מקודשת

לא רוצה לתת לך ללכת,
לא רוצה לתת לך לברוח לי מבין האצבעות,
אני רוצה שתישארי כאן איתי,
אני רוצה שלא תתרחקי,
אני מוכרח להחזיק בך חזק,
לא יכול לראות אותך הולכת,
אני לא ירפה ממך,
לא אעזוב לעולם,
את מתקרבת אלי, בשמלתך הלבנה,
ואני? אני חסר פעימה,
עוד מעט, היא שלי לעד,
היא פוסעת לכיווני, עוד צעד, ועוד צעד,
עם כל צעד שהיא צועדת היא מביאה איתה עוד ועוד אהבה
היא נעמדת לצידי,
ליבי מפרפר,
על אהבה שכזאת, לא אוותר,
ידה מחליקה לתוך ידי,
עוד שנייה וכולם יוכלו לשמוע את דופקי
אני מסתכל עליה, חורט את יופייה במוחי,
ופותח את פי, לומר לה את המשפט הזה,
המשפט שיקשור אותי בה,
שיקשור אותה בי,
"הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל" אני אומר,
שם את הטבעת בתוך אצבעה העדינה,
זהו, זה קרה,
הנה אני שלך לעד