מצטער…

מצטער אהובה שלי ,
מצטער על התקופות הרעות , מצטער שאני עדיין זוכר , מזכיר .
מצטער שאני עדיין חושב ומקווה , מצטער שחשבתי שזה אמיתי .
מצטער שלא הייתי מספיק לך , ועכשיו אני רק מבין את זה . מצטער שאני מעיר את זה שוב ושוב עם תקוות מסוימות שכנראה כבר כבו . שהעמדתי אותך במצבים שאת כבר לא מרגישה בהם כלום , שעשיתי מעשים מכעס וטמטום , שתכננתי והאמנתי שזה עוד אפשרי , ואת כבר לא חשת כלום והרגשתי כמה זה אכזרי .
שאני נזכר בהודעות של אהוב ואהובה , והיום רק מצפה לתגובה .
שחושב על הימים שחיבקתי ונישקתי , ונזכר בלילות שליטפתי ונרגעתי .
על הביסים בשפתיים והמבט בשתי עיניים , על העור שאני כל כך אוהב שגרם לי כל כך מהר להתאהב .
על החיוך שכל כך אהבתי לראות , שהיום כבר מחפש ידיים אחרות .
על הריח גוף שהיה כל כך ממכר , שהייתי שבוי לו יותר מכל דבר אחר.
על שיחות עמוקות שגרמו לבילבול , על לשכב במיטה מלאים בתסכול .
להגיד לעצמך שאולי היא תחזור עם המחר , הרי אחרי הכל אתה לא גבר זר , אתה האחד שאוהב יותר מכל אחד בעולם , והלוואי וזה לא היה נעלם .
על כל זה אני מצטער , ואולי יגיע לו היום שאני כבר אפסיק ואשחרר .
אבל עם כל הרצון וכל הכאב , את האחת היחידה שאני אוהב …