מריאנטה פרק 1

"תגיד," אחותי בת בשש עשרה החלה להתהלך ברחביי חדרי,
"אתה כבר בן שמונה עשרה,נכון?" היא שאלה.
"כן מה,לא ידעת?" היא הסתכלה לעברי בפרצוף חמוץ.
"אם אתה כבר בן שמונה עשרה אז למה אתה אוסף בובות חרסינה,אתה כבר גדול" היא אמרה בזמן שהרימה את בובת החרסינה הקטנה והשבירה.
"היזהרי זה שביר" הערתי לה כדי שלא תפיל את הבובה בטעות.
"כן כן" היא אמרה מוחת את דבריי.
"כמה זמן אתה גר כבר בדירה הזאתי?" היא שאלה אותי.
"חודש" עניתי לה,"למה?"
"אתה צריך לקנות ממתקים,והרבה" היא אמרה וחיטטה במקרר,"הדירה בסדר יחסית למישהוא אחד שיש לו הרבה בובות".
"למה יחסית?" שאלתי אותה.
"עזוב" היא אמרה,אחריי שהיא סגרה את המקרר היא הלכה למגרות השימורים.
"אל תצפי למצוא שמה דבר מתוק" הערתי לה כדי שלא תתרח להתאכזב אחריי שלא תמצא את דבריי המתיקה.
"נו טוב,אם אין לך כאן משהוא מתוק אני הולכת"
"כמו תמיד הגעת רק בשביל עוגות והשמנת יתר,הא?" צחקקתי והיא החזירה לי פרצוף חמוץ נעמדה לייד הדלת.
"אימא מוסרת לך ד"ש " היא פתחה את הדלת והלכה לדרכה.
סגרתי את הדלת על מנעול ופניתי למחשב לחפש אתר שבו מוכרים בובות חרסינה,כן,אני אובססיבי לגביי בובות חרסינה.
"הממ…מעניין" ראיתי שהיה דו-שיח לגביי בובה באתר,משהוא לגביי זה שהיא מתעוררת לחיים ו-'שזה השד בפניי עצמו' ועוד דברים מוגזמים כאלו,
מרוב סקרנות החלטתי לבדוק איך הבובה ניראת.
פתחתי תמונה של בובת החרסינה,והיא נראתה רגילה לחלוטין,שערה היה פזור בצבע שטני מעורבב,עיניה היו חומות והיא הייתה לבושה בבגד מהודר,היא הייתה נראית כל כך יפה,הייתי מהופנט ליופיה במשך דקות ספורות.
"אהבה ממבט ראשון,הא?" צחקקתי.
"בוא נבדוק כמה היא עולה" דיברתי לעצמי.
נכנסתי למקום שבו מוכרים אותה,ומתברר שבגלל השמועות היא עולה מעט.
"הממ..לקנות או לא לקנות,זאת השאלה" נעמתי לעצמי.
נו טוב,אני אקנה,נראה מעניין אם השמועות נכונות,אם הם נכונות אז זה יהיה מעניין.
הזמנתי את הבובה,לפי מה שכתוב היא אמורה להגיע עוד יומיים,כל כך הרבה זמן…
*oppa gangnam style,gangnam style*
צלצול הטלפון שלי נשמע,על המסך היה כתוב 'טאטיאנוש השמעקסית'
מי לעזעזל שינה את השם ?!
"הלו" עניתי.
"מה נישמע?" טאטיאנה ענתה מעבר לקו.
"תגידי את זו ששינית את השם שלך בטלפון שלי ל'טאטיאנוש השמעקסית'?" שאלתי אותה והייתה דממה.
"אולי" היא ענתה בגיחוך.
"נו באמת…אז,מה רצית?"
"רציתי לשאול אם אתה רוצה לבוא למסיבת בריכה אצל איימי" בנוסף למה שהיא אמרה שמעתי 'תני לי את הטלפון' 'נו מה הוא ענה'.
"מי שם איתך?" שאלתי.
"איימי ואדי" היא ענתה לי.
"אז..אתה תבוא?" היא שאלה בפעם השניה.
"מתי זה?"
"אהה,לא אמרתי?,היום" כן,לא אמרת את זה.
"נו..טוב" אמרתי.
"יש!תודה!" היא אמרה וניתקה לי בפרצוף.
"כמה נחמד…"