מריאנטה פרק 3

המסיבת בריכה הסתיימה בחצות ואנחנו הלכנו לבייתנו.
"להתראות" איימי נופפה לנו מרחוק.
נופפנו לה בחזרה.
הלכנו לדרכינו,כעבור הליכה של רבע שעה הגעתי לבייתי והייתי עייף,נשכבתי על הספה שהייתה מול הטלויזיה ונרדמתי..אני מקווה שהגב שלי לא יכאב אחריי זה.
*ding dong*
התעוררתי כאשר נשמע צלצול פעמון הדלת.
"אני מגיע רק רגע" קמתי ופתחתי את הדלת.
"אתה דין, נכון?" שאל הדוור.
"כן,למה?" שאלתי.
"אז בבקשה תחתום על זה" הוא הוציא פתק,חתמתי עליו.
"תודה" הוא אמר והביא לי את החבילה.
אחריי שהדוור הלך פתחתי את החבילה והופתעתי לגלות שהבובה שהזמנתי הייתה שמה,הרי היא צריכה להגיע רק מחר,נו טוב,שיהיה.
הוצאתי את הבובה מהקופסא,היא באמת יפיפיה.
לקחתי אותה לחדרי והושבתי אותה על השידה,עוד הפעם,הוקסמתי מיופיה.
הלכתי למטבח,ונדמה לי ששמעתי צעדים ודלת נפתחת,אבל זה רק הדמיון שלי.
לאחר שלא מצאתי את מה שרציתי הסתובבתי אחורנית,ראיתי את איימי.
"אהה זאת את" אמרתי והיא צחקקה.
"איך נכנסת?" שאלתי אותה.
"הדלת הייתה פתוחה…חוץ מיזה רציתי להגיד לך משהו.." היא אמרה מבוישת.
"מה?" שאלתי.
היא התרקרבה אליי ואני נסגתי לאחור,היא הייתה ממש קרובה אליי,
"אני אוהבת אותך דין,כל השנים האלה אהבתי אותך" היא אמרה,
"אל תגעי באדון שלי!" הצלחתי לקלוט שעוד מישהי דחפה.
"מי אתה?-רגע את לא הבובה הזאת?" פתאום קלטתי שאכן,זאת אותה הבובה,רק שהיא בגודל בן אדם.
"כן,ואם לא תברחי אני עומדת לאכול אותך חיה" היא איימה עליה.
איימי ברחה,ואני נשארתי לבד אם הבובה.
"אל תדאג..אני לא אוכלת אנשים" היא אמרה והשפילה את פניה לרצפה.
"אז זה נכון,את באמת יכולה לזוז לבד" אמרתי.
"אתה עומד לנסות להבריח אותי מכאן,נכון?,אני רגילה כבר.." היא אמרה והשפילה מבטה מטה.
"למה שאני יעשה דבר שכזה?" התקרבתי אליה והתחלתי לגעת בשיערה, ועדיין לא האמנתי שהיא אמיתית.
#כעבור חצי שעה#
"אז תני לי להבין את בובה,שברגע שמישהוא אוהב אותך אז את נהפכת להיות בגודל של בן אדם?" שאלתי כדי לבדוק.
"כן" היא הנהנה בבישנות.
"אתה הראשון שלא מסלק אותי מהבית" היא אמרה והפעם עיניה נפגשו בעיני והיא התחילה לחייך.
"מה השם שלך?" היא שאלה אותי.
"דין" עניתי לה והיא קמה מהספה והחלה לרקוד במעגלים שמחה.
"דין,דין,דין" היא החלה לזמזם את שמי בקוליי קולות.
"וואו מה את עושה?" עצרתי אותה.
"אני כל כך שמחה!אתה הראשון שאמר לי את השם שלו!" היא קפצה עליי ואני נפלתי על הריצפה.
"איזה כיף" היא המשיכה לומר,
"טוב,טוב, בוא נדחה את החיבוקים לאחר כך,מה השם שלך?" שאלתי אותה.
"אין לי שם..תמציא לי!" היא אמרה שמחה.
"אני לא כל כך טוב בבחירת שמות" אמרתי מגרד את ערפי.
"עדיף שתמציאי לעצמך שם" אמרתי לה.
"לא!אני רוצה שאתה תמציא לי שם" היא עוד הפעם התנפה עליי בחיבוק דוב.
"הממ..אז מה דעתך על..ארין(ERIN)?" שאלתי אותה היא הסתכלה עליי ולאחר כמה שניות הנהנה בחיוך.
"אני אוהבת את השם" היא ענתה והמשיכה לחבק אותי.
"לא,באמת,מספיק אם החיבוקים" אמרתי חסר עונים.