מרצדס

12:00 בצהריים, אמצע היום. גשם מעורב בברד יורד ודופק על החלון כל כך חזק שלרגע אחד אני ממש חושש שהוא לא יעמוד בעומס. אני במשרד, עובד על עוד מצגת משעממת ולפתע מסך הפלאפון מתעורר. על הצג מופיע השם שלך. אני עונה, מקווה לשיחה ארוכה שתדחה את המשך הסבל שלי מול השעמום שנקרא העבודה שלי. "תהיה מוכן בתשע וחצי" את יורה בחדות הוראה דרך הטלפון ומנתקת את השיחה לפני שאני מספיק להגיב כאילו ברור לך שהלו"ז שלי כבר יסתדר. לא באמת חשוב לך מה אספר לאשתי, איך אבטל תוכניות שאולי יש לי, את קבעת עובדה ואני צריך לגרום לזה לקרות, או שאאלץ להישאר בלעדייך.
המשך היום עובר בעצלתיים וכל שניה נמשכת כמו נצח. בסוף יום העבודה אני חוזר הביתה, רק בשביל לגלות שהילדים תקועים מול הטלוויזיה ואשתי לא נמצאת. כנראה שוב הלכה להתאמן, או לשחות, או לשכב עם הבוס הנשוי שלה. היא בטוחה שאני לא יודע. אני, לעומת זאת, בטוח שכל עוד היא עסוקה בלהסתיר את הרומן שלה ממני, לא יהיה לה זמן לגלות את הרומן שאני מנהל בעצמי. בשמונה וחצי אני בורח למקלחת, שוטף מעלי את היום ומוריד לביוב את הזיעה מהעבודה ביחד עם הערכים שחשבתי שאני מאמין בהם.
תשע וחצי. אנחנו במרצדס שלך, הג'יפ הכי מפואר שיש. הוא שווה בערך כמו הבית שלי. אנחנו נוסעים לשומקום, את נוהגת ואני יושב לידך. את לא מדברת הרבה, מתרכזת בכביש. תכלס כמות התנועה שיש בשעה הזאת באזור המבודד אליו לקחת אותנו לא דורשת הרבה ריכוז אבל אני זורם איתך ולא מדבר.
אני מחליט שהתרחקנו מספיק ושולח יד לכיוון רגל ימין שלך, מתחיל ללטף אותה ליד הברך ולאט לאט עולה למעלה, בתנועות איטיות, על גבול המעצבנות. ממש ממש ל א ט… אני מתקדם לחלק הפנימי של הרגל שלך ומרגיש איך הנהיגה שלך פחות חדה ומדוייקת. זה לא גורם לי לרצות להפסיק אפילו לשניה. אני מתקרב אלייך קצת, מתכופף לכיוונך ומנשק לך את הצוואר, נשיקות קטנות, נוגע לא נוגע.
היד שלי ממשיכה ללטף לך את הרגל וכבר נכנסת לך מתחת לשמלה, לכיוון התחתונים. אני מתקרב עוד קצת עם האצבעות ואז קולט שהתחתונים שלך בכלל לא קיימים. אני מנתק את חגורת הבטיחות שלי, מוריד את הראש לכיוון הרגליים שלך ומתחיל לנשק אותך בעדינות. תוך כדי אני מרגיש שירדת מהכביש לדרך עפר ואת לוקחת אותנו למקום מבודד ובטוח קצת יותר מהכביש שבו היינו. אני ממשיך לנשק אותך ומתקרב לכוס שלך, כשאני מגיע אליו הוא כבר רטוב כל כך שאני לא ממש צריך לעשות יותר מדי. כמה נגיעות קטנות עם הלשון על הדגדגן ואת כבר גומרת פעם ראשונה.
אני מנתק לך את חגורת הבטיחות ויוצא מהג'יפ. קר בחוץ בלילה בתקופה הזאת של השנה אבל לפחות לא יורד עכשיו גשם. אני מתעלם מהקור ומקיף את הרכב, ניגש לדלת שלך ופותח אותה. אני מושיט אלייך שתי ידיים ואת מושיטה את שלך בחזרה רק בשביל לגלות שאני מושך אותך בחוזקה אל מחוץ לרכב. אני מוביל אותך בשתיקה לחזית הרכב, מסובב אותך עם הגב אלי ומכופף אותך קדימה על מכסה המנוע. הוא חם וזה רק גורם לך להיצמד אליו יותר. אני מוריד את המכנסיים והתחתונים שלי, מזיז את השמלה שלך הצידה וחודר אלייך בבת אחת, זז כמו משוגע שרק רוצה להתפוצץ בתוכך.
אני תופס אותך חזק במותניים, מושך אותך אלי בתיאום עם התנועות שלי לכיוונך. את גונחת ומתנשפת, זזה איתי ביחד כמו שרק את יודעת. אני תופס לך את השיער ומושך את הראש שלך לאחור, ביד השניה אני מחזיק לך את החזה ומזיין אותך חזק ומהר. את אומרת לי שאת תכף גומרת אבל אני כבר נמצא בתוך הדמות של השולט ואני אומר לך שאת לא גומרת עד שאני אומר לך. אני ממשיך לזוז בתוכך פנימה והחוצה עד שאני מרגיש שזה מגיע. אני אומר לך שאני קרוב ושאני רוצה שתגמרי איתי ביחד. את נאנחת וצועקת, זזה יותר ויותר מהר עד שאת שומעת אותי גומר בצעקה. שניה אחר כך את צועקת בחזרה בקול שרק אורגזמה חזקה יכולה להוציא ממך. את ממשיכה לזוז עוד כמה שניות, מאיטה ונרגעת עד שאת נשענת על מכסה המנוע ללא תזוזה. אני עוזב לך את השיער ונשען עלייך, מחייך ועצוב בו זמנית.