מריאנטה פרק 7

בנתיים בבית מנקודת מבטה של ארין:
"הממ..מעניין מתי הוא יחזור.." דיברתי אל עצמי כשהמילים שהוא אמר מיקודם הדהדו בראשי,נכנסתי אל החדר שבו הבגדים שלי היו,והם היו כבר יבשים,החלטתי ללבוש אותם כי אני מעדיפה אותם יותר…אני לא רגילה לבגדים שגדולים ממני בכמה מידות.
*ding dong*
הפעמון צלצל לפתע,הסתכלתי בעינית וראיתי את הילדה 'איימי' הזאתי עומדת מעברה.
"מה?" אמרתי ולא פתחתי את הדלת.
"אני רוצה להתנצל"היא אמרה לפתע.
"אני חשבתי שאת היית איזושהיא מפלצת והטעתי אותך בבובה.
"נו,אז תתנצלי" אמרתי לה חסרת סבלנות.
"את יכולה לתת לי להכנס בבקשה?" היא שאלה.
"למה?" שאלתי.
"כי אני רוצה להתנצל פנים מול פנים איתך" היא אמרה לי וזה היה נשמע לי מוזר,אך הסכמתי.
"נו טוב…" פתחתי את הדלת.
לפתע היא חייכה חיוך ומה שהיה מאחוריי גבה..פטיש?
היא הרימה את ידה והכתב אותי בפטיש בחוזקה בראשי..סליחה דין..כנראה שאני לא אוכל לאכול איתך סושי…סליחה..
ידי נשברה,אחריי הכל,אני חרסינה..וגם עיני ,שכבתי על הרצפה ללא יכולת לזוז..זהו..זה הסוף..היה לי מאוד כיף איתך דין,אתה מאוד נחמד.
#מנקודת מבטו של דין#
רצתי מהר הבייתה,הוצאתי את המפתחות אבל גיליתי שהדלת כבר פתוחה.
"א..רי..ן" נכנסתי וראיתי את ארין שוכבת על הרצפה כשחצי מפניה שבורות וידה שבורה…לא יכולתי לזוז..ליידה ראיתי את איימי.
"איימי מה עשית?!"
"למה אתה מתכוון?עשיתי לך טובה" היא אמרה לי,היא החזיקה פטיש ביד..
"לכי מכאן!" צרחתי עליה והיא הלכה..
התיישבתי לייד ארין השבורה ודמעות החלו לזלוג מפניי.
"ארין..סליחה סליחה" מלמלתי.
*נקודת מבט של ארין*
"ארין..סליחה..סליחה" שמעתי את דין אומר.
הרגשתי את דמעותיו זולגות על הלחי הסדוקה שלי..הוא היה הרוס מזה..רציתי להגיד לו סליחה..אבל זה לא הצליח…