יום בחיי פרק 17
יום למחרת:
נקודת מבט ראיין:
בבוקר היתעוררתי באותה תחושה של בוקר שאיתה היתעוררתי ביום שבו נתנו לנו את המיכתבים שאנחנו עוברים לאוסטרליה
נאחס איחס דוחה
קמתי והיסתכלתי במראה
כמעט צרחתי אבל אז ניזכרתי במעשי אתמול
וחייכתי
בבית ספר:
היום היה היום שהייתי צריכה לשיר בערב עם בר
ביינתיים עובדי הבמה הקימו בחוץ את הבמה
הלכתי ללוקר שלי ומתי שסגרתי אותו ראיתי את הנרי
כשהוא ראה אותי הוא היה בשוק אבל איך שהוא הוא זיה אותי אני לא יודעת איך
אני:"מה אתה רוצה?"
הנרי:"אותך"
אני:"מצטערת אני לא יכולה"
הנרי החזיק בידי וניסה לנשק אותי אבל דחפתי אותו
אני:"לך תנשק את חברה שלך עדי"
הנרי:"היא לא חברה שלי!!!"
אני:"זה נכון כמו שיש לי שיערות על הלשון"
הלכתי
נקודת מבט הנרי:
אני שונא את החיים שלי!!!!!
למה מגיע לי דבר כזה?
למה אני לא יכול לנשק אותה?!
למה עדי נישקה אותי!!!???
דייב:"מה קורה חבר?"
אני:"כלום"
דייב:"אני מכיר אותך אתה משקר וגם העינים שלך אדומות ונפוחות"
דייב לא היה בנשף כי הוא ביקר את הוריו
אז סיפרתי לו את כל הסיפור
דיב:"וואו אאוץ"
אני:"ועככשיו היא שונאת אותי"
דייב:"לא מפתיע בוא ניראה איך היא תרגיש היו בערב כשנקדיש לה משהו"
לא הבנתי על מה הוא מדבר עד שהגיע הערב
תגובות (0)