משחק אסור- פרק 3 (ניק)

"אז אתם רוצים לעשות את זה ביום שישי הקרוב?" שאלתי אותם. אני וברודי ישבנו בחדרו של ג'יי. החדר הסריח מסיגריות וגרביים מלוכלכות וכול הרצפה היתה מכוסה בבגדים ופירורים של אוכל.
"מי בפנים?" שאל ברודי.
"ג'נר, קרוד וכול החבר'ה שלהם באים," אמרתי.
"אז זה 7 אנשים בערך," ברודי אמר.
"גם אנדרו בלאד, בילי וג'ף," ג'יי ספר והנהנתי. "טריי אנדר, ג'ו דנהאם, אד הארק ומנדל
משהו-"
"מי לעזאזל אלה?" קטעתי אותו.
"כמה חבר'ה מכיתה י'-"
"הצוציקים האלה לא יעשו לנו בעיות נכון?" ברודי שאל. "זה מסובך להכניס קטנים…"
"אולי הם ילשינו להורים ואז אנחנו נידפק," הסכמתי.
"טריי בסדר גמור, אני מכיר אותו והוא הבטיח לי שלא יספר לאנשים שאי אפשר לסמוך עליהם," אמר ג'יי.
"אז זה עליך…" הזהרתי אותו.
"המקום בסדר, נכון?" ג'יי שאל. "הוא עדיין נטוש?"
"אין בתים במרחק של 10 מטרים אז אנחנו בסדר…" אמרתי ושאפתי מהסיגריה ונשענתי על גב הספה.
"אז בואו נסגור מי נלחם," אמר ברודי. "אתה," הוא הצביע עליי בסיגריה שלו, "ג'נר, ג'יי, והארי, זה מספיק?"
"ללילה הזה כן," אמרתי. "אחרי שיתחילו לבוא יותר אנשים, יותר אנשים ירצו להיכנס לקרב,"
"נסביר את החוקים באותו לילה כשכולם יגיעו…" אמר ג'יי.
"זה עומד להיות גדול!" ברודי חייך ונראה נלהב.
"נצטרך להגיע לפני עשר כדי לסדר את המקום קצת," אמרתי להם. "המקום נראה זוועה ומסריח משתן."
"אז לא יעזור כשברודי יגיע לשם-" ג'יי אמר וזכה לבעיטה מכיוונו של ברודי.
"רק אל תספרו לבנות," הזהרתי אותם. "בנות מדברות יותר מדי וכרגע אנחנו לא צריכים את זה…".

בבית הספר ניסינו לשמור על דיסקרטיות בנושא למרות שכמעט עשרים אנשים כבר ידעו על הרעיון, אבל סיפרנו רק לאנשים שיכולנו לסמוך עליהם. הרעיון בא לי כשצפיתי בסרט "מועדון קרב" ונזכרתי בבית הנטוש שברחוב מיין. הצעתי לג'יי וברודי את העניין ספק כבדיחה ספק ברצינות, והם התלהבו, אז החלטנו לנסות לארגן את העניין כדי לבדוק כמה בחורים יתעניינו לבוא וראינו שכולם נלהבים בדיוק כמונו. החלטנו על כמה חוקים פשוטים של הקרבות בינינו ואמרנו לאנשים להגיע ביום שישי בעשר בלילה.
יומיים לפני האירוע, יצאתי משיעור אקראי ופסעתי במסדרון של הקומה השנייה כשראיתי את אנדרו צועד מולי עם ליז כשזרועו מונחת על כתפיה והוא לחש לה משהו באוזן שגרם לה לצחקק. הוא הבחין בי וניגש אליי כשהוא גורר גם את ליז אחריו. ליז הבחינה שהוא מוביל אותה אליי והביטה בי בעניין ובבלבול, הרי אני ואנדרו אף פעם לא החלפנו מילה בינינו. הוא לחש משהו באוזן ואז ניגש אליי לבד.
"היי אחי, שמעתי על העניין שאתם מתכננים," הוא אמר לי בקול שקט כדי שאף אחד לא ישמע. "אתה יודע שאני והחבר'ה שלי באים נכון?" הוא שאל. פניו היו ילדותיות והוא הזכיר לי קצת ילד מגודל עם שיער חום גלי ועיניים גדולות ובורקות; רציתי להרביץ לו.
"כן, אני יודע," אמרתי בקצרה.
"ויש הימורים בעניין?" הוא שאל בחיוך קטן.
"אם יהיה עניין בזה, אולי נארגן…" עניתי. ליז הביטה בנו בסקרנות מאחורי אנדרו והיא סימנה לי בידה "מה יש?".
חייכתי אליה חיוך עקום ואז החזרתי את עיניי אל אנדרו. "אני אעדכן אותך אם יהיה…" אמרתי לו ביובש והלכתי, חולף על פני ליז שהמשיכה לתקוע בי מבט מסוקרן ומעט נרגז על כך שהיא נשארת מחוץ לעניינים. ידעתי שבבית היא תחקור אותי על זה.
יצאתי מבניין הבית ספר אל אחד הפינות, מאחורי השיחים והוצאתי סיגריה. בבית הספר הקפידו על איסור עישון והיה אסור לחלוטין לעשן בשטח בית הספר.
התיישבתי על האדמה והדלקתי את הסיגריה. כמה רגעים אחרי, קנדל הופיעה מאחוריי.
"אפשר לשנורר אחת?" היא שאלה בחיוך.
"רק בגלל שאת מבקשת כול כך יפה…" עניתי והוצאתי לה אחת. קנדל היתה בחורה יפיפה ויחד עם זאת מדליקה בטירוף; היא היתה גבוהה ורזה עם שיער בלונדיני ארוך, כלומר יופי רגיל ומושך את העין אבל אופן ההליכה שלה והדיבור שלה היו מתגרים וסקסיים וזה היה כאילו היא יודעת על איזה נקודות ללחוץ כדי להדליק בחור.
קנדל התיישבה לידי והדלקתי לה את הסיגריה; עיניה הכהות חייכו אליי בהתגרות מסוימת בשעה שהדלקתי לה.
"איפה החברים שלך?" היא שאלה.
"אני זאב בודד," עניתי.
"כן?" היא הביטה בי והסיטה את שיערה מאחורי אוזנה.
"הכי טוב, לא?"
היא שאפה מהסיגריה מבלי להתיק את עיניה, "כול זאב צריך חברה…" אמרה.
"את מציעה?" שאלתי אותה. היא רכנה לעברי ואז התיישבה בחיכי על ברכיה, היא קירבה את פניה אל שלי והרחתי את הבושם שלה יחד עם ריח הסיגריות.
"אף אחד לא רוצה לראות זאב בודד…" היא אמרה בשקט ונישקה אותי. זרקתי את הסיגריה הצידה והצמדתי את מותניה אל גופי ונישקתי אותה חזרה; שפתיה כמעט מעכו את שלי והרגשתי את הגוף שלי מגיב ישר אל שלה.
לאחר כמה רגעים ניתקנו והיא חייכה; היא שאפה מהסיגריה שעדיין היתה בידה ונתנה לי לשאוף גם. היא ירדה ממני וקמה.
"את תשאירי אותי ככה?" שאלתי.
"אנחנו נמשיך את זה בהזדמנות אחרת…" היא אמרה.
"רק תגידי מתי," אמרתי לה.
היא זרקה את הסיגריה גם ועזבה. הוצאתי עוד סיגריה אחת והדלקתי אותה.
זה עומד להיות סוף שבוע ארוך, חשבתי לעצמי.