משדרים אהבה 3 פרק א'

השעה ארבע וחמש ד'ק כאן ג'ף המכשף שמשדר לכם להיטים ידועים . מתוך הרמקולים של מכוניתה של קיטי בקעו קולות הלהיט , קיטי מצאה חנייה מול ביתה של חברתה הטובה מיכל ,קייטי נעצרה וצפרה אך שמיכל לא הופיעה מיד לחצה שוב קיטי על הצופר .
סוף סוף היום הגדול !היום שקיטי חיכתה לו משנכנסה לתיכון . ואולי איפילו קודם ,חלום ילדות שעומד להתגשם אבל איך מכל יוכולה להיות איטית כולכך לפני יום חשוב שכזה ? היום שבוא תחנת הרדיו של בית הספר מתחילה את שידוריה לראשונה .
קיטי וחבריה לכיתה עבדו קשה וללא הפסקה על הפרוייקט במשך שנה וחצי , שעות של דיונים, ימים של נסיונות לשכנע את הנהלת בית הספר לאשר את הרעיון להקים תחנת רדיו בבית הספר .העינין אושר לבסוף . הציוד אמור להגיע היום , עכשיו היה לה הזדמנות להיות שדרנית רדיו אמיתית !
מיכל יצא בריצה מבעד לדלת ביתה .
"נו כבר "! המריצה אותה קייטי ולחצה על דוושת הגז .
"תרגעי קייטי. אפשר לחשוב שתפספסי משהוא .בטח משאית הציוד תאחר
עם לא תגעי בזמן או שלא ימצאו את המפתחות לחדר " ניסתה מיכל להתגבר על רעש המוזיקה הבוקע מהרדיו שבמכוניתה של קייטי משמיעה .
קייטי הנימכה את הרדיו ואמרה " אני אוהבת את האופטימיות שלך,חשבתי שגם את מתרגשת ."
מיכלי הדקה את חגורת הבטיחות ובחנה את תדמיתה במראה הקידמית .
באותו רגע קייטי שמע את קולו של השדרן האהוב עליה והגבירה את הרדיו,השדרן:הלא הוא ג'ף המעלף שמשמיע להיטים לוהטים :P.
כשהמוזיקה החלה קיטי שוב הלמיכה את הרדיו מיכל צחקה " את הבן אדם היחיד שאני מכירה שמגביר את הקישקושיםשל השדרנים ומלמיך שהמוזיקה מתחילה "
"ככה אני לומדת "צחקה קייטי. אם אני אלמד את סגנון ההגשה אולי יהיהלי סיכוי להיות טובה כמוהם.
" טוב כשזב יקרה אני ממש מקווה שלא תבחרי לך שם כולכך מגוחך"אמרה מיכל.
מגוחך ?קייטי חשבה שהשם של ג'ף המחשף ממש מושלם .
למעשה כבר הקבה זמן היא מנסה למצוא לה שם חזק -משוהא שיתפוס ברגע הראשון .
משהוא כמו קייטי המדליקה ,קייטי הנפלאה ,זה נישמע בסדר , אבל לא ממש טוב . עד עכשיו ,אף אחד מהשמות שניסתה לא נישמע קליט כמו ג'ף .
קייטי ניכנסה לתוך מגרש החנייה הגדול שמאחורי הבניין הראשי וכיבתה את מכוניתה ." הנה המשאית " צווחה קייטי בהתרגשות "איפה ?" שאלה מיכל ,למרות שאי אפשר לראות אותה .
השם 'דניס-ציוד קולי ' היה רשום באותיות אדומות ומבריקותעל דופן המשאית שהדלתות האחוריות שלה היו פתחות לרווחה . ליד המשאית עמדו כמה תלמידים שלמדו איתן במגמה לתקשורת ,וכולם הציצו פנימה אל תוך המשאית בסקרנות .
קייטי הבחינה לא רחוק משם בחבורת בנים לבושים בבגדי ספורט " הוי ניראה לי שחצי מנבחרת הבייסבול באה לעזור ולפרוק את הציוד !" קראה מיכל וניפחה את תלתליה וישרה את חצאיתה על מותניה . רק באותו רגע הבחינה קייטי מה חברתה לובשת-חולצה לבנה,חצאית מיני ורודה ונעלי התעמלות ורודות . ניגוד בולט למכנסי הג'נס הדהוים וחולצת הטריקו שהיא לבשה !" אנחנו אמרות לסחוב ציוד ,לא להתחיל עם בנים "ציינה קייטי .
"אני יודעת אני מתכוונת לעזור לא פחות מימך "אמרה מיכל בקול פגוע ."המורה לתקשורת בסביבה ?" שניתה מיכל את הנושא . "בטח ".ענתה קייטי וחייכה .קייטי שאלה את עצמה אם מיכל באמת מתעניינת בתקשורת או רק במורה הצעיר והנאה שלהן.הן מהירו למשאית ,שם מצאו את המורה לתקשורת ואת נהג המשאית ."או הינה את קייטי!" המורה חייך עליה "באת בדיוק בזמן".
כן סמתי לב " אמרה קייטי אחרי שהביטה בשחקני הפוטבול הרדומים על הדשא."הבחורי האלה לא ממש מגלים התלהבות .איך בכלל הם שכנעתם אותם לבוא לעזור לנו ?" "הקרדית לא מגיע לי . זה היה הרעיון של אריק אולסון מנבחרת הפוטבול ," השיב המורה" הוא להוט כלכך לעשות תוכנית ספורט בתחנה החדשה שלנו,אז אמרתי לו שיוכיח שהוא רציני.וככה הצליח לערגן כמעט את כל ניברת הפוטבול"."מממ..מה ?תוכנית ספורט?" גימגמה קייטי ….