרצון הזה, לשכב במיטה ולבכות כל היום, חזר אליה. שוב העננים העיבו על השמש שזרחה בתוכה.
מגי המשיכה לפטפט, מדברת על כמה שכל אחת חייבת חברה כמוה, אבל לילי כבר הפסיקה לשמוע. היא כל כך שנאה את ההרגשה הזו! החוסר אונים המשווע, הצורך האובססיבי שהוא יהיה איתה, רק יהיה לצדה. ובעיקר, העובדה המצערת ש… יש מבחינתה, רק אותו ואותה. המציאות שהייתה פעם, רק היא, כבר נעלמה. אין לילי, יש רק דייגו ולילי. יש רק אותם, הם הפכו לזוג. אבל… הוא עוד יכול לשרוד, איכשהו, בלעדיה. היא כבר לא. וזה פגע בה, כמו רעם ביום בהיר. זה המם אותה, הפיל אותה מרגליה. איך יכול להיות שהיא כל כך תלויה בו? איך יכול להיות שלבה מפסיק לפעום לרגע, כשהוא לא פה? איך יכול להיות שהיא כבר לא היא?


תגובות (6)

את חייבת להמשיךהסעפור הזה ממש מ100מם :)

31/08/2011 13:18

הסיפור *

31/08/2011 13:18

מהמם!!

31/08/2011 17:24

להדר החביבה ערב מצויין

בבקשה בבקשה פליז אנא המשיכי ♥♥♥♥♥
נכון שתמשיכי ??????? יופי כל הכבוד בתודה בקי

31/08/2011 20:39

אני מאוהבת בסיפור הנל..
תמשיכי בבקשה! (:

31/08/2011 23:11

תמשייייכיי זה מממש טוווב ^______^
אני מתה לדעת מה יקרה!!
~מתח~מתח~מתח~

13/09/2011 10:59
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך