מקובל וחנונית..איך לעזאזל? עונה 2-פרק 2.

בפרק הקודם:
"אתה איתי" אמרתי לו.
"אתה כל הזמן איתי,ואל תעזוב אותי1" אמרתי לו..
"ברור" הוא אמר והחזיק לי במותניים..הוא חיבק אותי כמו שאני אוהבת..
"תודה" אמרתי לו.
"על מה?" הוא שאל.
חשבתי..על מה..
"על הכל" אמרתי וחזרתי לחיבוק שלי אותו.

פרק 2:
אני ובן החלטנו שאנחנו נילך לראות את ההורים שלי מחר.
אז הלכתי לישון אצלו.
הוא ישב על המיטה ובהה ברצפה,בזמן שהחלקתי את קצוות השיער.
"אני מפחד" הוא אמר.
"ממה?" שאלתי וגיחכתי.
"שתלכי לי שוב בלי שום סיבה" הוא אמר.
"אני לא" אמרתי אחרי כמה דקות.
בן הוא מסוג הבנים שלא היה אכפת להם בכלל מבנות,וגם אם אני אפרד ממנו שוב לא יהיה אכפת לו מבנות.
הוא היה מהערסים האלו שהיו פשוט מנצלים בנות ואחר כך זורקים אותם,והם חושבים שלבנות האלו הכל טוב ויפה,אבל הם לא יודעים שהם הורסים להן את החיים.
הוא חייך אליי חיוך מאולץ ופרס את הידיים שלו לחיבוק.
עזבתי את המחליק לאחר שהוצאתי אותו מהחשמל,והתקרבתי אליו לחיבוק.
עוד הייתי עם השמלה של המסיבה.
הוא הזיז את הראש ויצא שאנחנו מתנשקים,הוא קירב אותי אליו טיפה,והחזיק במותניים שלי.
"אני בחיים לא יעזוב אותך" אמרתי לו..מנסה להשמיע כי כל מילה שאני מוציאה מהפה היא אמיתית.
"אני יודע" הוא אמר וליטף לי את השיער.
"לכי להוריד את השמלה,ומחר נלך לטייל,ואחר הצהריים נלך לבקר את ההורים שלך" הוא אמר.
עשיתי כדבריו.
נכנסתי למקלחת,ושטפתי את הגוף,הרי רק עשיתי מחליק.
שמתי פיג'מה שעוד נשארה לי מהפעם האחרונה,ויצאתי.
הוא שכב על המיטה בלי חולצה,ואפשר להגיד שזאת הפעם הראשונה שאני רואה אותו הלי חוצה,וגם דיי בהיתי לו בגוף.
"די לבהות,בואי" הוא אמר והזיז את כל הגוף.
קפצתי קפיצה קטנה על המיטה,והתקרבתי אליו.
"לאן נלך מחר?" שאלתי.
"לא יודע..אני צריך לקנות נעליים חדשות" הוא אמר כשליטף לי את המותן.
"נכון..נמאס מהקרודודיל" אמרתי לו והרגשתי את החיוך שלו.
"אז את תבחרי לי את הנעליים" הוא אמר.
"טוב" אמרתי כמו ילדה קטנה ונישקתי לו את הבטן.
עצמתי את העיניים וחשבתי לעצמי.
איך זה לפני שעה בערך חשבתי עליו כעל הדבר הכי נוראי בעולם,ועכשיו אני חושבת עליו כעל הדבר שהכי קרוב ללב שלי?
אני בחיים לא אבין אהבה,ויותר מכך,אני בחיים לא אבין איך אנשים מתאהבים בידיעה שהם יתאכזבו אחר כך..