משחק אסור- פרק 1 (סיפור חדש, לא בטוחה עדיין בסיפור הזה ובקו העלילה שלו…נראה אם אוכל לפתח אותו)

הוא צפה בה פוסעת בביטחון מלא במסדרונות בית הספר כמעט כול יום, צועדת כאילו כול העולם בהישג ידה רק אם תרצה זאת, יודעת שאם היא תניף את שיערה הסמיך והארוך בפני אחרים היא תקבל את מבוקשה; הוא שנא אותה אך יחד עם זאת אהב אותה וחשק בה כבר שנים ארוכות ללא היכולת לבטל את רגשותיו כלפיה.
האם היא היתה מרגישה במבטו החומד כשהיא היתה נכנסת אל חדרו וצונחת על מיטתו בפשטות כדי לספר לו על היום שלה, כשחולצתה מתרוממת מעט וחושפת את בטנה השטוח עם העגיל החצוף בטבור שלה? האם ייתכן שהיא היתה מבחינה בעיניו בוחנות את גופה כמעט בגסות כשהיא היתה מתהלכת בכותנת לילה קצרצרה ברחבי הבית?
לפעמים ניק תהה אם ליז עושה זאת במכוון, אם היא מתגרה בו כדי לבדוק עד כמה הוא יכול להתאפק…
ליז הגיעה לחייו של ניק בגיל 9 כשאביה התחתן עם אימו והם עברו להתגורר אצלהם בבית מאחר שאימו של ניק היתה אלמנה בעלת הון רב ואחוזה גדולה שהשאיר אחריו אביו של ניק לאחר פטירתו המהירה מסרטן הריאות.
למרות רתיעתו המידית של ניק מהזרים שפלשו אל ביתו ואל חייו, ליז התחבבה עליו כמעט מיד ושניהם התיידדו והתקרבו על רקע פטירתם של הוריהם; אימא של ליז נהרגה בתאונת דרכים קטלנית כשהיתה רק בת 3.
ניק התחיל להימשך אליה בתקופת גיל ההתבגרות כשליז התפתחה מהר מן הצפוי ומשכה אחריה גם את עיניהם של בני גילם. בהתחלה נראה היה שהיא מובכת מתשומת הלב שהיא התחילה לקבל מבני גילם, אבל מהר מאוד היא התרגלה אליו והתחילה גם ליהנות ממנו ולדעת איך לנצל אותו לזכותה.
ניק שנא את העניין, שנא את העובדה שהרבה בחורים מתחילים איתה ושנא לראות אותה נהנית מתשומת הלב שלהם ומפלרטטת איתם ללא בושה, אבל הוא לרוב היה רגיל לזה. לרוב.
זה היה תחילת אפריל כשניק ישב עם שני חבריו בקפיטריה וליז נכנסה עם חברתה הטובה ביותר, קנדל, וניגשה כדי לקחת אוכל. חבריו של ניק, ברודי וג'יי דיברו ביניהם על המבחן שעבר עליהם בהיסטוריה כשניק הפסיק להקשיב להם ועיניו מיד תרו אחר ליז כמו שהוא היה רגיל לעשות.
ליז צחקקה עם קנדל ושתיהן מילאו את המגשים שלהם כשהן מפטפטות זו עם זו (ליז שמה מעט מאוד אוכל במגש, ניק שם לב). ליז התרוממה על קצות אצבעותיה כדי לקחת ממגישת האוכל תפוח וחולצתה התרוממה יחד איתה וחשפה את גבה התחתון וניק שם לב, יחד עם ברודי וג'יי, לקעקוע שעיטר את הגב.
"אלוהים אדירים," ג'יי קרא בקול נלהב. "אחותך עשתה קעקוע?!"
"היא עכשיו הפכה להיות הבחורה הכי שווה בבית הספר!" ברודי אמר, נפעם ומתפעל. ניק הזעיף פנים ושתק.
ליז וקנדל הבחינו בהם ושתיהן ניגשו אל השולחן שלהם כדי לשבת על ידם.
"היי," שתיהן אמרו והתיישבו.
"מזל טוב," ג'יי חייך חיוך רחב לליז.
"מה זאת אומרת?" היא לא הבינה.
"איזה קעקוע זה?" הוא שאל. ליז חייכה וקנדל צחקה.
"היית מת לדעת," היא אמרה לו.
"זה לגמרי נכון…" ג'יי הסכים.
"מתי עשית את זה?" ניק שאל אותה.
ליז משכה בכתפה ולא ענתה. היא חיטטה בפלאפון שלה.
"אבא שלך יודע על זה?" ניק שאל.
"מה אתה חושב?" ליז השיבה לו בחיוך. "גם קנדל עשתה…" היא הוסיפה וקנדל חבטה בה ברוגז.
"אל תפילי אותי יחד איתך!" היא אמרה וליז הוציאה לה לשון חצופה.
"איפה?" ברודי שאל, נלהב.
"זה סוד…" היא ענתה לו בהתגרות.

בערב ניק וליז נשארו לבד בבית לאחר שהוריהם יצאו למסעדה יחד.
"אז מה עם הקעקוע הזה?" ניק שאל אותה כשהוא ישב ליד שולחן האוכל במטבח ואכל דגני חלב, והיא חיפשה מה לאכול במקרר.
"מה איתו?" היא לא הסתובבה להביט בו.
"אבא שלך יהרוג אותך אם הוא יידע…" ניק אמר והוא ידע שהוא נשמע כמו אח מגונן יתר על מידה והוא שנא את זה.
"ואיך הוא יידע?" ליז הביטה בו בהתגרות.
"למה לך לעשות בכלל קעקוע?" ניק שאל אותה, לא מבין.
"כי זה סקסי…" היא ענתה וקרצה לו.
"ואת צריכה עוד משהו כדי שבחורים ירוצו אחרייך?" ניק שאל בעוקצנות.
"זה לא בשביל בחורים אחרים," ליז התנגדה. "זה בשבילי."
"כן, כן…" מלמל ניק מבלי להאמין.
"למה אתה מתנהג כמו אבא שלי?" ליז שאלה אותו ברוגז וסגרה את דלת המקרר.
"אל תתנהגי כמו ילדה מפונקת…" ניק החזיר לה וקם משולחן האוכל ויצא מהמטבח. ליז יצאה אחריו.
ניק התיישב על הספה והדליק את הטלוויזיה וליז התיישבה על ידו; היא אספה את שיערה הארוך והכהה על קודקוד ראשה.
"אני שונאת כשאתה צופה בשטויות האלה," היא אמרה לו. הטלוויזיה שידרה את 'שני גברים וחצי', סדרת סיטקום שניק צפה בה כמעט תמיד. "מה מצחיק בצ'רלי שין מתנהג כמו צ'רלי שין?"
"ואני מבין שאת צופה בסדרות איכותיות כמו מגרש ביתי…" ניק מלמל לעברה בעוקצנות.
"לפחות יש שם יותר מאשר בדיחות פלוצים," ליז אמרה.
"את רק חושבת…".
הם צפו בטלוויזיה כרבע שעה ואז ליז פנתה אליו ושאלה, "שמעת אותם אתמול?"
ניק ידע למה היא מתכוונת; הוריהם התווכחו ביניהם בקולי קולות באמצע הלילה יום לפני.
"מה אתה חושב שקרה?" היא שאלה.
"אני מניח שזה עניין כלכלי או שטות כזאת או אחרת…" ניק משך בכתפו.
"הם יצאו למסעדה היום אז זה בטח לא גרוע, נכון?" היא שאלה אותו. ניק ידע שהיא מחפשת נחמה אצלו.
"לא, לא נראה לי שזה רע…." ניק ענה והביט בה. עיניה הגדולות והכחולות של ליז החזירו לו מבט מודאג.
היא היתה כול כך יפה.
"למה את דואגת?" ניק שאל אותה.
ליז מצמצה והסיטה את מבטה חזרה לטלוויזיה, "זה פשוט הפעם הראשונה שאני שומעת אותם ככה…"
"כול הזוגות רבים," ניק אמר לה.
"הם לא כמו פעם," ליז הביטה בו.
"מה זאת אומרת?"
"הם נראים מרוחקים יותר, קרים זו עם זו…" היא אמרה בקול רציני.
"עכשיו את מגזימה…" ניק ביטל את דבריה וחזר לצפות בטלוויזיה. "את כול כך בחורה…"
"אתה פשוט אידיוט שלא שם לב," היא אמרה לו ברוגז. "כול הבחורים שטחיים ורדודים ולא יכולים לראות מעבר לקיומם העלוב…"
"וכול הבחורות מנתחות כול דבר קטן רק כדי לעשות דרמה ולדאוג משטויות-" ניק החזיר.
"ואם הם באמת ייפרדו?" ליז התעלמה ממנו. הדאגה שוב הסתננה חזרה לדבריה.
"הם לא ייפרדו," ניק ענה ביובש והמשיך לבהות בטלוויזיה.
"ניק-" ליז קטעה אותו בקול חד ושמה את אצבעותיה על הסנטר שלו כדי להסב את מבטו אליה. "אתה יודע שאתה הבן האדם היחיד שיש לי בחיים שאני יכולה לסמוך עליו…"
ניק הביט בעיניה הכחולות והגדולות.
"אני לא רוצה לאבד אותך…" היא אמרה לו.
"את לא תאבדי אותי." הוא אמר.
"אתה מבטיח?"
"אני מבטיח".