מרגיש כמו בבית – פרק 19

" זאת פנימייה של מצטיינים .. אני יכולה לסמוך עלייך שתתרחק מהשטויות שהיו לך ? " היא שאלה אותי והביטה בי בעיניים הירוקות והגדולות שלה .
" את מתכוונת פנימייה של עשירים ומצטיינים ? " אמרתי היא תמיד מסתירה ממני חצי מידע ואני לא יודע למה וזה משגע אותי .
" אני רואה שחקרת קצת .. זה סימן טוב .. " היא אמרה וחיבקה אותי וחיבקתי אותה בחזרה .
" בבקשה , כשתחזור .. אני רוצה שתחזור כי אתה בא לספר לי דברים טובים . " היא אמרה ושתקתי מה אני יכול להגיד בדיוק ? נכנסתי למונית מחכה לי שעתיים של נסיעה . היא נופפה לי לשלום והתחלתי להתרחק ממנה ומהמקום הזה .
אז ככה .. אני עידו .. אני בן 17 , מגיל 15 עד גיל 16 וחצי הייתי מכור לסמים קשים מסיבות שאני לא אפרט עליהן . כל מי שהיה בחיים שלי , הפסיק להיות מאז שנגעתי בחרא הזה . אני בעצמי הפכתי להיות חרא לא יכולתי להסתכל במראה , ארוחות הבוקר צהריים וערב היו הסמים . התאפסתי על עצמי בכך שמתתי במשך 5 דק' ואז חזרתי לחיות , מתתי ממנת יתר . ויודעים מה ? כשהייתי בבית חולים אף אחד אבל אף אחד לא בא לבקר אותי , היה להם קשה להסתכל עליי אחרי כל הדברים הרעים שאמרתיי ועשיתי להם . ותכלס אני מבין אותם .. לגנוב לאחותך את הפלאפון בשביל כמה מנות , למכור את הטלוויזיה ללא ידיעת ההורים , לתת את הכרטיס אשראי של אמא שלי ועוד מלא דברים דוחים שאפילו במחשבות קשה לי לדבר על זה .
אתם יודעים איזה קשה זה להיות נקי ? בוא נתחיל בזה שכל דבר אבל תרתי משמע כל דבר , בדברים הקטנים הפשוטים .. נתחיל בצבעים .. הצבע השחור מזכיר לי את הבחור שהיה מביא לי את המנות , הצבע הלבן מזכיר לי את הרצפה בזמן שהייתי מסניף , הצבע הכחול של השמיים שבכל רגע שהסנפתי והרגשתי טוב עם עצמי הסתכלתי על השמיים וחייכתי כמו טמבל . הבניינים המוזנחים שמזכירים לי את הדירות הפח שהיייתי גר בהן הייתי חי כמו חיה , ישן על רצפה מלוכלכת שמסביב שתן וצואה של אנשים שגרים ביחד איתי .
" יאללה חביבי הגענו .. " הנהג אמר בזמן שהוא קטע את המחשבות שלי .
" אנחנו שמחים שאתה פה . " המנהלת לחצה לי את היד וחייכה מאוזן לאוזן . מי שמח לעזאזל כשמישהו שיהיה מכור לסמים בא לפנימייה של עשירים ומצטיינים ?!
" תודה . " עניתי וחייכתי חיוך קטן . מעניין אם כולם יודעים על הסיפור שלי , בטח זה מביא תארים טובים לפנימייה שההחליטה לקחת על עצמה בן נוער שהיה מכור לסמים ולדאוג לו לעתיד טוב יותר .
" זה הבניין של הבנים וזה של הבנות .. " היה אחד שהסביר לי כל דבר .
" מה השם שלך ? " שאלתי אותו
" אתה יכול לקרוא לי פיכמן . " הוא אמר חייך והלך .
נכנסתי לחדר , זה היה חדר לבד כמו שיבקשתי .
" ארוחת ששששש/ צהריים עכשיו . " הפיכמן הזה הודיע לי .

אור –

" אני לא מאמינה שאנחנו הולכות למלצר בנשף החרא הזה .. " אמרתי מבואסת .
" קלטו קלטו .. " ליאה אמרה וסימנה בגבה על מי להסתכל . זה היה ילד חדש , שמים לב אנחנו איזה 200 ומשו ילדים בבצפר וכולם מכירים את כולם .
" תראו איזה סקסי התחת שלו " ליאה אמרה והתפקענו מצחוק .
הוא לבש חולצה שחורה וג'ינס אפור בהיר . הוא היה רזה יחסית לכמה בנים פה , אבל הוא היה נראה טוב הוא היה נאה .
" אור תנקי את הריר שנוזל לך . " רננה הודיעה וגילגלתי עיניים הבחור הביט בנו וצחק בשקט . הרגשתי את המבטים של סער , כאילו עוד שנייה הם מוחררים לי את הפרצוף .
" בזמן שאתן תמלצרו בנשף אני רננה ואדם וסער נלך לנשף " נילי אמרה וגיחכה .
" אני ואדם נלך ביחד ואת ורננה ביחד , לא כולנו ביחד . " סער מיהר להסביר , כאילו ביקשתי הוא יכול להיות איתה נמאס לי לעמוד ביניהם , או בינו לבין הפופולאריות שלו .
קמתי לפנות , והבחור החדש היה שם ופינה .
" אז ילד חדש הא ? " אמרתי והוא הרים את הגבות כאות הסכמה .
" מה השם ? " הוא שאל
" אור ..