מקום חדש~אהבה חדשה: הקדמה+פרק 1♥

היום זה היום הגדול..ארזתי את חפציי שנותרו ויצאתי מחדרי, אפשר להגיד שאני לא יראה אותו עכשיו זמן מה… הסתבכתי עם המזוודות אז גורג המשרת בא לעזרתי , והוריד אותם במורד המדרגות ירדתי אחריו וסידרתי את שיערי הארוך מאחוריי , "אני רואה שאת מוכנה" אמרה אימי שחייכה אליי, "ישלי ברירה?" שאלתי בפרצוף חמוץ, "אל תהיי שלילית על היום הראשון," היא אמרה "אני בטוחה שתאהבי את המקום.. הראיתי לך תמונות ו…" "אמא שום דבר לא יהיה כמו הבית…לא אכפת לי כמה יפה שם…" אמרתי בעצב ויצאתי מהבית אחרי שסובבתי מבטי והסתכלתי עליו במבט אחרון לזמן הקרוב… "ביי בית" מילמלתי ואמא יצאה אחריי,
אני לירון בת 16, ישלי שיער שחור ארוך עד סוף הגב גלי, ועיניים חומות כהות,עור שזוף ושפתיים מלאות.. ישלי גוף טוב, אני דיי רזה אבל בסדר כזה, אמא תמיד אומרת לי להשמין, אמא שלי מהממת ישלה את החיוך הכי יפה בעולם בשבילי ושיער שחור חלק קצר, עם עיניים בצבע דבש, ירשתי ממנה גומה אחת משני הגומות היפות שיש לה, אז כדאי שאני יספר את הסיפור שלי.. אבא שלי תמיד בנסיעות ויש זמנים שהוא פשוט כמה חודשים לא בא הביתה, כמו המצב הזה…לי ולאמא היה טוב בלעדיו גם, למרות שאני מתגעגעת אליו הוא אף פעם לא היה פה בשבילי לגדל אותי לשחק איתי להיות כמו עבודה…תמיד העבודה והכל מעל המשפחה, הוא משהו חשוב מאוד בארהב ועכשיו אמא טסה אליו , אתם בטח שואלים למה אני לא..? כי אני צריכה ללמוד פה בישראל, ואני לא יוכלה לטוס גם, לא שרציתי במילא אבא שכח שאני קיימת ואני רגילה לחיות בלעדיו כבר…אבל אמא החליטה לטוס ולהיות איתו שם …והם יחזרו תוך פחות משנה, אז הם משאירים אותי בפנמייה מאוד יוקרתית שאני יוכל ללמוד ולעבור את כיתה יא , גם את חבריי הקודמים עזבתי ועכשיו אני צריכה לנסוע לשם ולהכיר חדשים, ולהתרגל למקום חדש חוקים חדשים הכל חדש…אני מקווה שאני יסתדר. אני פשוט יודעת שיהיה לי ממש קשה בלי אמא ובלי גורג המשרת שלנו, והנהג והשומר…כן כמו שהבנתם כסף לא חסר..ככה זה שאבא שולח כסף כל הזמן מחול וגם אמא עבדה בעבודה לא רעה אבל היא החליטה לעזוב בשביל אבא…לעזוב אותי היה לה קשה אבל אמרתי לה לנסוע …היא צריכה את זה ..ואני יסתדר פה…
"הגענו " הכריז סטיבן הנהג, הוא יצא מהגיפ הגדול ופתח לי ולאמא את הדלת, יצאתי והיא אחריי ואו המקום היה ענק… פנמייה גדולה כזאת והיה בריכה מאחורה והרבה צמחייה וילדים בחוץ…בערך בגילי, זה פנמייה לכיתה ט עד יב, היא ממש ענקית…אמא חייכה היא ממש התלהבה מהמקום, ואז אישה מבוגרת בערך בסיבובת הגיל 50 התקדמה לעברנו…"לירון אטיאס?" שאלה, "כן " עניתי, "ואני אמה..ויקי " אמרה אמא, האישה חייכה "אני סיגל ..בואו אחריי"