מקובל וחנונית..איך לעזאזאל? 14
בנות אני כל כך מצטערת שלא המשכתי,אתמול המחשב שלי נדפק,ואבא שלי תיקן לי אותו..סהה מזל שהוא חכם במחשביםם!!
בקיצור,הוא תיקן לי אותו והמחשב טען משהו ולקח לו כל כך הרבה זמן וחיכיתי עד היום,המחשב סיים לטעון הכל עד היום בצהריים בערך,הבעיה היא שדודים שלי באו לכאן והם הלכו לא מזמן,וישר קפצתי למחשב ורשמתי לכם את הפרק הזה:
"דוקטור..דוקטור בוא מהר" קראתי לדוקטור שלפני שנייה יצא מהחדר.
"מה קרה?" הוא שאל נלחץ.
"המכשירים..צפצופים..לב..פועם" אמרתי חסרת נשימה.
הוא דיבר עם אחת האחיות שהיו לצידו וביקש מימני לצאת מהחדר.
עשיתי זאת,בלי וויכוחים.
יצאתי והייתי בלחץ,הייתי גם כל כך צמאה.
ירדתי למטה למכונות המשקאות ונזכרתי שאין עליי בכלל כסף!
בעטתי במכונה בתקווה שייצאו מספר מטבעות,אבל יצאו יותר מידי.
יש לי הרבה מזל,ובנוסף למטבעות הקומה הספציפית בבית חולים הזאת כל כך נידחת שאני יכולה לנסות לפרוץ למכונת המשקאות ולא יענישו אותי.
עליתי בחזרה לקומה שבה בן נמצא,וראיתי את הרופא עם האחיות רושמות משהו בקלסר שלו.
"נו,מה איתו?" שאלתי לחוצה.
"האמת?שהוא בסדר גמור" הדוקטור אמר בהקלה ולי? היה חיוך ענק פרוס על הפנים.
"מותר לבקר?" שאלתי.
"כן,את יכולה לנסות לבקר,אבל הוא ישן,אז אני לא כל כך בטוח שהוא יתעורר כרגע,הוא מאוד זקוק למנוחה.
אולי המזל יהיה לצידך" הוא אמר לי.
גיחכתי,אני מקווה שכן.
נכנסתי לחדר וראיתי שהוא שוכב ללא חולצה על המיטה,ושמיכה כיסתה אותו עד הבטן,משום מה.
התקרבתי עוד טיפה,וליטפתי את מה שנשאר מהחתך שלו על הבטן.
הוא קפץ טיפה ונבהלתי,הוא התחיל להזיע,ולהזיז את הראש מצד לצד,אז בכלל הייתי בסטרס,אבל לא קראתי לרופאים.
החזקתי בראש שלו כדי שלא יזוז.
"אני יודעת שאתה שומע אותה,ואני יודעת שאתה לא יכול להחזיר לי תשובה,אז לפחות אם אתה שומע,תרפה את הראש ותירגע..אני כאן ואני לא עוזבת אותך" לחשתי לו עם גרון חנוק מדמעות שעוצרות ומחכות לצאת.
הוא התחיל הרפות את הגוף,השרירים שפעלו חזק והיו נראים מאיימים,נרגעו,הוא הרפה את הגוף.את כולו.
הוא שומע,
הוא מקשיב,
והוא יודע שאני כאן.
"יופי,עכשיו.." אמרתי אבל היה לי כל כך קשה,אז במקום זה חיבקתי אותו.
"אני..אני ינסה לדבר איתך עם היד." אמרתי לו.
התיישבתי על הכיסא ליידו והחזקתי את היד שלו.
"טוב,אז..אני רק רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך ושאני מצטערת על כל מה שקרה" אמרתי והוא התחיל ללחוץ לי על היד.
"מה?" שאלתי אותו והוא לחץ רק יותר חזק.
"אתה גם אוהב אותי?" שאלתי אותו.
"אם התשובה חיובית,תלחץ חזק,אם היא שלילית,חלש" אמרתי לו והוא לחץ חזק..
"גמאני אוהבת אותך" אמרתי לו וליטפתי לו את הראש.
"אני כל כך רוצה שתתעורר,קשה לי לראות אותך ככה,אתה לא מבין כמה אתה חשוב לי ואני עשיתי טעות..ו..ואני יודעת מה רצית לעשות עם הסמים האלו ואני גם יודעת שלא היית מנסה בחיים לסמם אותי..אני עכשיו אומר את המילה 'לסמם' ואני חושבת עד כמה מפגרת הוצאתי את עצמי כשלא הקשבתי לך,ושאני חברה חרא.." אמרתי לו ואז הוא הוא לחץ חזק והרפה,ואז שוב חזק והרפה.
"מה?" שאלתי אותו.
"אני חברה חרא" אמרתי שוב,היד שלו החזיקה אותי עוד חזק,והוא הרפה.
לא.
"אבל אני כן" אמרתי לו והוא הזיע יותר.
"סליחה…אנ..אני לא" אמרתי לו בלחץ
"אבן אני רוצה לחבק אותך,אני מפחדת שזה ייכאב לך,אפשר?" שאלתי והוא לחץ חזק,התקרבתי אליו,וליטפתי לו את הלחי,ואז את השיער,נתתי לו נשיקה בלחי וחיבקתי אותו,הרגשתי שהראש שלו זז.
"אמאלה" אמרתי בלחש והלכתי אחורה.
"בן..בן?" שאלתי כמה פעמים,המכשירים ציפצפו עוד,המיטה זה,הוא התחיל לרטוט,כמו רטט של פלאפון.
ואז.
הוא קפץ מהמיטה עם עיניים פקוחות,מזיע כולו,ומתנשף בכבדות.
"אני אוהב אותך"
תגובות (12)
אמא שמע ישראל
תמשיכי
יותר מדי רווח בין שני החלקים שכתבת, אל תעשי את זה בפעם הבאה..
תמשיכיייייייייייייייייי
תמשיכייייייייייייייייייי
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי עכשיווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
תמשיכייי
אומייגאד! זה היה אחד הפרקים המלחצים והמושלמים שקראתי באתר הזה!!
באתרררררר
אמאלה את חייבת להמשיך!
פליז מהר!!
מתחננתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
תמשיכיייי
למדתישיטה ממך יש לך עוד קצת…
חח נכון ציפית למשו מיוחד? ? אם ככןאזרק עעודקצת…
תמשיכי מייד זה מוושלםם!!
שבוע טוב!
גאאאד מושלם תמשיכייייייייי
המשךךך
ואייי מושלם תמשיכיייי
אחד הפרקים הכי מלחיצים!!!!!!
תמשיכייייייי
תמשיכי מושלם