משולש אהבה- פרק 6

"איזה אושר נכון?" אמא אמרה בחיוך ענק "עוד מעט תהיה לכם אחות קטנה ומתוקה".
————————————————————————————————–
מהר התארגנתי לבית ספר, הלכתי בלי לחכות לתמיר, הייתי צריכה להתאוורר, הרגשתי שיש לי כל כך הרבה דברים על הלב שאני צריכה לפרוק, ועוד התינוקת הזאת עכשיו?! מאיפה היא הביאה את זה?!
————————————————————————————————
הגעתי לכיתה והתיישבתי על הכיסא.
"הו! הנה הבן אדם שחיכיתי לו, או יותר נכון, המכוערת בלי חוש טעם שחיכיתי לה". וכולם צחקו.
"שרית! אני רואה שאת במצב רוח ליצני היום!" אמרתי בקול שאנן "איזה יופי! שמעתי שהקרקס הגיע לעיר, אולי תצטרפי? אוי שיט… שכחתי! את לא מצחיקה!". ליה צחקה וחייכה אליי.
ואז, שרית משכה אותי אל מחוץ לכיתה, נעמדה מולי ואמרה: "תתרחקי לי מהחבר , וכדאי לך שזה יהיה מהר!"
"את לא מפחידה שרית, את לא מעניינת אותי, לא את ולא החבר שלך, רק אני לא מבינה דבר אחד, מאיפה הבאת את זה שאני מעוניינת בו?"
"תשאלי את חברות שלך". היא אמרה.
דחפתי את שרית ורצתי לכיתה, התקרבתי לסופי וגלית, ואמרתי בכעס: "איזה זכות יש לכן להתערב בחיים שלי?!"
"ניסינו להראות לך מה יקרה אם תתעסקי איתה, ניסינו לעזור לך!" הן אמרו בכעס.
"אתן ילדות מגעילות!" אמרתי בבכי "לא ביקשתי ממכן להתערב לי בחיים!".
הסתובבתי, והלכתי משם בכעס, התיישבתי על הכיסא, ואת מי אני רואה?!
"אלה, מה קרה?" אורי אמר.
"לך מפה!" אמרתי בעצבים ודחפתי אותו.
"טוב בעיה שלך! חשבתי שיש לי על מה לדבר איתך! שרית צדקה… את ילדה כפוית טובה מגעילה!" הוא אמר והלך במהירות.
הרכנתי ראש והתחלתי לבכות.
————————————————————————————————–
באמצע היום קיבלתי פתק מליה: " תודי כבר, תתוודעי ברגשות שלך, היא לא תהרוג אותך, ליה."
וכתבתי לה בחזרה: "ליה, נדבר בהפסקה, אני לא רוצה לחשוב עליו עכשיו, אלה".
כל השיעור קיבלתי פתקים, "יא כלבה","אין לך כבוד לאף אחד",ולמה? כי דחפתי את מלך הכיתה, מדהים מה אנשים עושים בשביל להיות קרובים לנערצים, למקובלים, ולחשוב שהילדים, טוב, לפחות חלק מהילדים האלה, היו חברים שלי לפני זה…
_________________________________________________________
תגובות וממשיכה :)