מקובל וחנונית..איך לעזאזל? עונה 2-פרק 3

בפרק הקודם:
איך זה לפני שעה בערך חשבתי עליו כעל הדבר הכי נוראי בעולם,ועכשיו אני חושבת עליו כעל הדבר שהכי קרוב ללב שלי?
אני בחיים לא אבין אהבה,ויותר מכך,אני בחיים לא אבין איך אנשים מתאהבים בידיעה שהם יתאכזבו אחר כך..

פרק 3:
קמתי בבוקר יחד עם בן והחיוך שלו.
"בוקר טוב" אמרתי לו והתמתחתי.
"בוקר טוב" הוא אמר אחרי שפיהק
"לכי להתארגן,יש לנו יום ארוך במיוחד..ותתלבשי יפה,כי אנחנו הולכים לראות את אמא שלך ואבא שלך אחרי זה" הוא אמר וגרם לי לחשוב שוב פעם עליהם.
מה יקרה שאני יפגוש אותם?
הם התגעגעו אליי בכלל?
הם יודעים מי אני?
ולמה הם שכחו אותי?
טוב,כנראה שאת הכל אני ינחש כשאני יגיע אליהם..
בינתיים,נכנסתי לשירותים להתארגן..לבשתי את זה http://www.polyvore.com/cgi/set?id=110423489 ויצאתי מהמקלחת.
בן כבר היה מאורגן.
הוא לבש טרנינג שחור של אדידס ונעלי ריבוק כחולות,הייתה לו חולצה שחורה חלקה..והוא היה חתיך *-* !
"אתה חתיך מידי" אמרתי לו כשירדתי למטה.
"את יותר יפה מימני" הוא אמר וקם מהספה.
לקחנו לנו מיץ תפוזים והכנו סנדוויצ'ים ויצאנו..לא נשארנו אפילו לאכול בבית.
הלכנו בהתחלה לפארק לטייל קצת,ואחרי זה טיילנו ליד הים.
הוא לקח אותי לקניון והיינו תקועים שם בערך שעתיים.

~אחרי שעתיים~
"תקשיבי לי טוב,אם את מתכוונת שוב פעם לבקש מימני לסחוב לך עוד שקית אחת אני מתמותת..שמעת?" הוא שאל כולו מתנשף.
אם אפשר להסביר את זה ביותר טוב שתבינו,הרצתי אותו בכל הקניות בערך שמונה פעמים עד שמצאתי לו נעליים נורמליות ולא כאלו שצייד זקן הכין אותם אחרי שהוא הרג קרוקודיל.
בן העייף והמסכן שלי,נשכב על הרצפה כולו מתנשף,עליתי עליו,מול כל הקניון.
"גם מועכת אותי,גם עושה לי פאדיחות..מה הבא?
לנשק אותי מול כל הקניון" הוא אמר..
הוא מכניס רעיונות לראש..
נישקתי אותו בפה,ועצמתי עיניים,שלא לראות את התגובות של האנשים,ויכולתי להרגיש את החיוך שפנים שלו כשנישקתי אותו.
"טוב אמא שלך מחכה לפי מה שאני יודע" הוא אמר וצדק
יצאנו מהקניון עם בערך שמונים שקיות בידיים,הכנסנו את כולם לאוטו ונסענו לפגוש את ההורים שלי..אלו שבחיים שלי לא ראיתי.