מציאות אחרת- פרק 9 (ליאם)

בת' התיישבה מולי על הספסל וזרקה את התיק שלה על השולחן.
"סוף סוף אתה חופשי מהעלוקה שיושבת לך כול יום על הצוואר," היא הפטירה לעברי.
הייתי באמצע העתקת סיכומים של אחד הקורסים.
"איפה היא?" היא שאלה.
"הלכה הביתה לסוף השבוע," אמרתי.
"אז אתה פנוי כול סוף השבוע?" בת' הביטה בי בפליאה. שיערה השחור הקצר היה אסוף ועיניה הצרות הקטנות שלרוב היו מאופרות בכבדות היו נקיות מאיפור היום, דבר שהדגיש את האף שלה שהיה גדול יחסית לפניה. "אני לא מאמינה לזה…"
"אז תאמיני,"
"היא בטח תצוץ ברגע האחרון," בת' אמרה. "כמו כול מפלצת בסוף כול סרט אימה,"
"בת'," הרמתי את עיניי להביט בה בפעם הראשונה מאז שהתיישבה. "את יכולה לוותר על כול ההערות האלה עכשיו? כי אין לי חשק לשמוע אותן…"
בת' גלגלה את עיניה. "זה מפריע לך שאני יורדת על הנסיכה שלך?" היא גיחכה.
"בת', אני רציני. תפסיקי." מלמלתי בכעס שהלך ונבנה בתוכי. התחיל להימאס לי מזה שבת' לא הפסידה הזדמנויות להזכיר לי עד כמה היא שונאת את האנה ואת כול מה שהיא מייצגת, בדיוק כמו שגם אני שנאתי רק לפני זמן מה אנשים כמוה.
"אני פשוט לא מבינה איך הדעה שלך השתנתה כול כך מהיום למחר," בת' אמרה לי. "איך אתה יכול לצאת עם מישהי כמו האנה, אחרי כול מה שעברנו בתיכון. איך שהם חושבים שמגיע להם הכול רק בגלל שהם קיימים, איך הם באמת מקבלים את כול מה שהם רוצים בשעה שאנחנו צריכים להתפתל רק כדי לקבל רבע ממה שהם מקבלים בהינד עפעף-"
"בת'!" קטעתי אותה בכעס. "אני יודע את כול זה!"
"אז מה אתה עושה עם מישהי כמוה?" היא כעסה גם.
"זה לא עניינך!"
"אתה באמת חושב שהיא רוצה אותך?" בת' הישירה אליי מבט. "אתה משחק עבורה, עוד שלב שהיא צריכה לעבור בחיים רק כדי לספר שהיא עברה אותו, אתה המרד שלה בהורים, בסופו של דבר יימאס לה ממך והיא תחזור לחיים הרגילים שלה."
"לא אכפת לי," אמרתי לה. "אנחנו לא במערכת יחסים. היא יכולה לעשות מה שבא לה…"
בת' נחרה בבוז. "תעשה לי טובה…אתם ממש לא במערכת יחסים…" היא מלמלה.
"בת', אם לא תפסיקי לדבר על האנה, אני נשבע לך שאני קם והולך."
בת' החזירה לי מבט נחוש ולא מתפשר ולרגע נראה היה שהיא מתלבטת מה לעשות ואז היא לקחה את התיק שלה, קמה והלכה.