מרגיש כמו בבית – פרק 1 + הדקמה
" אני מאוד מאושרת להגיע לרגע הזה ולקבל תעודת הצטיינות .. " אמרה לי וחייכה לאמא שלה ולאבא שלה בזמן שהיא מחזיקה את תעודת ההצטיינות בהתרגשות נמרצת , אז ככה . ללי יש אחות תאומה זהה בחיצוניות אבל בפנימיות ? הן שונות לגמריי לאחותה קוראים אור אם מחברים את השמות שלהן זה יוצא בשם אחד ליאור . לי היא הילדה הטובה של הבית מקבלת את הדעות של ההורים שלה מבלי להתווכח איתם אפילו שזה לא מוצא חן בעינייה אפילו שהיא בכיתה י"א היא חוזרת הביתה לפני שמונה לעומת לאור אור היא הילדה הרעה שאף אחד לא היה רוצה להתעסק איתה היא מהבנות האלה שהן מסוג הכלבות הקשוחות שעושות מה שבא להן מתי שבא להן ואף אחד לא יעמוד בדרכן . כרגע לי קיבלה את תעודת ההצייטנות שלה במחצית א' של כיתה י"א . כשנגמר הטקס היא רצה ישירות להורים שלה .
" איפה אור ? " היא שאלה
" את כבר מכירה את אור .. " אבא של לי אמר לה וליטף אותה בכתף וחיבק אותה
"אני גאה בך פרח שלי " הוא אמר ונשק לראשה ואמא שלה חיבקה אותה .
" שלום ההורים של אור אטיאס ? " המנהלת לפתע הופיעה והמבט שהיה לה בפנים עוד שנייה הרג אותם
" כן . קרה משהו ? " אמא של לי אמרה בשוק
" אשמח אם תבואו איתי ביחד למשרד שלי . " המנהלת אמרה ושילבה ידיים והם הלכו למשרד שלה אחרייה .
" כמו ששמתם לב הבת שלכם לא נכחה בטקס " המנהלת הודיעה להם בזמן שהפרצוף שלה נהייה עצבני יותר ויותר
" כן " האבא ענה
" אתם אולי יודעים איפה היא הייתה ? " המנהלת שאלה ואז סירנות נשמעו .
" היא קשורה לזה . .? " האמא שאלה בנוגע לקולות של הסירנות
" היא קשורה ועוד איך הבת שלכם שרפה את הספרייה ! היא עישנה שם ושיחקה עם המצית ושרפה ספר ובמקום להודיע או משהו היא זרקה אותו על מדף ספרים והספרים מנייר והמדף מעץ , וזה נשרף וככה כל הספרייה נשרפה " המנהלת אמרה בעצבים .
" הבת שלי לא מעשנת , כנראה שזאת מישהי שדומה לה . " האמא אמרה מנסה לא להאמין לזה
" זאת דומה לבת שלך !!? " המנהלת הראתה לה במחשב את הצילומים מהמצלמות ולצערה הרב של אור ולצערם הרב של הוריה רואים אותה בבירור , לחלוטין . ההורים יצאו מאוכזבים מהמשרד של המנהלת
" מסתבר שלא רק בבית היא עושה צרות " לי פתאום הופיעה
" אמא אבא מפנים את כולם מהאזור צריך ללכת " לי אמרה וההורים הינהנו
" מושיק מה עושים איתה ? " אמא של לי אמרה והוא שתק . פינו את כולם וכיבו את השרפה ואז אור הופיעה
" אז הנה המצטיינת של המשפחה " אור פתאום צצה משום מקום
" הטקס היה יפה , הנאום שלך היה ארוך פה ושם .. אבל סבבה " אור המשיכה להגיד
" חתיכת שקרנית לא היית בטקס בכלל ! ולא נאמתי אמרתי כולה משפט ! כולם יודעים שאת שרפת את הספרייה ! " לי צעקה עלייה בחוזקה
" אויש מה את סחה , עלק שאני לא אהיה בטקס של אחותי התאומה ? והספרייה ? יש בכלל ספרייה בבצפר ? " אור אמרה בפליאה
" די , די די די ! תפסיקי לשקר כולנו יודעים שאת שרפת ! ואני מצטערת על זה שאני אחותך ! בגללך המשפחה שלנו נהרסת בגללך ! ! " לי צעקה ודחפה את אור אחורה ואור דחפה אותה בחזרה יותר
" אל תדחפי אותי סתומה ! " אור אמרה לה
" די ! " מושיק אבא שלהן אמר
" אני שונאת אותך כל כך !" לי אמרה ונכנסה לאוטו וישבה מקדימה היא לא רצתה לשבת מאחור ליד אור .
" אממ אדון אטיאס ? " סגנית המנהלת הופיעה
" כן ? " מושיק שאל ואשתו מירי התקרבה אליהם
" אתה יודע שאתם תצטרכו לשלם על הנזק נכון .. ? " היא שאלה
" יש ביטוח " מושיק סגר את השיחה שלהם ונכנס לרכב ואז אשתו ואור . הם הגיעו לבית . לי מסגרה את התעודה שלה ותלתה אותה בקיר עם עוד מאה אלף התעודות שיש לה כבר .
" אני יוצאת " אור אמרה בזמן שהיא ירדה במדרגות .
" לאן ? " מירי אמא שלה שאלה
" החוצה מזה לאן ? מה אכפת לך גם ? "
" אור חתיכת חצופה את לא תדברי אליי ככה , את נשארת בבית את בריתוק של עד סוף השנה" מירי אמרה לה
" חה חה חה , את מצחיקה מה קרה לימדו אותך בדיחה או שניים ? " אור אמרה וגיחכה ושילבה ידיים והניפה את השיער השחור הארוך שלה לאחור . לאור יש עיינים יוצאות דופן עין אחת ירוקה בהירה והשנייה חום בהירה , עין אחת של האם ועין האחת של האב פעם היא ממש התביישה מזה ועכשיו היא הבינה שזה נדיר ואין לכל אחד אז היא מתלהבת מזה . העור שלה שחום ממש והשפתיים שלה עבות ומלאות הריסים שלה ארוכות והיא יפה . ולי ? לי אותו דבר רק עם עיינים חומות כהות והיא צבעה את השיער שלה לחום בהיר וזהו . הן כבר לא מסתדרות מכיתה ח' .
" אור אל תנסי אותי . " מירי אמרה והרימה אצבע והצביעה לחדר של אור ואור הלכה לחדרה בלי ברירה כל כך . אבל אתם מכירים את אור בתור אחת וותרנית ? היא ממש לא . היא לא כמו לי , לי עכשיו הייתה נשארת בחדר אבל אור ? אור קפצה מהחלון , ויצאה החוצה .
" אור .. ארוחת ערב " מושיק דפק בדלת שלה והציץ הוא נכנס
" מה בסוף נתת לאור לצאת ? " הוא שאל במטבח את מירי
" ממש לא היא בחדר שלה , למה אתה שואל ? "
" כי היא ממש לא בחדר שלה . " הוא אמר ומירי רצה לחדר של אור היא הסתכלה על החלון והבינה שאור יצאה מהחלון היא הסתכלה דרך החלון ובדקה שאור לא מתה או משהו .
השעה עכשיו שלוש לפנות בוקר וההורים מחכים לה בשילוב ידיים על הספה האבא מנסה שלא להרדם ומירי מנסה לא לבכות
" אני שולחת אותה לפנימייה . " מירי אמרה פתאום ופרצה בבכי
" מה פנימיה ? זאת הילדה שלך .. את לא יכולה לשלוח אותה לשם " מושיק אמר
" אני לא יכולה יותר לחכות לה עד הבוקר לא יכולה עם הריבים לא יכולה יותר . מושיק אני שולחת אותה לא משנה מה !" היא אמרה וניגבה את הדמעות .
" אמא אבא .. קרה משהו .. ? " אור פתאום נכנסה לבית והתקרבה לנגב לאמא שלה את הדמעות אבל אמא שלה העיפה לה סטירה מצלצלת , שהשאירה את כולם בלי מילים
" את יודעת מה השעה עכשיו !? אנחנו ההורים שלך אלוהים יישמור למה את לא מקשיבה לנו !? מרותקת עד סוף השנה זה מרותקת עד סוף השנה ! " אמא שלה צעקה עלייה אור שתקה פעם ראשונה שהיא שתקה אולי בגלל שפעם ראשונה אמא שלה הרימה עלייה יד ?
" את מחרתיים עפה לפנימייה !" אמא שלה הודיעה לה ושלחה את אור למיטה .
כעבור יומיים –
" אני שונאת אותך ושונאת אותה ושונאת את לי אני שונאת אותכם חבל שלא שרפתי אתכם בספרייה !" אור אמרה לאבא שלה שהכניס אותה לפנימייה
" אור די .. איך את מדברת " מושיק אמר לה וניסה לחבק אותה והיא זזה ממנו
" פעם היינו החברים הכי טובים , היום ? היום אני מעדיפה לקבל התקף לב שלוש פעמים מאשר לראות את הפרצוף שלך ! " היא אמרה לו בזמן שהוא הביא לה את המזוודות .
" אור ! ? " הוא היה מופתע ממנה למרות שהיא תמיד מדברת מגעיל הפעם היא עברה את הגבול .
" אינשאללה !" היא צעקה לו ונישקה את היד שלה , כאילו היא ביקשה שזאת תהייה משאלה .
" שלא תבואו לבקר אותי " היא אמרה פגועה ונכנסה לפנימייה עם המזוודות . העוזר מנהלת חפר לה על הפנימייה
" טוב חלאס , הבנתי כמה חפירות רוצה ללכת לחדר להתקלח ולישון תביא תמפתח וסע סע לי מהעיינים " היא אמרה לו והוא פחד ממנה לשנייה אבל הוא התאפס על עצמו
" את לא יכולה להתקלח ולישון אחר כך יש שיחה של כל השכבה שלך באולם כינו .. – " הוא התחיל להגיד
" שמעת אותי או לא ? " היא שאלה והוא הסתכל עלייה מוזר
" שמעת או לא שמעת אותי ? " היא חזרה על עצמה שוב אבל ברור יותר
" שמעתי " הוא אמר וסידר את המשקפיים
" יופי עכשיו תמפתח " היא אמרה והושיטה יד והוא הביא לה את המפתח והיא הלכה לחדר שלה ושמה את המזוודות
' אמא ' היה כתוב על הצג
" אני לא רוצה שתתקשרי אליי יותר אני מתעבת אותך אני שונאת אותך אני מרחמת על עצמי שיש לי אמא כמוך ומרחמת על סבא וסבתא שיש להם ילדה חרא כמוך שמסוגלת להעיף את הילדה שלה לפנימייה !" אור צעקה באייפון
" אור .. זה היה לטובת כולם ! " מירי אמרה
" טובת כולם בתחת שלך , את מתה להפטר ממני את מתה והנה הצלחת את שנים תיכננת להעיף אותי מהבית . אני שונאת אותך ואת כל הבית המסריח הזה אם תעיזי להתקשר אליי או לנסות לראות אותי בפנימייה את תצטערי על הרגע הזה שאת עשית ילדים " אור אמרה בקול נקמני וניתקה לה , לא חיכתה לתשובה .
היא נכנסה למקלחת ולבשה טייץ שחור וגופייה בצבע טורקיז ויצאה החוצה עם האייפון .
" את מוכנה לזוז אולי ? " אחת דחפה את אור קדימה אור הסתובבה , מסכנה הבחורה היא לא יודעת שהיא מסתבכת עם הבחורה הלא נכונה ?
" כלבה קטנה מה עשית עכשיו ?! " אור שאלה אותה
" הזזתי אותך אולי .. – " הבחורה עוד לא סיימה את המשפט ומצאה את עצמה על הרצפה מהכאפה שאור דפקה לה עכשיו .
" עוד הפעם את תגעי בי את תצטערי שיש לך ידיים , חתיכת זונה מהרחוב " אור אמרה לה
" את בסדר ליאה . . ?? " כמה אנשים עזרו לבחורה לקום
" הי הי ילדה ! " רון רץ אל אור , רון הוא החלום של כל בחורה , כל בחורה מתה שהוא יידבר אלייה הוא עם צבע עור שזוף וצבע שיער חום כזה . החיוך שלו חיוך קטן אבל מושלם .
" איכ יא יצור אל תפנה אליי בכלל " אור אמרה והוא הסתכל עלייה בפליאה , פעם ראשונה שבחורה אומרת לו את זה
" אז את סוג של קשוחה כזאת הא ? " הוא אמר וגירד בעורף
" דבר ראשון תקח כמה צעדים אחורה ממני ודבר שני אל תפנה אליי " אור אמרה והתקדמה לחדר שלה והוא תפס לה ביד בחוזקה
" את לא תגידי לי מה לעשות ואת לא תרביצי לליאה " הוא אמר היא השתחררה מהאחיזה שלו ובעטה לו לביצים !
" ואתה לא תפנה ולא תתקרב אליי ובטח ובטח שלא תגיד לי מה לעשות מבין ? " היא שאלה ונכנסה לחדר שלה
" אחח .. כוסאמק .. " הוא מילמל בכאב כשהוא על הרצפה . יפה יפה אור שתי ציפורים בביום אחד ?
תגובות (1)
מדהים, את כותבת מושלם!!!!
אני מתה על אור מתה!
תמשיכי:)