מציאות חדשה פרק 3

״הדופק חזר לתפקד כראוי.״ סיכם ונעמד מעליי. מושיט לי את ידו ועוזר לי לקום.
״ולחשוב שציפיתי לנשיקה..״ מלמלתי לעצמי. מקללת את העובדה שמנגנון הדיבור הפנימי שלי כבוי לחלוטין. ביחוד מהרגע שנכנסתי לכאן.
״מה אמרת..?״ שאל תום .
״ממ.. שום דבר .״ חייכתי , ושמרתי על הבעת פנים נטרלית.
״לא נכון, את אמרת…״ החל.
אך לא הספקתי לשמוע את ההמשך משום שבשלב הזה כבר דחפתי אותו בחזרה לבריכה והסתובבתי במהירות.
הספקתי רק לראות את המבט ההמום שהיה על פניו.
המום – וכן, גם משועשע.
נכנסתי למלתחות, זורקתי עליי את השמלה הקייצית שהבאתי איתי וברחתי ממתחם הבריכה במהירות האפשרית.
תוך שאני רושמת לפני לא לחזור ליפני שאני אבדוק את שעות העבודה שלו.
הגעתי לחדר , והספקתי לסיים להתקלח לייבש את השער ולקחת את הגיטרה ליפני ששיר נכנסה.
עצמתי עיניים והתחלתי לנגן, ולשיר.
שיר מחאה כפיים בסוף. ״וואו , מדהים.. את פשוט…״ היא הייתה מלאת התפעלות.. ״וואו , פשוט מדהים!.״ סיכמה את דבריה. צחקתי. ״אמרת את זה כבר..״
״הרגשתי צורך לחזור על זה.״ אמרה , והתיישבה על המיטה שלה מולי.
״אז מה קורה בינך לבין תום..?״
צחקה שיר.
״שום דבר..״ משכתי בכתפיי.
״את הבנאדם הכי ישייר שאני מכירה, ואת שקרנית כזו גרועה. ככה שיש לך שתי בררות, או לספר לי עכשיו, או …״ היא עשתה את עצמה חושבת. ״לספר לי ממש עכשיו.״ צחקתי למראה הבעת פנייה המתריסות, היא הזכירה לי ילדה עדינה בת 4, היו לה תווי פנים כל כך עדינים. עיינים חומות גדולות, ושער חום בהיר מתולתל, שהסתדר טוב בכל מצב. ושפתיים יפות ומשורטטות, לא גדולות מידי, וגם לא קטנות. היא באמת הייתה יפה, לא הבנתי למה לידור העדיף את אביה הצבועה הזו.
״על מה את חושבת?״ היא אמרה מסוקרנת. ״ממ.. איך זה שלידור העדיף בלונדינית מחומצנת על פנייך..״ פלטתי.
היא חייכה בעצב. ״עדייף ככה.״ אמרה..
חוץ מיזה, עכשיו אנחנו מדברות עלייך.. מה באמת יש לך עם תום.״
יישרתי את מבטי לעברה. ומשכתי בכתפיי. ״אני באמת לא יודעת, ואני ממש לא מאמינה בכל הקשקוש הזה על אהבה ממבט ראשון וכל זה..״ אמרתי נאנחת.
״אבל..?״ שידלה אותי שיר.
״אופ, כן , טוב! , הינה! הינה! אני מודה, כן האיץ לי קצת הדופק בכל פעם שהוא התקרב..״ אמרתי במסורבל.
״קצת?..״
״טוב נו.. אולי קצת הרבה. והוא באמת ניראה טוב..״ אמרתי נכנעת..
״אבל.. בטח כבר יש לו חברה בלאו הכי..״
אמרתי, ״לכל המצילים שקראתי או ראיתי בטלוויזה היו חברות, וגם המקום הזה מלא בנות..״
היא חייכה בהבנה.. ״ואני מניחה גם שכל המצילים היו בני 17..?״ צחקה.
״טוב לא אבל…״
״עדי?..״ קטעה אותי..״ אין לו חברה, וגם לא הייתה לו. נכון, הרבה בנות מתחילות איתו, אבל אני יכולה להשבע שאת היחידה שראיתי אותו מגיב אלייה איי -פעם. ותאמיני לי , הייתי בשוק בדיוק כמוך..״ אמרה בכנות, ואז המבט שלה נימלא אהבה ושמחה טהורה, ״וחוץ מיזה.. וואי עדי, אני כל כך שמחה שזה קרה.. עד עכשיו הייתי בטוחה שהוא …״ היא אמרה לא מסוגלת להשלים את המשפט.
צחקתי לעברה..״ את מתכוונת הומו?..״
״טוב, כן..שלא תטעי, לא שהייתה לי בעייה עם זה, הייתי מקבלת אותו כמו שהוא.. ובכל זאת, אני כל כך שמחה!..״
צחקתי למראה..״את מקדימה את המאוחר.״
״תאמיני לי שאני יודעת מה אני אומרת..״
נאנחה ברצינות פתאומית.
למחרת בבוקר יום הלימודים החל , וזה היה יום משעמם מהרגיל. בסוף היום הלכנו כרגיל לספרייה לעשות את שיעורי הבית.
״שלום לכן חרשניות..״ אמרה אביה במבט מלא שינאה.
״שלום לך מחומצנת״ , השבתי באותו מטבע, דבר שרק עיצבן אותה יותר.
״פשוט לכי מפה אביה..״ אמרה שיר בתיסכול, וכל מצב הרוח ירד לה.
״את הורסת את האווירה.״
אביה הסתכלה עלייה כלא מאמינה.
״אני. הורסת . לך . את . האווירה?.״
אמרה אביה באיבה.
״ מתי תתבגרי כבר. הוא רצה אותי , לא אותך . שחררי חמודה. ״ אמרה בארסיות.
״ קינאה זו תכונה מגעילה..״
״ את הבנאדם האחרון שאני אקנא בו..״
התיזה לעברה.
קמנו ויצאנו ביחד מהסיפרייה .
״אניי פשוט לא מסוגלת לראות אותה יותר.״ אמרה שיר מתוסכלת.
״אני כבר לא מזהה אותה.״
לא היה לי מה להגיב , אז שתקתי.
לפתע אורו עינייה.״ אנייי יודעת! ״ הקישה באצבעה. ״סרט!״ אמרה.
״סרט..? אני לא הולכת לשום סרט עכשיו,.״
אמרתי.
״שש… ״ השתיקה אותי. ״אני נכנסת למקלחת, תתארגני. בעוד חצי שעה כדאי לך להיות מוכנה, כי כך או כך אני אגרור אותך איתי ״ אמרה , וטרקה את הדלת מאחוריה ליפני שהיה לי זמן להגיב בכלל.
״בוגר מאוד.״ מלמלתי לעצמי.
ובכל זאת החלפתי את הגופייה , ומכנס הפי׳גמה , לשמלת טרפלז לבנה,צמודה עד המותניים, שמתרחבת מעט אחר כך , מגיעה עד קצת מעל הבירכיים ומסתיימת בצורת בלון.
בצד המותן היה עיתור בצורת פרח עדין שעשוי מאבנים שקופות .
לא רציתי להראות משקיעה מידי.
אז רק פיזרתי את השער , וסירקתי אותו קצת, שמתי מעט כחול בעיניים שיבליט את עיניי התכולות ממילא, גלוס נעלי בובה לבנות והייתי מוכנה.
בנתיים גם שיר כבר הייתה מוכנה והיא חייכה למראי .
״את מהממת.״
זרקתי לעברה שימלה אדומה ארוכה בעלת
כתפייה דקה. ״גם את! ״צחקתי.
״יאלה תתלבשי כבר.״ חייכתי אלייה.
״לא ידעתי שאנחנו אותה מידה . ״ צחקקה.
״את מקל!. הכל יעלה עלייך.״ זרקתי לעברה. ״ו..חשבתי שאמרת חצי שעה. ״ אמרתי והעמדתי פנים שאני מסתכלת בשעון.
היא נתנה לי מכה קלה בכתף , ״תני לי 3 דקות. ״ אמרה וכבר נכנסה למקלחת כדי להתלבש.
היא יצאה מאורגנת. ״את מהממת!.״ חייכתי. והיא חייכה קלות.
יצאנו מהחדר.
״סתם שאלה, אבל עם מי יוצאים..?״
שיר צחקה. ״ תכף תיראי, בעוד 3, ״ החלה למנות על האצבעות. ״2…. 1.״
אמרה והצביעה לעבר מכונית כסופה.
בתוך המכונית חיכה לנו תום כמובן, ו.. ״ מי זה?״ שאלתי את שיר. ״ שחר.״ חייכה אליי מבט מלא משמעות, ״ זוכרת שאמרתי לך שכבר יש מישהו אחר?…״ חייכה.
״שבי את מקדימה ״ פלטה שיר , וכבר קפצה למושב האחורי , לייד שחר .
ישבתי בכיסא לייד הנהג .
״היי ״ חייך אלי תום.
השפלתי את מבטי, ״היי..״ מלמלתי.
״אז מה תום?״ אמרה שיר מאחורה.
״בחרתם סרט?..״
״בדיוק יצא אתמול הסרט ׳מפוצלים.׳ נישמע מעניין …״
אמר. ״אניי ראיתי את הטריילר אתמול, סרט טוב דווקא.״
חישבתי בראשי, שיר ידעה שהם יגיעו גם בלי להתקשר, הם הסתכלו על סרטים אתמול… ״תגידו .. זו רק אני ? או שהיציאה הזו הייתה יותר ׳מזרימה ספונטנית.׳״
חייכתי חיוך מאשים אל שיר.
״תיראי… ״ החלה שיר להגיד, ואני צחקתי לנוכח מבטה האשם כל כך.
״לא משנה..״ אמרתי .
״אז החלטנו על סרט?..״ שאלתי מעבירה נושא.
״מפוצלים..?״ שאל תום.
״אווקי.״ אמרנו שיר ואני ביחד.
הגענו לקולנוע. תום כמובן התנדב לשלם על הכרטיס , אך אני סירבתי בתוקף.
״אבל למה לא? …״ שאל בפעם ה100 מתוסכל.
״ככה, אני לא כל יום פה. ובא לי לשלם.״
תום התווכח עוד קצת, אבל לא יצא לו מיזה כלום.
שילמתי לפניו, ורצתי לדוכן הפופקורן ליפני שיספיק לעצור אותי. הספקתי לקנות את הפופקורן הכי גדול, ליפני שהוא הגיע.
״את ממש רוצה לפגוע לי באגו האא? איפה הכבוד , הגבר המשלם.״ אמר בצחוק מתובלת במעט אמת.
״זה בסדר, אגו לא נמדד בכרטיס .. או פופקורן..״ ביטלתי את דבריו ומשכתי בידו.
״בוא. אנחנו נפסיד את הסרט.״ אמרתי נירגשת.
ראיתי את שיר ושחר מעט מאחורינו.
והלכתי אליהם במהירות דוחפת אותם קדימה. ״אתם רוצים שנפסיד את כל ההתחלה?.״ אמרתי מתוסכלת ונירגשת.
״סרט לא שווה בלי ההתחלה. וזה גם בתלד מימד.״ אמרתי נילהבת. הם צחקו לתגובתי.
״זו פעם ראשונה שלך בקולנוע?.״ שאל שאלה רטורית . ״למען האמת – כן.״ השפלתי את מבטי. ״מעולם לא היה לי עם מי ללכת.״ תום חיבק אותי בזהירות. והסתכל עליי בהלם. ״הסרט מתחיל כמעט עשרים דקות אחריי השעה שכתוב שמקרינים אותו.״ הסביר בסבלנות.
״וזו הולכת להיות חוויה מדהימה. אני שמח שאני הראשון שלוקח אותך.״ חייך אליי.
התיישבנו במקומות,אני בין תום לשיר, ושחר ליד שיר מצידה השני.
לאט לאט האולם התמלא , ואחרי רבע שעה הסרט התחיל.
לחצתי אתה ידו של תום וידה של שיר כשהוא התחיל. מעולם לא הייתי עם חברים בקולנוע. האומנם היה לי חדר קולנוע קטן בבית. אבל האווירה בכלל לא הייתה זהה.
צרחתי כשהתמונות התקרבו אליי, וצחקתיי המון בסרט, תום שישב לצידי צחק – בעיקר מתגובותיי, ופחות מהסרט.
ראיתי שהבנים נהנים בעיקר מהחלק של המכות.
בחלקים הרומנטיים יותר ראיתי את שיר ושחר מתנשקים. אני לא רציתי שהנשיקה הראשונה שלי תיהיה ככה. אז פשוט הנחתי את ראשי על תום ונאנחתי.
״וואו. סרט מושלם!.״ אמרתי שיצאנו.
״גם אם היו מקרינים לך בת הים הקטנה היית מתלהבת..״ הקניט אותי תום בצחוק.
הנדתי את ראשי בביטול.
״לאן עכשיו?..״
״רוצות באולינג?..״ הציע שחר.
הנהנו, והחלטנו להתחלק לזוגות.
״אני ושיר..?״ אמר שחר . ״את ותום?..״
הנדתי את ראשי לשלילה עם חיוך מאתגר.
״יש לי רעיון יותר טוב.. ״ התחלתי.. ״אני ושיר .. אתה ותום.״ חייכתי.
״אב…״ שחר החל למחות, וראיתי את תום מחייך בתגובה למחאתו. ״אבוד לך חבר..״ צחק.
״אז מה הרעיון שלך עדי..?״ שאלו תום ושחר במקביל ,מאותגרים בבירור.
״אם אני ושיר מנצחות… אתם עושים כל מה שאנחנו אומרות לכם במשך יום שלם.״
שחר צחק. ״אז אנחנו לא צריכים לדאוג. ״ אמר בטוח בעצמו. ואז הוסיף. ״כשאנחנו ננצח , אתן תאלצו לעשות כל מה שאנחנו נגיד לכן..״ חייך חיוך מאתגר.
ואז תפך על שכמו של תום. ״מחכה לנו יום מהנה בבריכה, עם שתייה, אוכל הכל כיד המלך!..״ צחק שחר .
ראיתי את שיר נלחצת קצת מאחוורי. ולחצתי את ידה בעידוד. ״אני לא הייתי כל כך בטוחה בעצמי במקומכם.״ אמרתי.
נירשמנו בדוכן, והלכנו לעמדה שהוקצתה לנו.
״לידיס פירסט..״ אמר תום.
חייכתי. והבאתי את הכדור לשיר.
״את יודעת לשחק נכון?..״
היא הנהנה. ״פחות או יותר ..״
שיר זרקה את הכדור, והפילה חצי מהפינים.
״קדימה- עודדתי אותה. נישאר לך רק חצי.״
היא גלגלה את הכדור שוב. אך הוא החמיץ את המטרה.
״לא נורא..״ חייכתי לעברה חיוך מעודד.
תום לקח את הכדור כעת, והפיל את הכל במכה אחת. ״סטרייק!.״ צעק בהתלהבות.
ובחן אותו במבטו. ״עדיין לא מאוחר לבטל את ההתערבות..״ איתגר.
״לא תודה.״ אמרתי – ולקחתי את הכדור.
״סטרייק!.״ שייר ואני אמרנו ביחד.
וצחקנו.
שחר הצליח להפיל את הכל , אבל בשתי מכות ולא אחת.
המשכנו את הסבב..

״אתם בהפרש של עשר נקודות ״ אמרה שיר לבנים, שכבר התגברה על התראומה וצחקה.
״רק אם תוציאו סטרייק- תנצחו. קדימה זה מהלך אחרון שלכם.״
שחר החליט להביא לתום את הזריקה האחרונה. או -או , לא בנינו על זה. תום היה טוב. טוב מאוד אפילו.
״זה רמאות. עכשיו תור שחר.״ אמרתי בהתרסה.
״מפחדת ממני?.״ אמר תום בתמימות מעושה, והחל להעביר לשחר את הכדור, בוחן את תגובתי.
״ממש לא. תשחק אתה אם אתה רוצה.״
החזרתי לו באותה תמימות.
הוא זרק את הכדור. אניי ושיר הסתובבנו והחזקנו ידיים. ״שלא יפגע שלא יפגע..״ מלמלנו ביחד – וצחקנו , כששמנו לב למעשנו.
״ו… ״ החל תום אומר. ״סטריייק!!.״ שחר ותום היו עם חיוך מרוח על הפנים כל הדרך למעון.
״אז ניתראה מחר אחריי הלימודים..״ אמר תום. ״לתום יש מחר משמרת מ ארבע עד עשר, אנחנו מצפים לראות אותכם שם.״ חייך שחר. ״ואל תשכחו את המניפות״ קרץ.

״מצטערת.״ אמרתי לשיר שכבר היינו בחדר, ״מבטיחה לעשות את כל הדברים המפדחים..״
״את צוחקת עליי?!?״ אמרה כולה קורנת.
״זה היה אחד הימים הכי טובים שהיו לי!.״
צחקה. ״אבל עדיין אין לי בעייה עם זה שתעשי את הדברים המפדחים…״ חייכה.
זרקתי עלייה כרית, והיא החזירה לי.. ומייד פרצה מלחמת כריות מסוכנת מאוד.
שבסופה שנינו ניצחנו.. או הפסדנו . תלוי איל מסתכלים על החדר.
״פעם ראשונה שאני חוששת מסוף היום..״ צחקתי. ״אל תדאגי, יהיה כיף.״ הרגיע אותי שיר. ״מקסימום נשים להם פילפל בסלט…״ אמרה ״ובשתייה.״ הוסיפה לאחר רגע עם פרץ השראה.

לא קיבלנו שיעורי בית היום, ככה שהלכנו ישר לחדר, והשעה הייתה רק ארבע.
לבשתי את בגד הים השחור שלי. ומעליו שמלה בצבע תכלת , קיצית, ושמתי כפכפים תואמים.
שיר שמה הפעם בגד ים ורוד חלק. ומעליו שמלה קיצית – רק בצבע ורוד עדיין , וכפכפים.
זרקתי לעברה מניפה ליפני שיצאנו מהחדר. ״את תזדקקי לזה..״ צחקתי.
שנכנסנו למתחם הברכה ראיתי את תום ושחר יושבים סמוך לביתן המציל. שיר קלטה אותם בדיוק כמוני והלכנו לקראתם לאט. לאט. מאוד לאט.
״שלום , שלום.״ אמרו תום ושחר.
״היי..״ השבנו אני ושיר.
״טוב.. כדי למנוע מריבות, אני מניח ששיר איתי … ועדי איתך…?״ אמר שחר.
תום משך בכתפו כאילו זה לא משנה לו, ובחן את תגובתי בחשאי . הבנתי מה הולך פה . נתתי מכה קלה לכתפה של שיר . ״אוקי ,״ שיר אמרה בחיוך מלא מתיקות. מבינה את הרמז.
״בוא תום, נפנק אותך..״
ובמקביל אני אמרתי אותו דבר לשחר. תופסת בכתפיו ומתחילה לעסות אותן במיומנות. שיר עשתה אותו דבר לתום כמובן. שמבטו הפך ממשועשע לכועס במיקצת. ״אלא אם כן תחליטו להתחלף..״ אמרתי במשיכת כתפיים.
ראיתי את שחר נועץ מבט מלא אהבה בשיר כל אותה העת. ״אולי באמת עדיף להחליף.״ חייך . שיר הסתכלה עליי בחיוך .
התחלפנו. שמתי לב שתום נירגע תחת מגעי.
ושיר ושחר איכשהו החליפו תפקידים. צחקתי. תום פקח את עיניו לשמע צחוקי, והביט בי בשאלה.
הצבעתי בשקט על שיר ושחר .
והוא גם חייך. ״היי !.״ מחא. ״שיר אמורה לעשות לך מסא׳ז ..״ צחק.
שחר צחק גם הוא . ״עוד מעט נתחלף .. אני רק מראה לה מה היא מפסידה..״ קרץ.
הרגשתי את ידיו של תום על ידי.
״בואי איתי לשחות קצת.״ אמר .
״שחר? שים עיין על הבריכה.״ הוסיף. שחר הנהן.
ותום כבר משך אותי למיים העמוקים.
״מעניין אותי מה המשחק שלך.״ הוא אמר מתוסכל. ״בתור אחת ישירה , את לא אומרת בכלל מה את מרגישה. ״ נאנח בתיסכול.
חשבתי קצת , לפתע נזכרתי במשהו .
״שלב ראשון.״ מלמלתי בשקט כך שרק הוא שמע. ראיתי את הבלבול מחליף את התסכול על פניו. ״מוציאים את הניפגע מהמיים. ״
״שלב שני..״ המשכתי , קולי צובר ביטחון.
״משכיבים את הניפגע.״
אמרתי בעודי דוחפת אותו אחורה.
״שלב שלישי.. בדיקת דופק.״ אמרתי מניחה את אצבעותיי בשקע שבתחתית צווארו. ואת ראשי על חזהו.
״שלב רביעי.. ״ התחלתי רוכנת מעליו ומקרבת את שפתיי אל שלו. ״הנשמה..״ שמעתי את ליבו מאיץ לנוכח קרבתי.
״אויי.. אני שומעת טוב?, הדופק חזר לתפקד… כמה חבל , דווק-..״ את דברי קטעה נשיקה ארוכה , ותובענית.
תום התגלגל מעליי ועכשיו אני הייתי תחתיו. ״מה רצית להגיד ליפני שקטעתי אותך..?״ שאל בשעשוע.
במקום לענות הרמתי את זרועותי והנחתי אותן סביב ראשו. מושכת אותו אליי בחזרה.
״אני חושבת ש..״ מלמלתי לתוך שפתיו. ״אני אוהבת אותך..״ אמרתי.
״רק חושבת?..״ צחק , מתרחק ממני קצת, פניו הפכו רציניות.
״אני בטוח שאני אוהב אותך.״ משך אותי איתו לישיבה , ונישק את צווארי.
״ממ.. התחרטתי . ״ אמרתי. ״אני לא חושבת שאני אוהבת אותך.״
התרחקתי ממנו קצת.
״עדי.. אני.. מה?..״ החל , ועצר כשראה את המבט בעיניי.
״גמאני בטוחה! .״ צחקתי. הוא דחף אותי קצת. ״בחיים אל תבהילי אותי ככה״ מלמל.
הרמתי את מבטי ראיתי את אביה נועצת בי מבט מלא שינאה, ומתקרבת לעברי בצעדים בטוחים.
״אז מה תום? ירדנו קצת ברמה…?״