מרגיש מאוהב..♥ ~פרק 3

פרק 3.
היא יצאה מביתה עם חיוך על הפנים, אף פעם היא לא הרגישה ככה… הרגשה כל כך טובה, היא הרגישה נאהבת, משהו שכל אחד היא רוצה להרגיש..
היא התקשרה אליו שוב, הוא לא ענה, היא לא התייאשה, היא התקשרה 3 פעמים עד שהוא ענה "הלו?" הוא אמר בשקט "היי.. אתה תוכל לבוא לבית שלי?" היא שאלה , הוא היא מופתע "למה..?" הוא ניסה להבין "רצית לצאת, לא?" היא התחילה כבר לחשוש שהוא שינה את דעתו "את רוצה?" הוא שאל בהפתעה "כן.." היא אמרה בשקט, הוא חייך לעצמו "ואוו.. אני חשבתי שאת-" הוא התחיל לומר "שאני מה?" שאלה מהר לפני שהוא הספיק לגמור את המשפט "שאת לא רוצה!" הוא צחק "למה חשבתה ככה?" היא שאלה וצחקה גם היא "לא יודע.." הוא ענה. הם השתתקו.

♥♥♥
דניאל התלבש במהירות, הוא התרגש כולו, כל הלב שלו דפק, הבטן שלו כאבה מרוב הלהבות…
"תפגשי אותי בפרק " הוא התקשר אליה שגמר "אוקי!" היא אמרה מלאה בהתרגשות.
הם נפגשו בגן שעשועים שבפארק "היי.." יולי לחשה במבוכה "היי.." הוא ענה גם הוא בשקט.
הם התיישבו על הנדנדות "למה הלכתה ככה?" היא שאלה והתבוננה בו "עזבי.. סתם.." הוא מלמל ותקע את מבטו בחול "מה עשייתה עם הציור?" היא שאלה והמשיכה להתבונן בו, הוא הסתכל אליה, הוא לא רצה לספר לה את האמת.. את זה שהוא שמר את הציור במקום הכי חשוב לו, בשביל דבר שהיה ממש חשוב לו..
הוא שמר את הציור במשרד הישן של אמא שלו, שם הוא שומר דברים שממש חשובים לו, כמו המתנה שהוא קיבל מאמא שלו ביומולדת 11, את המתנה הזאת הוא שמר הכי טוב, בכספת גדולה עם 2 מנעולים חזקים, הוא שמר אליה מכל משמר.
"במגירה בחדר שלי" הוא חייך אליה, היא הנהנה, הם נהיו בשקט לכמה שניות, הוא שבר את השתיקה "רוצה ללכת לאנשהו מעניין?" שאל "מעניין?" שאלה בציפייה למשהו באמת מעניין "טוב.. לא ממש מעניין, אבל יש בו משהו שאולי יעניין אותך.." הוא צחק צחוק שקט "מה? איפה?" היא שאלה "בבית שלי.. זה הפתעה! תעצמי עניים.." הוא אמר לה וצחק שוב, הוא נגש אליה וכיסה את עניה עם ידיו "יאללה, מוכנה?" הוא שאל, היא הנהנה.
הם הגיעו לביתו אחרי צרחות של יולי וצחקוקים של דניאל. הם נכנסו אל הבית "הגענו!" הוא קרא, הוא הוריד את ידיו ועניה "ואוו!" היא הסתכלה בהתפעלות בארוחה שחיכתה לה אל השולחן שבסלון "אהבת?" שאל וחייך אליה "אהבת? זה מושלם!!" היא אמרה בהתרגשות.
היא התיישבה על הכיסא מול השולחן, הוא התיישב לידה, היא התבוננה ברעב בכל המאכלים שניצבו על השולחן "רוצה להתחיל לאכול?" שאל, היא צחקקה "את יכולה לעשות מה שבאלך, רק אני בבית.." הוא אמר לה ,היא חייכה אליו ולקחה את המגש עם הלזניה "איך הספקתה להכין את כל זה?!" היא שאלה "לא רק אני הכנתי.. אח שלי עזר לי.." הוא אמר "ואוו, איזה אח מושלם!" היא אמרה בהתלהבות, הוא הנהן.
"רוצה לצאת אחרי הארוחה? או שאת רוצה ללכת הביתה?" שאל "אממ.. לא יודעת.. מה שאתה רוצה.." היא אמרה וחייכה אליו חיוך מתוק "אני ממש רוצה שנצא.." הוא אמר והסתכל על ענייה, היא שוב חייכה אליו.
הם יצאו החוצה אחרי הארוחה "היא ממש טעים!" היא אמרה לו "תודה.." הוא אמר בשקט, המבט שלו נתקה אל פניה, הוא התחיל לחלום…
"דניאל?" היא לא הבינה מה קרה לו, הוא נהייה שקט פתאום…
"מה?" הוא יצא מהמחשבות "אתה בסדר?" היא שאלה, הוא הנהן "את ממש יפה.." הוא לחש, היא חייכה אליו,הם עצרו במקומם, הם הביטו באחד השנייה וחייכו, דניאל התקרב לשפתיה לאט לאט , היא הרגישה בחלום…
"היי!!" הם שמעו מישהו צועק, הם הסתובבו בבהלה. את מי שהם ראו, הם לא רצו לראות, הם רצו שימחקו מהעולם… הם סובלים בגללם..