מריאנטה פרק 5

וכך היום עבר בהנאה והגיעה היום למחרת,היום של הלימודים.
*בבוקר*
"אהה!אני עומד לאחר!" רצתי בפניקה בכל הבית מנסה למצוא את ספר התנ"ך שלי.
"איפה זה איפה זה.." חיפשתי.
"אהה!מצאתי!" אמרתי.
"דין" ארין משכה לי בשרוול של החולצה.
"אני רוצה ללכת איתך" היא אמרה.
"לא זה מסוכן מידי" אמרתי והמשכתי לחפש,
"חוץ מיזה שהבגדים שלך לא מתאימים" אמרתי וארין הסתכלה על הבגדים שלה.
"מה לא טוב בהם?" היא שאלה.
"לא משנה אני לא יכול להסביר עכשיו אני ממהר."
"אבל דין אני רוצה ללכת איתך!" היא אמרה ועשתה פרצוף כלבלב.
"לא את לא יכולה" אמרתי.
"ביי!" יצאתי במהירות וסגרתי את הדלת.
רצתי כל הדרך.
הגעתי לשער בית הספר מתנשף,עדיין לא היה צלצול,פיו,
"היי דין" אדי הגיעה.
"מה זה הדבר הזה שיש על הגב שלך?" הוא לא.
"הא?" לא הבנתי.שיט!
"הנה על הגב שלך יש משהו" הוא אמר,והבנתי,ארין הייתה על הגב שלי רק שהיא שינתה את צורתה לבובה קטנה,לקחתי את ארין שאחזה בגב שלי.
"זאת לא הבובה הזאתי שהראת לנו באותו היום?" אדי שאל מתעניין.
"כן" עניתי.
"נו אז..היא קמה לתחייה?" הוא שאל.
"לא" עניתי,החזקתי את ארין בשניי ידי שלא תיפול.
"לא יכול להיות!" ראיתי את איימי מתקרבת אליינו.
"אדי הבובה הזאתי היא לא סתם בובה רגילה זה שד!" איימי אמרה.
"איימי את בסדר?" אדי שאל.
"אני בסדר!פשוט הבובה הזאתי ניסתה להתקיף אותי!" היא אמרה.
"איימי את בטוחה שאת לא הוזה?" אמרתי.
"אני לא!למה אתם לא יכולים להבין שזה לא בובה רגילה?זו מפלצת" איימי אמרה.
"אני הולך" אמרתי לאדי והתחלתי ללכת לכיתה י"ב 2 שמתי את ארין בתיק ולחשתי לה שלא תעז לזוז אחרת יכולים לשבור אותה,והיא האמינה.
הלימודים נגמרו ואני סוף סוף יכולתי ללכת הבייתה.
כשהגעתי הבייתה פתחתי את התיק שבו ארין הייתה,"את בסדר?" שאלתי אותה.
"כן אני בסדר" היא יצאה מהתיק וחזרה לצורת הבן אדם שלה.
"זה היה דיי כיף חוץ מהקטע שאיימי הזאתי כמעט חשפה את זה שאני מפלצת" היא אמרה והרכינה את ראשה.
"היי,אל תתייחסי למה שהיא אמרה,את בסדר" חיבקתי אותה.
הסתכלתי בעיניה,כרכתי את זרועותיי סביבה ומשכתי אותה לנשיקה קצרה.
"ארין…אני חושב שאני אוהב אותך" אמרתי מבויש.